צעיר רוכש דירה (דאלי)צעיר רוכש דירה (דאלי)

המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה

מדובר על המסמך החשוב שבו היזם מציג לבנק את תחזית הרווחיות של כל פרויקט - והוא זה שקובע אם הוא יצא לדרך, ובאיזה מחיר יימכרו הדירות. כך הוא בנוי, כך הוא משפיע על המחירים, וכך זה נראה מאחורי הקלעים של כל עסקת נדל"ן; וגם - איך הרווח היזמי מחושב בפועל

צלי אהרון | (3)


מאחורי כל פרויקט מגורים חדש, בין אם מדובר במגדל יוקרה במרכז תל אביב או פרויקט פינוי-בינוי בשכונת שיקום. עומד מסמך אחד שקובע את עתידו: דוח האפס. למרות שמדובר במסמך טכני, שסמוי מהעין הציבורית. ההשפעה שלו דרמטית, בעיקר כי הוא זה שקובע אם הפרויקט בכלל ייצא לדרך, באיזה קצב הוא יתקדם, ומה יהיה המחיר שנשלם על הדירה.

מדובר על דוח שמכין שמאי מקרקעין עבור היזם או הקבלן, ומוגש לבנק או לגוף המממן לצורך קבלת הלוואה למימון הבנייה. הרעיון הוא פשוט: הבנק לא נותן ליזם הלוואה של מאות מיליונים ככה סתם, אלא הוא רוצה לראות מספרים. דוח אפס נועד להראות לבנק שהפרויקט רווחי, בנוי היטב כלכלית, ושככל הנראה היזם יצליח להחזיר את ההלוואה.

למעשה, מדובר בתוכנית עסקית מלאה של הפרויקט, שמציגה את ההכנסות מול ההוצאות ואת שיעור הרווח הצפוי (רווח יזמי). אם הרווחיות מספקת, הבנק יאשר מימון. אם לא - הפרויקט עלול להתעכב או להידחות לחלוטין.

הדוח מחולק לשני חלקים עיקריים - הוצאות והכנסות:


בצד ההוצאות נכללות כל העלויות שהיזם צפוי לשאת בהן לאורך הדרך: עלויות הבנייה (כולל שלד, גמר ועבודות חוץ), היטלים ואגרות שמשולמים לעירייה ולמדינה, שכר ליועצים, אדריכלים, מנהלי פרויקט ומפקחים, הוצאות מימון שמשקפות את הריבית שהיזם ישלם לבנק על ההלוואה, וכן הוצאות שיווק ומכירה.

בפרויקטים של פינוי בינוי נוספים גם עלויות בניית הדירות שיימסרו לדיירים הוותיקים - דירות שהיזם בונה 'בחינם', אך למעשה זו התמורה שהוא נותן בתמורה לקרקע.

בצד ההכנסות מופיעה התחזית למכירת הדירות שיישארו בידי היזם לאחר מילוי התחייבויותיו - כלומר, הדירות אותן יוכל למכור בשוק החופשי.

במקרים מסוימים הדוח יכלול גם תחזיות להכנסות נוספות, כמו מכירת שטחי מסחר, חניונים או זכויות נוספות.

הפער בין ההכנסות להוצאות הוא מה שנקרא 'הרווח היזמי'. והוא השורה התחתונה שקובעת אם הבנק יאשר את המימון הדרוש לפרויקט.



כדי להבין איך דוח אפס מתורגם לפרויקט נדל"ן אמיתי, כדאי להציץ בשתי דוגמאות:
האחת מפרויקט פינוי בינוי, והשנייה מפרויקט בוטיק בתל אביב. שתי הדוגמאות מבוססות על עקרונות זהים, אך ממחישות כיצד משתנים המספרים, וכיצד מחושב הרווח היזמי, שהוא הלב של הדוח.


בדוגמא הראשונה: יזם מקדם פרויקט של 100 דירות בשכונה ותיקה. מתוך כלל הדירות, 30 נמסרות לדיירים הוותיקים ללא תמורה. כחלק מהתחייבויות במסגרת התחדשות עירונית. העלות הכוללת של הפרויקט, כולל בנייה, תכנון, היטלים, שיווק וריבית על הלוואות, עומדת על כ-170 מיליון שקל. את 70 הדירות שנותרו, היזם צפוי למכור במחיר ממוצע של 3 מיליון שקל לדירה. כלומר, סך הכנסות צפוי של 210 מיליון שקל. המשמעות: רווח יזמי של 40 מיליון שקל - שהם 23.5% מתוך העלות, שיעור רווח שנחשב מספק בעיני רוב הבנקים לצורך מתן מימון. על בסיס דוח כזה, הבנק יעמיד ליזם הלוואה שתממן כ- 70%-80% מההוצאות.



בדוגמא השניה: יזם אחר מתכנן להקים בניין בוטיק של 20 דירות יוקרה בצפון הישן של תל אביב. עלות הקרקע גבוהה, הבנייה איכותית ויקרה, אך המחיר למ"ר בשוק מאפשר ציפייה להכנסה גבוהה. העלות הכוללת של הפרויקט, כולל רכישת הקרקע - נאמדת בכ-120 מיליון שקל. הכנסות צפויות ממכירת הדירות (במחיר ממוצע של 8 מיליון שקל לדירה) עומדות על 160 מיליון שקל. גם כאן הרווח היזמי עומד על 40 מיליון שקל. אבל ביחס לעלות הכוללת מתקבל שיעור רווח של 33.3% . בפרויקטים כאלה, בשל מיקומם היוקרתי והסיכון הנמוך יותר מבחינת שיווק, הבנקים לעיתים מציעים ליזם תנאי מימון נוחים יותר, גם אם הסכומים גבוהים.

שתי הדוגמאות ממחישות עד כמה כל פרויקט מגורים: יוקרתי או סטנדרטי, נשען על מודל כלכלי מדויק שמתחיל ונגמר בדוח אפס. הן מראות שהשיעור המוחלט של הרווח (למשל 40 מיליון שקל) לא אומר הרבה כשלעצמו, אלא האחוז מתוך ההוצאות הוא זה שקובע אם הפרויקט ייחשב רווחי. מעבר לכך, אפשר לראות איך המיקום, היקף הבנייה, עלות הקרקע ומחיר המכירה משפיעים על הרווח היזמי ועל תנאי המימון. ובסופו של דבר, מדובר באיזון עדין: אם ההוצאות יעלו או שהמחיר למ"ר ירד, כל התוכנית עלולה לקרוס, או להפוך את המימון ליקר יותר.

ומה המשמעות עבור רוכשי הדירות:

כאן מתחילה הבעיה - הרי אם היזם הציג לבנק שהוא יגיע לשיעור מסוים של רווח יזמי. הוא לא יכול לבוא לאחר מכן לבנק ולומר לו שהוא מוריד מחירים (לצורך הדוגמא מ-8 מ' שקל ל-7 מ' שקל). כי אז הבנק ייקר לו את המימון ובאופן כללי - הבנקים לא רוצים לאפשר ירידת מחירים רוחבית - הרי שהם חוששים מ'כדור שלג' שיתגלגל עד שהביטחונות שלהם יהיו שווים הרבה פחות. ולכן - מאוד קשה לראות ירידת מחירים אצל היזמים והקבלנים לאחר שהם שיווקו במחיר מסוים שהתבסס על דוח אפס. אבל נקבל את זה בצורות שונות כמובן - של ריהוט לבית , מוצרי חשמל - ואפילו משכנתא 'בחינם' לשנים ארוכות. חשוב לציין בהקשר הזה - רואים את ירידת המחירים בפועל - אבל היא לא כפי שהיה צריך להיות בהתאם לנתונים שמתפרסמים באופן קבוע שמצביעים על מצוקה מצידם.


לא רואים אותו - אבל הוא קובע כמה נשלם על הדירה

למרות שדוח אפס הוא מסמך שמועבר רק בין היזם, השמאי והבנק, ההשפעה שלו מחלחלת עד אחרון רוכשי הדירות. הוא לא רק מסמך טכני, אלא כלי שמשפיע בפועל על המחיר שתשלמו, על המבצעים שתקבלו - ואפילו על הסיכוי של הפרויקט לצאת לדרך.

המחיר שהיזם דורש עבור הדירה נגזר במישרין מהתחזיות הכלכליות שמופיעות בדוח. הוא לא יכול להרשות לעצמו למכור במחיר שיפגע ברווח היזמי שהציג לבנק, כי אז כאמור התנאים שקיבל עלולים להתערער. גם אם הביקוש יורד, הוא יעדיף להציע חבילת שדרוגים. כדי לשמור על תג המחיר המקורי, רק כדי להישאר במסגרת התחזיות שאושרו.

אם היזם ירצה להוריד מחירים ממש. כלומר, לשנות את המחיר הרשמי של הדירה - הוא ייאלץ לעדכן את דוח האפס ולקבל אישור מחודש מהבנק. זהו תהליך מורכב שדורש זמן, ולעיתים אף יוביל את הבנק להעלות את הריבית על המימון או לדרוש ביטחונות נוספים.

לכן, במקרים רבים, יזמים פשוט נמנעים מהמהלך הזה.התוצאה היא שוק איטי ובלתי שקוף: הציבור רואה רק את המחיר שמפורסם בפרסומות או באתרי המכירות, אבל לא יודע איך המחיר הזה נקבע, מה עומד מאחוריו, ומה היזם כן או לא יכול לשנות. זה מה שהופך את דוח האפס למסמך סמוי אך מרכזי כל כך - כזה שמחזיק את כל החוטים, גם אם הקונים לא רואים אותו.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 29/07/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    אז לא היו אי פעם מפולות שאכן הופכות את הנדלן לשואף לאפס והיו דברים מעולם 1983 כדוגמית. כשהשוק בשמים באים ההסברים למה ימשיך לעלות....עד שלא!!!
  • 2.
    אנונימי 29/07/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    המספרים בו אינם משקפים דבר. באופן עקרוני קבלנים רוצים להסתיר כמה הם באמת מרוויחים ולכן הדוח אפס מהונדס בצורה כזאת שהם יקבלו ליווי בנקאי בלי לחשוף יותר מידי. לשמאים אין באמת מושג מה קורה בפועל
  • 1.
    שישקו 29/07/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
    ואים לא הם יקבלו חלקים מדירות וימכרו לבד בנוסף כך שרווח הקבלן יעמוד במקום !! אל תצאו פריארים גם ככה הקבלן מתאשר.
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג |

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים  ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.


דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה

רשות המסים מגבירה את האכיפה מול משכירי דירות שלא מדווחים, אך לפחות לבינתיים - יוזמות החקיקה נתקעות בעיקר אצל ועדת הכספים.מה זה 'הסדרי כופר' ועל כמה הם עלולים לעמוד? וגם - 3 מקרים מהשטח


צלי אהרון |

מחירי הדירות נמצאים במגמת ירידה במקביל לירידה בהיקף בעסקאות שבאות לידי ביטוי בעיקר בשוק הדירות יד שנייה, כשאצל הקבלנים והיזמים מדובר בעיקר על תמורות נוספות לדירה שיכולות להגיע בשלל דרכים יצירתיות ובעיקר מבצעי מימון. מנגד, שכר הדירה ממשיך לעלות


מזה שנים שברשות המסים ובמשרד האוצר מנסים לקדם חובת דיווח כוללת על כל הכנסה משכר דירה, אך נתקלים שוב ושוב בהתנגדות מצד ועדת הכספים של הכנסת. בפועל, אין כמעט מסים על הכנסות משכר דירה בשעה שעל הכנסות משכר יש מס שעשוי להגיע ל-50% ובהכנסות ורווחים משוק ההון יש מס של 25%.  המס על שכר דירה הוא אפס עד 5,654 שקלים, כשמעל סכום זה יש טכניקה של הכפלת ההפרש ותשלום מס עליו. מסלול נוסף לבחירת המשכירים הוא מסלול של 10% מס. כלומר, רשות המסים מציעה למשכירים, כל עוד פעילות ההשכרה לא נחשבת לעסק, מיסוי באמת שולי. ולמרות זאת - יש המון העלמות. 




בחודשים האחרונים הגבירו ברשות המסים את השימוש בנתונים ממקורות חיצוניים כדי לעלות על מעלימי מס, כמו שימוש בחשבונות החשמל, המים והגז, עסקאות שבוצעו בין קרובי משפחה, ואפילו בקשות לפיצוי מהמדינה בגין אובדן הכנסה בעקבות המלחמה. נראה שאחד המקורות החשובים הוא מידע מרשם הירושותרשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס. כך נחשפו מקרים שבהם הושכרו דירות לאורך שנים, מבלי שהוגשה על כך כל הצהרה לרשות המסים.


ברשות המסים בוחרים במקרים רבים שלא להוביל את מעלימי המשפט לבית המשפט. לעיתים הפתרון הוא - 'הסדר כופר', תשלום כספי מצד הנישום שנחשד בהעלמת מס, בתמורה לסגירת ההליך הפלילי נגדו. ההסדר הזה נחשב מקל יחסית, אך הוא כולל גם תשלום רטרואקטיבי של המס שהועלם, וגם קנס עונשי נוסף שמגיע לעשרות ולעיתים למאות אלפי שקלים, בהתאם להיקף ההכנסה שהוסתרה.


איך נראה ההסדר בפועל?

קודם כל, מדובר לרוב במשכירים פרטיים: שכירים, פנסיונרים ובעלי הכנסה נוספת - שחשבו שהמערכת לא תדע על פעילותם. אלא שכיום, עם היכולת של רשות המסים לחבר בין מקורות מידע שונים, גם העלמות שנראות 'קטנות', לא נעלמות מהרדאר. המשכירים האלו כשנתפסים מעלים תירוצים שונים ומשונים, לרוב כמובן זה לא עובר את אנשי רשות המס. אם רשות המס מתרשמת שזו טעות תמימה וקטנה, אז במקרים רבים היא דורשת את המס מבלי להיכנס לתשלום קנס או כופר. במקרם שמדובר על כסף גדול וההעלמה מכוונת, רשות המס מציעה לרוב כופר. כלומר, המעלים מס משלם קנס מעבר לתשלום המס ולא הולכים לבית המשפט. זה לא רק בתחום מיסוי הנדל"ן, מדי שנה מגיעה רשות המסים למאות עסקאות כופר בתחומים שונים. נתמקד במעלימי מס על שכר דירה.