נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף | (2)

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

עסקאות נשק ואנרגיה במיליארדים 

אזרבייג'ן היא אחת הספקיות המרכזיות של נפט לישראל, ומספקת כ-40% מצריכת הנפט הישראלית. במקביל, ישראל מכרה לאזרבייג'ן נשק מתקדם בהיקפי ענק כשהיא על פי ההערכות הרוכשת השנייה בגודלה בעולם של התעשיות הביטחוניות הישראליות עם רכישות שמוערכות במעל 800 מיליון דולר בשנה.  

באוקטובר 2023, זכה קונסורציום בהובלת חברת הנפט והגז האזרית הלאומית "סוקאר" במכרז לחיפושי גז בבלוק  שבצפון-מערב המים הכלכליים של ישראל, לצד ניו מד של יצחק תשובה ו-BP. המהלך המשמעותי יותר הגיע ביולי 2024: סוקאר השלימה רכישת כ-10% ממאגר תמר מאהרון פרנקל בעסקה המוערכת ב-1.25 מיליארד דולר. המאגר מופעל על ידי קונסורציום שבו שותפה מרכזית היא שברון האמריקאית (25%)

אזרבייג'ן זיהתה היטב את החשיבות שטראמפ מייחס לייצוב המצב בסוריה בהנהגת אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני). בחודשים האחרונים, הפכו אנשיו של אלייב את באקו לבסיס מגעי הנורמליזציה בין משטר א-שרע לישראל, גם מתוך הבנה שהשאיפה המרכזית של טראמפ לקדנציה השנייה היא פרס נובל לשלום. 

טראמפ, שחושק מזה זמן רב בפרס נובל לשלום, מנסה למצב את עצמו כמתווך שלום גלובלי. "מנהיגים רבים ניסו לסיים את המלחמה ללא הצלחה, עד עכשיו, הודות ל'טראמפ'", כתב בהודעתו. הוא משתמש בסחר ובאיום בתעריפי מכס ככלי לפתרון סכסוכים, והתגאה בתפקידו בתיווך הסכמים בין קונגו לרואנדה, הפסקת אש בין איראן לישראל, וכן בין הודו לפקיסטן.


אזרבייג'ן מזהה את ההזדמנות ומנסה לחבר את סוריה לעולם המערבי. בנוסף, אזרבייג'ן החלה להזרים גז טבעי לסוריה דרך טורקיה, מהלך המועיל למשטר א-שרע, ומגביר את התלות של דמשק בבאקו.


אזרבייג'ן היא שחקנית מרכזית בשוק האנרגיה העולמי. נפט וגז היוו יותר מ-90% מכלל היצוא שלה ב-2024, כאשר ביצוא הגז הטבעי לבדו חלה עלייה של 6% לכ-25.5 מיליארד מטרים מעוקבים.

היא מייצאת נפט דרך צינור המחבר את ים הכספי לנמל ג'יהאן הטורקי, ומספקת גז טבעי למספר מדינות אירופיות דרך "מסדרון הגז הדרומי". לפני כשנתיים, אזרבייג'ן חתמה על הסכם עם האיחוד האירופי להכפלת יצוא הגז לגוש עד 2027, מה שהופך אותה לחלופה קריטית לגז הרוסי.

הקשר עם איראן

אזרבייג'ן, השכנה הצפונית של איראן, לא חוששת להביע עמדות אנטי-רוסיות מובהקות. ארה"ב רואה בה כלי חשוב להעמקת היכולות סביב איראן, בדומה לטבעת החנק שאיראן ניסתה ליצור סביב ישראל. וושינגטון פועלת להסכמה ארמנית להקמת מסדרון זנגזור, שיאפשר קשר תחבורתי בין אזרבייג'ן לנחצ'יבאן על בסיס חכירה לחברה אמריקאית. פיקוח אמריקאי במרחב צפוי לחסום את הקשר היבשתי החופשי בין איראן לרוסיה דרך ארמניה וגאורגיה, ולהגביר את הלחץ על משטר האייתוללות.

ארמניה מארחת את הבסיס הצבאי היחיד של רוסיה בדרום הקווקז, אך היחסים התדרדרו מאז 2022. ארמנים האשימו את רוסיה בכישלון לספק סיוע צבאי במהלך עימותים עם אזרבייג'ן.

רוסיה שלחה 2,000 חיילים כשומרי שלום לנגורנו-קרבאך ב-2020, אך הכוחות לא התערבו כשאזרבייג'ן השתלטה על השטח ב-2022, והם נסוגו לאחר שהאוכלוסייה הארמנית נמלטה. החלל שנוצר מאפשר לארה"ב להיכנס כמתווכת ראשית באזור.

איום על התעשיות הביטחוניות הישראליות?

הכנסת אזרבייג'ן להסכמי אברהם עלולה להביא לפגיעה בתעשייה הביטחונית הישראלית. הסיבה היא שארה"ב מסרבת מזה שנים למכור נשק לאזרבייג'ן. בנובמבר 2023 אישר הקונגרס את "חוק ההגנה הארמנית 2023", החוסם כל מכירת תוצרת ביטחונית אמריקאית לבאקו. אבל אם אזרבייג'ן תצטרף להסכמי אברהם, החסם עשוי להיפתח. חברות ענק כמו לוקהיד מרטין ו-RTX כבר החלו לפקוד את באקו בציפייה למהלך. המשמעות: תחרות ישירה על שוק של מיליארדי דולרים שעד כה היה בלעדי לישראל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימיYL 08/08/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    הנפט מגיע מ נמל טורקי והדממה בכל הקשור לפרשה רק מאשר ש לא יד הגורל אלא יד ש פעלה בזדון לגרום נזק כו כבד
  • 1.
    אנונימי 08/08/2025 12:17
    הגב לתגובה זו
    לא נשכח
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.