ליאור סגל עין שלישית
צילום: יקיר שוקרון

עין שלישית עם הגדלת הזמנה בהיקף של 6.5 מיליון שקל

ההזמנה מצטרפת לקצב הזמנות שעוקף את ה-20 מיליון שקל מתחילת השנה, מניית חברת זיהוי-הרחפנים שדשדה מאחורי הבטחוניות לאורך המלחמה מתרוממת השאלה מתי הקצב יגיע גם לשורה התחתונה - בינתיים - המניה מזנקת ב-10%

מנדי הניג |

עין שלישית שמפתחת טכנולוגיות הדמיה אלקטרו-אופטיות שעוזרות בזיהוי רחפנים וכטבמי״ם  מדווחת על הרחבת הזמנה קיימת בהיקף של כ-6.5 מיליון שקל. על פי הערכת החברה, אספקת המערכות במסגרת ההזמנה הזאת צפויה להתבצע בתחילת שנת 2026 ועד סיום המחצית הראשונה. ההזמנה
מצטרפת לשורת עסקאות שעין שלישית עדכנה עליהן מתחילת השנה, כאשר צבר ההזמנות של החברה חוצה את ה-20 מיליון שקל. בעקבות ההודעה המניה מזנקת ב-10% ונסחרת ב-500 אג׳, לפי שווי של 126 מיליון שקל.

על פי הדיווחים, עין שלישית רשמה השנה שלוש עסקאות מרכזיות. במרץ האחרון דווחה על הזמנה בתחום מערכות הגילוי, בהיקף של כ-6.2 מיליון שקל, הכוללת רכיב מותנה חלקי. ב-6 באפריל התקבלה הזמנה נוספת בשווי של כ-7.3 מיליון שקל. ההזמנה האחרונה, בהיקף של 6.5 מיליון שקל, משקפת המשכיות בעבודה מול לקוחות קיימים, תוך חיזוק הקשרים העסקיים של החברה. 


היו את אלה שמיהרו להספיד את עין שלישית אחרי שהאיום הצפוני כמעט ופורק, כשחזבאללה שהיה אחראי לרוב איומי הרחפנים למיניהם נפגע משמעותית. עם זאת, האיומים מצד כלי טיס זעירים עדיין כאן, כשאיראן ושלוחותיה מחזיקות עדיין בארסנל משמעותי של שעשוי לאיים בעתיד עם כל הסלמה בטחונית. הייצור ומימון בנקאי במקביל לעדכונים על ההזמנות, דיווחה עין שלישית בחודש מאי על הקמת קו ייצור ייעודי עבור לקוח ביטחוני. פרטים נוספים על המהלך לא פורסמו, אך הוא מעיד על התרחבות היכולות התפעוליות של החברה. 

החברה גם דווחה לאחרונה כי חתמה הסכם עם בנק לאומי להקצאת מסגרת חוב חוזר בסך 10 מיליון שקל, שייעוד לתמיכה בצמיחה ומימון שוטף של פעילות הייצור. המסגרת גם יכולה לשמש כרשת ביטחון בהמשך במידה ולא תנוצל במלואה.

מתחילת השנה עלתה מניית החברה ב-46% והיא נסחרת כיום לפי שווי של 127 מיליון שקל מתקרבת לשווי איתו התחילה את דרכה בבורסה שעמד על 131 מליון בחודש יולי שעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג |

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

נעילה בירוק בוהק: אלקטרה נדל"ן קפצה 11%, שיכון ובינוי 7%; איילון זינקה 12%, ליברה ב-5.8%

גלי האופטימיות הגיעו מוויומינג עד תל אביב: המסחר בבורסה ננעל בעליות חדות כשהשוק מצפה להורדת ריבית בישראל, במקביל להקלה בארה"ב; מניות הנדל"ן הובילו את העליות, על רקע הרגישות של הסקטור לריבית נמוכה כשאלקטרה נדל"ן בלטה לחיוב; זינוקים נרשמו גם במניות הביטוח והסקטור הבנקאי לצד עליות באג"ח הממשלתיות וירידת תשואות

מערכת ביזפורטל |

"אפקט פאוול" השפיע גם על השוק המקומי, אחרי נאום שהכין את הקרקע להורדת ריבית כבר בספטמבר, הנאום הכה גלים אל מעבר לים וגם המסחר בתל אביב מתנל במגמה חיובית עם עליות חדות.
מדד ת"א 35 סגר בעליה של 1.34% ומדד ת"א 90 רשם זינוק של ב-2.67%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים הוסיף  1.34%, מדד הביטוח רשם זינוק של 2.52%, מדד הנדל"ן בלט גם הוא לחיוב עם זינוק של 4% מדד הנפט והגז עלה 1.39%.

החגיגות מגיעות גם לשוק האגח שנסחר במגמה חיובית ועליות של עד 0.7%. העליות מגיעות ברקע להערכות כי הריבית בישראל תרד בקרוב, במקביל לחידוש הורדות הריבית בארה"ב אחרי נאומו של פאוול בסוף השבוע. הריבית ברוטו על אג"ח עם מח"מ של 10.6 שנים עומד על 4.37%.


הנה שאלה שיכול להיות שאף פעם לא נתתם עליה את הדעת: למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים כדי לנהל ולגדר עבורם את הכסף? מה, הם לא מספיק מקצועיים?מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים? 

אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן. חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם