צניחה של 20% במניות האנרגיה המתחדשת בוול סטריט - ההשפעה תורגש גם בת"א
אחרי סגירת המסחר צנחו מניות האנרגיה המתחדשת לרבות סולאראדג' במעל 20%; הסיבה - חוק המס החדש של הסנאט; מניות האנרגיה הירוקה שנסחרות בת"א צפויות להיפגע חלקית
טלטלה בשוק האנרגיה המתחדשת בארה"ב. מניות האנרגיה הסולארית נופלות בחדות במסחר המאוחר בעקבות פרסום פרטים חדשים על הצעת חוק המס של הסנאט הרפובליקני. בין הבולטות בירידות - סולאראדג' SolarEdge -7.58% הישראלית שדווקא נראה היה על פי הביצועים בדוחות האחרונים שהיא מתאוששת וגם מחיר המניה זינק פי 2 מהשפל למעל 20 דולר, נפלה בשיעור של כ-20% אמש.
הצעת החוק, שהוצגה על ידי הסנאט הרפובליקני ונקראת על ידי הנשיא טראמפ "One Big Beautiful Bill Act", מביאה שינויים משמעותיים בתמיכה הממשלתית באנרגיה נקייה. בין הסעיפים הבולטים: הארכת זיכוי המס לדלק נקי (45Z) עד שנת 2031, אך עם תנאי מחמיר – קיצוץ של 20% בערך הזיכוי עבור דלקים המיוצרים מחומרי גלם ביולוגיים המיובאים מחו"ל. סעיף זה עלול לפגוע בחברות התלויות בשרשראות אספקה בינלאומיות, ולהעלות את עלויות הייצור.
לצד זאת, מוצעת הארכה עד 2036 של זיכויי המס עבור אנרגיה הידרואלקטרית, גרעינית וגיאותרמית – כלומר, שינוי בתמהיל התמיכה בין טכנולוגיות ירוקות.
במקביל, החוק מציג צמצום דרמטי בזיכויי ההשקעה לאנרגיה סולארית ורוח. על פי התוכנית, זיכויים אלו יתחילו להתכווץ בשנת 2026 ויבוטלו לחלוטין עד 2028, קיצור של שלוש שנים לעומת המדיניות הנוכחית. המשמעות היא שחברות בתחום ייאלצו לזרז פרויקטים תחת לוחות זמנים צפופים, מה שעלול להוביל לעלויות גבוהות יותר ולירידה בהיקף ההשקעות. גם טכנולוגיות אנרגיה נקייה אחרות, כמו אנרגיה הידרואלקטרית וגרעינית, יושפעו, כאשר זיכוי המס עבורן יופסק בהדרגה עד 2036.
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה מגיעה בזמן שבו הביקוש
הביתי לאנרגיה סולארית בארה"ב ממילא נחלש – בין היתר עקב סביבת ריבית גבוהה ורפורמות Net Metering בקליפורניה, שהפחיתו משמעותית את הכדאיות הכלכלית של התקנות סולאריות פרטיות.
נראה שהפגיעה הגדולה תהיה ביחס לפרויקטים עתידיים ולהתקנות חדשות. כלומר, הפרויקטים שכבר נסגרו מבחינת מימון ומיסוי יושפעו באופן יחסי פחות מפרויקטים עתידיים. אלא שבכל מצב - מדובר על תחום שהופך להיות פחות צומח בעתיד, וזה בפני עצמו ייפגע במניות - שיעורי הצמיחה, ופוטנציאל הצמיחה לעתיד בירידה.
גופים כמו סולאראדג' שמספקים את הממירים לפרויקטים חדשים ייפגעו כי הם תלויים בעיקר בצמיחה עתידית, גופים שמחזיקים שדות סולאריים תלויים בתמהיל שיש להם - פרויקטים סגורים מול עתידיים. החברות הישראליות כמו דוראל ואנרג'יקס שפועלות גם בארה"ב ייפגעו, כאשר האחרונה חשופה בצורה מהותית יותר, אך הם כבר מתמחרות באופן מסוים פגיעה בשוק האמריקאי ומעבר לזה, הפעילות שלהן מגוונת על פני מספר מקומות. ועדיין - השוק האמריקאי משמעותי להן ולמרות שחלק מהפרויקטים שלהם סגור, צפויה להיות פגיעה בפעילות העתידית בארה"ב.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
על פי הערכות גופים בשוק, השפעת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה להביא לביטול או עיכוב של פרויקטים בקיבולת כוללת של עד 600 ג'יגה-ואט, ולהוביל לעלייה במחירי החשמל בעשרות אחוזים עד 2035.
אם החוק יעבור בנוסח הנוכחי, הוא צפוי להאט משמעותית את קצב ההתקנות הסולאריות בארה"ב ולהכביד על החברות שתלויות בצמיחה עתידית. גם אם הפגיעה בפרויקטים שכבר נסגרו תהיה מוגבלת, המגזר כולו ייאלץ להיערך מחדש לתקופה של פחות תמריצים, יותר אי-ודאות, ושחיקה במומנטום. המשקיעים כבר מגיבים בהתאם – ונראה שהמגמה עלולה להימשך.
הצעת החוק צפויה להיכנס לדיונים אינטנסיביים בקרב הרפובליקנים בסנאט כבר בימים הקרובים, לקראת ניסיון להעביר אותה עד ליום העצמאות האמריקאי ב-4 ביולי.
גורמים בסביבת אנלייט מוסרים כי הגרסה העדכנית של חקיקת ה-IRA בארה"ב מגדילה את הוודאות – ותומכת באשרור התכנית להמשך הצמיחה של החברה.
טיוטת החוק העדכנית שפורסמה השבוע, לקראת ההצבעה בסנאט, היא התפתחות חיובית מאוד עבור הסקטור כולו. מדובר בשיפור וריכוך החוק שעבר בקונגרס, הן מבחינת הגמישות הרגולטורית והן ביצירת ודאות לשוק. הקלות שנוספו לתנאים המרכזיים המאפשרים את מימוש פורטפוליו הפרויקטים המתוכנן (שהוצגו לשוק על ידי החברה בחודש מאי): הארכת תקופת ההגעה ל־Safe Harbor/תחילת הקמה עד סוף השנה, במקום 60 ימים ממועד מעבר החוק; מנגנון הדרגתי להפחתת הטבות המס בשנים 2026–2027 במקום הפסקה מוחלטת אחרי 2025 (כפי שההחברה הציגה במצגת ייעודית בחודש מאי האחרון, יש לה הספק עצום שכבר עומד בתנאי הSafe Harbor, כפי שהוצגו בתנאים המחמירים)
אנלייט מאשררת את התכנית שהציגה בחודש האחרון, לפיה היא צפויה להגיע לקצב הכנסות שנתי של לפחות 2 מיליארד דולר עד סוף 2028. כמו כן, החברה מציינת כי תנאי השוק החדשים עשויים אף להרחיב את הפוטנציאל מעבר ליעד זה. יצויין כי נוסח החקיקה המתגבש בסנאט אינו רק משמר את הוודאות לשנים הקרובות – אלא גם בונה תשתית משמעותית להמשך צמיחה כלכלית בשוק האנרגיה המתחדשת בארה״ב גם לאחר 2029.
- 2.אנונימי 17/06/2025 11:08הגב לתגובה זומעניין שהנושא הזה עלה לא מזמן והמניות הגיבו על כך כבר
- 1.העיקר שהמליצו פה באתר על המנית פח אשפה הזאת (ל"ת)אנרגיקס 17/06/2025 09:51הגב לתגובה זו
- עשה תמיד הפוך ממה שממליצים ותרוויח.....בדוק!!! (ל"ת)אנונימי 17/06/2025 10:21הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
