פרויקט של נקסטקום
צילום: יח"צ

נקסטקום זכתה בפרויקט סולארי בהיקף של 260 מיליון שקל - המניה קופצת

נקסטקום תקים חווה סולארית קרקעית ל-EDF בהיקף של 260 מיליון שקל; הפרויקט יכלול גם תחנת משנה באזור דימונה וימשיך את שיתוף הפעולה המתהדק עם ענקית האנרגיה הצרפתית; תחילת ביצוע ברבעון האחרון של 2025

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה נקסטקום סולארי

נקסטקום נקסטקום 0.91%   מדווחת על זכייה משמעותית נוספת בתחום הסולארי. 


חברת הבת נקסטקום אנרג'י תקים פרויקט חווה סולארית קרקעית עבור EDF Renewables ישראל, בהיקף מוערך של כ־260 מיליון שקל, בכפוף לבדיקת נאותות סופית. מדובר בפרויקט הכולל גם הקמה של תחנת משנה תומכת, כאשר תחילת העבודות צפויה ברבעון האחרון של השנה הבאה, והשלמתן ברבעון השלישי של 2027.


מדובר בחיזוק לשיתוף הפעולה בין החברות, לאחר שביום מרץ האחרון דיווחה נקסטקום על זכייה בפרויקט דומה עם EDF, בהיקף של כ־108 מיליון שקל.


במסגרת ההסכם המתגבש, נקסטקום אנרג'י תהיה אחראית לתכנון, רכש וביצוע של המתקן לייצור חשמל מאנרגיה סולארית, כאשר התשלומים יבוצעו בהתאם לאבני דרך שייקבעו. בחברה מציינים כי הרווחיות הצפויה דומה לפרויקטים קודמים, וכי נבחנת גם האפשרות לחתימה על הסכם תחזוקה ארוך טווח לאחר השלמת ההקמה.


נקסטקום ממשיכה ליישם את האסטרטגיה העסקית שלה תוך מיקוד בפרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה המתחדשת. החברה מדווחת על ניסיון נרחב בפרויקטים דומים, לרבות הקמת חוות סולאריות על גבי מאגרי מים בשיתוף שיכון ובינוי בהיקף מצטבר של כ-40 מיליון שקל.


הפרויקט הנוכחי מצטרף לזכייה קודמת של נקסטקום בפרויקט משמעותי נוסף מול EDF Renewables ישראל, כאשר בחודש מרץ דיווחה החברה על זכייה בהקמת חווה סולארית קרקעית באזור אשלים, בהיקף של כ־108 מיליון שקל. גם שם נבחרה נקסטקום אנרג'י כקבלן ה־EPC, והעבודות צפויות להתחיל ברבעון השלישי של 2025.


חוות אשלים צפויה להיות מהמתקנים הסולאריים הגדולים והמתקדמים בישראל, ותשתרע על פני שטח של למעלה מ־1,000 דונם. הפרויקט כולל גם תחנת משנה תומכת, וצפוי לתרום למימוש יעדי האנרגיה של ישראל עד שנת 2030, בדגש על הגדלת ייצור החשמל ממקורות מתחדשים והפחתת פליטות מזהמות.


בנקסטקום מדגישים כי היכולות ההנדסיות של החברה, לצד הניסיון המצטבר בפרויקטים רחבי היקף, מאפשרים לה לספק פתרון מקיף לכלל מרכיבי הפרויקט, מתכנון ועד תחזוקה. שיתוף הפעולה הרציף עם EDF מציב את נקסטקום בעמדת יתרון לקראת מיזמים עתידיים נוספים בתחום האנרגיה הירוקה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מניית נקסטקום מגיבה להודעה בעליות של יותר מ-8%. שווי השוק של החברה נע סביב 132 מיליון שקלים, זאת לאחר שהמניה זינקה ביותר מ-40% מתחילת השנה, אך מציגה תשואה של 11% בלבד ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קשקש 15/05/2025 14:53
    הגב לתגובה זו
    לפי התכנון יקימו 20 ישובים חדשים בנגב והערבה החרדים כבר עומדים בתור
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.