פודהוצר אקונרגי
צילום: ללא קרדיט
דוחות

אקונרג'י מאשררת תחזית ל-2025 להכנסות של 83 מיליון אירו

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-32.2 מיליון אירו, ברבעון המקביל אשתקד החברה הכניסה 38.6 מיליון אירו; הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-26.2 מיליון אירו, ה-EBITDA ב-28 מיליון אירו

אביחי טדסה |

אקונרג'י אקונרג'י 1.16%   דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של 2025, הכנסות החברה הסתכמו בכ-32.2 מיליון אירו (כולל 27.2 מיליון אירו ממימוש ייזום לאור מימוש Niculesti שברומניה), לעומת כ-38.6 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד (כולל 37 מיליון אירו מעסקת UBS). ה-EBITDA ברבעון הסתכמה ברבעון בכ-28 מיליון אירו. הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-26.2 מיליון אירו לעומת כ-36.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.


החברה מעריכה כי תסיים את שנת 2025 - בהתאם לצפי החברה ברבעון האחרון, עם הכנסות בהיקף של 83 מיליון אירו (כולל חלק החברה בחברות מוחזקות) ממקורות הכנסות מגוונים הכוללים הכנסות ממכירת חשמל, מימוש ייזום ופיתוח, דמי ניהול והקמה (EPCm) ודמי ניהול נכסים לטווח ארוך. אשר יביאו ל- EBITDA של כ-78 מיליון אירו ו-FFO של כ-60 מיליון אירו. לחברה צבר פרויקטים בפיתוח הכולל כ-GW14 הכולל PV, רוח ואגירה, מתוכם כ-GW 1.2 בשלב לקראת הקמה.


ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה ליום 31 במרץ 2025 הסתכם לכ-191 מיליון אירו לעומת כ-161 מיליון אירו ליום 31 בדצמבר 2024. החברה מציינת כי במהלך הרבעון חובר פרויקט Scurtu Mare לרשת החשמל והחלה הפעלה מסחרית, הפרויקט צפוי להניב בשנה מייצגת ב-5 השנים הקרובות הכנסות של כ-6 מיליון אירו. 

הושלמה מכירתו של פרויקט Niculesti תמורת כ-33.2 מיליון אירו. עד כה התקבלו תשלומים בסך של כ-29.2 מיליון אירו לאקונרג'י אנגליה, היתרה בסך כ-4 מיליון אירו התקבלה בחודש מאי 2025. בהתאם נרשם רווח של כ- 27.2 מיליון אירו תחת סעיף הכנסות ממימוש ייזום.


 בפברואר גייסה החברה 9.6 מיליון אירו (כ-35 מיליון שקל) באמצעות הקצאת מניות פרטית למגדל ביטוח וגוף נוסף, עם השלמת ההקצאה הפכה מגדל ביטוח לבעלת עניין בחברה, בנוסף, הפניקס ואקונרג'י הרחיבו את הסכם שיתוף הפעולה בינהן הכולל מימון חלק מעלויות ההקמה של פרויקטים פוטו-וולטאיים של החברה ברומניה ובפולין (באמצעות הלוואה המירה והלוואה קבועה) ע"י הפניקס. הפניקס תבצע השקעה נוספת בפרויקטים נוספים של החברה ברומניה ובפולין בתחום הפוטו-וולטאי והרוח, כך שסכום ההשקעה יגדל בסך של 75 מיליון אירו נוספים, לסך כולל של 225 מיליון אירו. עד היום השקיעה הפניקס כ- 132.5 מיליון אירו.


פרויקט Parau2 שברומניה זכה במהלך הרבעון במכרז ממשלתי (CFD) למכירת החשמל דבר המבטיח יציבות בהכנסות – הפרויקט זכה בהספק הגדול ביותר מבין כלל המתמודדים. סך ההכנסות הצפויות מהזכייה במכרז צפויות לעמוד על כ 446 מיליון אירו. החברה נמצאת במו"מ מתקדם להתקשרות בהסכם אספקת חשמל (PPA) בארבעה מפרויקטי החברה ברומניה בהספק מצטבר של כ-172 מגה-וואט. המו"מ מתנהל מול חברה בין לאומית הפועלת בעיקר באירופה ועוסקת בייצור ואספקת חשמל ירוק. במסגרת הסכם ה-PPA, מחיר החשמל אשר ייוצר בפרויקט, בהיקף של 70% מהייצור, צפוי להיות מקובע לתקופה של 10 שנים החל ממועד ההפעלה המסחרית. יצוין כי יתר החשמל, בהיקף של 30%, אשר ייוצר בפרויקטים, צפוי להימכר במחירי שוק (Merchant) שלא כחלק מההסכם.



אייל פודהורצר, מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י: "פתחנו את שנת 2025 עם תנופת עשייה בכל רבדי החברה. ההתפתחויות העסקיות ברבעון הראשון של השנה הביאו לידי ביטוי את יכולותיה המגוונות של החברה תוך מימוש יתרונה היחסי כיזם מוביל באירופה. סיימנו את הרבעון הראשון עם 571MW מחוברים ומוכנים לחיבור, ואת 2025 בכוונתנו לסיים עם תוספת של כ-300MW ולהגיע לכ-870MW, כלומר צמיחה של יותר מ-50% בשנה. הפעלתם שנה מלאה של פרויקטים אלו תהווה קפיצת מדרגה משמעותית נוספת. תוכניות הצמיחה לטווח הארוך שלנו מבוססות הן על המשך פיתוח צבר הפרויקטים הגדול שברשותנו כרגע והן באמצעות קידום פרויקטי אגירה בשווקים חדשים בהם אנו פעילים כגון: רומניה, פולין ואיטליה. לחברה צבר פרויקטים גדול ומגוון בפיתוח בהספק של כ-GW14 ובכוונתנו לסיים את שנת 2025 עם כ- 2GW בהפעלה או בהקמה, אשר עם הפעלתם שנה מלאה תהווה קפיצת מדרגה משמעותית נוספת. בכוונתנו להמשיך ולקדם את צבר הפרויקטים העצום שבבעלותנו תוך המשך גיוס משאבים שיאפשרו השאת ערך לכל בעלי העניין בחברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."