איציק פרנק
צילום: ליאת מנדל

ברן זכתה במכרז ממשלתי בהיקף של עד 125 מיליון שקל

ברן תספק שירותי ייעוץ וליווי בכל הקשור לבקרה על פרויקטים של הרשות הממשלתית; הכנסות מגזר ישראל של ברן ב-2024 הסתכמו ב-368 מיליון שקל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ברן איציק פרנק

חברת התשתיות ברן ברן 0.42%   דיווחה כי ברן ישראל זכתה במכרז מול רשות ממשלתית במסגרתו תעניק לרשות שירותי ליווי וייעוץ בנוגע לפרויקטים של הרשות, כשהתמורה תסתכם ב-25 מיליון שקל בשנה. ההסכם יועמד לחידוש כל שנה ועד לתקופה של 5 שנים, כך שהתמורה המקסימלית עומדת על כ-125 מיליון שקל.


ההסכם ממשיך את התנופה של ברן במגזר ישראל, בו הסתכמו ההכנסות ב-368 מיליון שקל ב-2024, גידול של 20% לעומת הכנסות המגזר ב-2023 שהסתכמו ב-305 מיליון שקל. במקביל, הכנסות מגזר אינטרנשיונל של ברן בירידה, והסתכמו ב-2024 ב-312 מיליון שקל לעומת 372.5 מיליון שקל ב-2023, ירידה של כ-14%. בסך הכל, הכנסות ברן ב-2024 הסתכמו ב-684.6 מיליון שקל לעומת 680.7 מיליון שקל ב-2023, כשבשורה התחתונה רשמה החברה רווח של 41.6 מיליון שקל ב-2024 לעומת 37.7 מיליון שקל ב-2023


בנוסף, צבר ההזמנות של החברה בישראל נכון לסוף 2024 כמעט הוכפל והסתכם ב-676 מיליון שקל לעומת 379 מיליון שקל בסוף 2023. לצד זאת, מגזר ישראל עבר לרווח תפעולי של 20.8 מיליון שקל ב-2024, 6% מההכנסות, לעומת הפסד של 3 מיליון שקל ב-2023.


מניית ברן נסחרת לפי שווי של כ-399 מיליון שקל אחרי עלייה של 21.5% השנה ושל 71% בשנה האחרונה, ואחד המורווחים מכך הוא בעל השליטה אביחי סטולרו שבחודש שעבר העמיק את האחיזה שלו בחברה עם רכישה של 5.6% נוספים, מה שהעלה אוו לשיעור אחזקה של 32.2% בחברה. 


סטולרו רכש את השליטה בחברת התשתיות בסוף 2024 עם רכישת מניות מאלכסנדר נסיס ורכישת מניות בבורסה. את הרכישות מנסיס ביצע סטולרו במחיר של כ-9.5 שקל למניה, נמוך ממחיר השוק באותה תקופה, כך שבעוד שהמניה עלתה מאז חתימת ההסכם בכ-21%, התשואה של סטולרו עומדת היום על כ-76%. בסך הכל סטולרו קנה מניות מנסיס ובבורסה ושילם סך של כ-61 מיליון שקל, והיום האחזקה שלו שווה כ-128 מיליון שקל.


סטולרו מחזיק בשליטה בחברה לצד מאיר דור, מייסד החברה ויו"ר הדירקטוריון, בינהם יש הסכם שליטה משותפת, כאשר כל צד ייהנה מזכויות הצבעה שוות בדירקטוריון החברה. מאיר דור ימשיך לכהן כיו"ר החברה למשך חמש שנים, וחלוקת הדירקטורים תעשה על בסיס שוויוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?