עלא טנוס בעל השליטה בקבוצת BST; קרדיט: סטודיו פלוריןעלא טנוס בעל השליטה בקבוצת BST; קרדיט: סטודיו פלורין

קבוצת BST, הפניקס ומנורה ישקיעו מיליארד שקל בנדל"ן בקנדה

שלוש הקבוצות יפעלו יחד לרכישה והשבחת מתחמי Multifamily בקנדה; BST פעילה מעל שני עשורים בקנדה ומחזיקה מאות יחידות דיור ונכסים מניבים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה קבוצת BST עלא טנוס

קבוצת BST, העוסקת בתחום ייזום, בנייה והשקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל, חתמה על הסכם אסטרטגי עם קבוצת הפניקס פיננסים וקבוצת מנורה מבטחים, במסגרתו ירכשו וישביחו נכסי Multifamily בקנדה בהיקף של כמיליארד שקל. ההשקעה המשותפת, מהגדולות בתחום ה-Multifamily בשוק ההון הישראלי, תתמקד ברכישה והשבחת אלפי יחידות דיור במתחמי Multifamily ברחבי קנדה, תחום הנמצא בצמיחה, לאור הביקוש הגבוה למגורים בקנדה. העסקה צפוייה לייצר תשואה גבוהה לשותפים תוך שמירה על רמת סיכון סולידית.


BST קנדה, בניהולו של עלא טנוס – מבעלי השליטה בקבוצת BST, המתגורר בטורונטו, פעילה בקנדה מעל שני עשורים, ומחזיקה מאות יחידות דיור וכן בנכסים מניבים, בהם מרכזים רפואיים. הובלת העסקה בוצעה מצד קבוצת BST על ידי יו"ר הקבוצה רפי ביסקר, ומנכ"ל BST קנדה, עלא טנוס. מטעם הפניקס פיננסים הוביל את העסקה גיא פורת, מנהל תחום הנדל"ן, ומטעם קבוצת מנורה מבטחים – גדי בן חיים, מנהל תחום הנדל"ן. המהלך מהווה הבעת אמון משמעותית מצד הגופים המוסדיים בפעילותה של קבוצת BST ובמנהליה.


גדי בן חיים, ראש תחום נדל"ן במנורה מבטחים: "שוק המגורים להשכרה בקנדה מציג פוטנציאל צמיחה משמעותי, הנתמך ביסודות חזקים ובביקושים עקביים. השקעה זו, המתבצעת לצידם של שותפים עסקיים מוערכים ומנוסים, משתלבת באסטרטגיה ארוכת הטווח של מנורה מבטחים להעמקת הנוכחות הגלובלית בתחום הנדל"ן למגורים, תוך גיוון השקעותינו לשוקי דיור מובילים ברחבי העולם, מתוך הערכה כי סקטור זה מציע פרופיל סיכון-תשואה אופטימלי המאופיין ביציבות יחסית לצד פוטנציאל השאת תשואות עודפות עבור עמיתי הקבוצה".


גיא פורת, מנהל תחום הנדל"ן בקבוצת הפניקס פיננסים אמר היום: "שמחנו לחתום על עסקת ההשקעה במתחמי מגורים בקנדה לצד חברת BST קנדה ומנורה. שיתוף פעולה זה הוא המשך ישיר להשקעה של הפניקס בחברת האם BST, ואשר מפירותיה אנו נהנים כבר מספר שנים. מיזם חדש זה, בהובלתו של עלא טנוס, מבוסס על אמון, ניסיון וראיה ארוכת טווח, והוא צעד נוסף באסטרטגיה הגלובאלית של הפניקס לבניית פלטפורמות פיתוח והשקעה בשווקים יציבים וצומחים".


עלא טנוס, מנכ"ל BST קנדה: "אנחנו גאים להעמיק את שיתוף הפעולה עם שני גופים מוסדיים, מהמובילים בישראל – קבוצת הפניקס וקבוצת מנורה מבטחים, ולבצע יחד עסקה מהותית בשוק הנדל"ן הקנדי. מדובר באבן דרך חשובה באסטרטגיית הצמיחה הבינלאומית של הקבוצה." את קבוצת BST ייצגו לירון עזריאל ושמרית מלמן ממשרד שמעונוב, ואת קבוצת הפניקס פיננסים וקבוצת מנורה מבטחים ייצגה לימור חודיר מהרצוג פוקס נאמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

ח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טובח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”

בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר

רן קידר |
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל. 

יוקר המחיה מתחיל בבנקים

בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.

איפה התחרות? 

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”

גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”

נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים