מניית שמיים בשמיים, מזנקת ב-75%; מה מנכ"ל החברה אומר על זה?
החברה דיווחה לאחרונה על פיילוטים במוסדות רפואיים בעולם, ועל כוונה להיכנס לשוק ענק עם טכנולוגיה שיכולה לייעל תהליכים; המשקיעים מגיבים בהתלהבות
שמיים חברת שמיים שמיים 0.17% משנה כיוון, ומקבלת על כך אישור מובהק מהשוק. מניית החברה מזנקת ב-75%, לאחר שדיווחה לאחרונה על התקדמות בפיילוטים בתחום בטיחות רפואית, בצד השקעה פרטית של למעלה ממיליון שקל ממשקיע מסווג. החברה, שבעבר ניסתה ליישם את תרבות התחקור של חיל האוויר במגזר העסקי אך התקשתה לייצר צמיחה, שינתה בשנה האחרונה את תחום הפעילות שלה ומתמקדת כיום בפיתוח מערכת לניהול ותחקור אירועי בטיחות בבתי חולים, בשיתוף המרכז הרפואי שיבא.
הנפילה
של שמיים לא הייתה פתאומית, היא הייתה תהליך מדורג של שחיקה באמון המשקיעים, הכנסות תקועות, והפסדים שהלכו ותפחו. החברה, שהונפקה ב-2021 לפי שווי של כ-75 מיליון שקל, זינקה בשיאה לשווי של מעל 200 מיליון שקל, אך בהיעדר צמיחה משמעותית, שוויה התרסק בהדרגה לקרוב ל-10
מיליון שקל בלבד. במשך תקופה ארוכה לא היה ברור אם תצליח לשרוד, עד שהתקבלה ההחלטה האסטרטגית לשנות כיוון, לנטוש את תחום בו התחילה ולהתמקד בעולם הבריאות. רק לאחרונה החלה שמיים לראות את פירות המהלך, עם פיילוטים ראשונים, תגובת שוק חיובית, וגיוס הון שמסיר את איום
"העסק החי".
“אנחנו מבשילים לכיוון הסכמים מסחריים”
לדברי מנכ"ל ומייסד החברה אופיר פלדי, החברה מפעילה כיום פיילוטים במספר מוקדים בעולם, כולל בבית חולים מהגדולים בדרום אמריקה. "אנחנו בפיילוטים בכמה מקומות בעולם,
ביניהם, בבית חולים שהוא השני בגודלו בדרום אמריקה, ועוד לא מעט שבשלבים כאלה ואחרים, ואנחנו מבשילים לכיוון הסכמים מסחריים, התוצאות מראות מעל 90% הצלחה", אומר פלדי. לדבריו, המערכת נועדה להחליף תהליכים ידניים, לשפר את תהליך הדיווח ולהפנות את המאמצים של צוותי הבטיחות
לשיפור איכות הטיפול ולא רק לתיעוד אירועים.
המערכת החדשה כבר פועלת ב-5 פיילוטים במדינות שונות, ועוד מספר אתרים מצויים בשלבי אישור טכנולוגי או משפטי. החברה שואפת להמיר את הפיילוטים להסכמים מסחריים, כאשר לפי תחזית ההנהלה, רשתות גדולות
של בתי חולים עשויות להניב לה הכנסות של כמיליון שקל בשנה לכל רשת, במודל רישוי שנתי.
- שמיים עם תוצאה מאכזבת בהנפקה: פחות מ-45% מהיעד הושג
- שמיים מנצלת את זינוק המניה ויוצאת לגיוס של עד 5.4 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק שבו פועלות כבר מספר חברות ותיקות, ובראשן RLDatix הבריטית שמכניסה כ-750 מיליון דולר בשנה, בשמיים מאמינים שיש להם יתרון טכנולוגי מובהק. פלדי מסביר:
"יש עוד 4-5 חברות מובילות, שנותנות שירותים דומים. הגדולה מביניהן היא RLDatix, שההכנסות שלה כ-750 מיליון דולר, והטכנולוגיה שלה היא יחסית מיושנת, ומבחינתנו ההזדמנות מאוד גדולה". "אנחנו מוכרים מוצר SASS מוצר שאנחנו מוכרים לו רישיון ארגוני שנתי ולרוב זה תחום שהחוזים
הם רב שנתיים ולשם אנחנו מכוונים וזה הרבה יותר נהוג בעולם".
במקביל, החברה פרסמה גם לפני מספר ימים על הצעה פרטית משמעותית שהשלימה מול "יהלומי גבעתיים", במסגרתה גייסה כ-1.1 מיליון שקל לפי מחיר מניה של 3 שקלים. במסגרת ההקצאה, העניקה
החברה גם 184 אלף כתבי אופציה למימוש במחיר של 6 שקלים למניה עד אפריל 2027. התמורה צפויה לשפר את חוסנה הפיננסי של החברה ולהאריך את אופק הפעילות שלה, כאשר הגיוס מבטל את הסיכון המיידי של הערת עסק חי שעמדה ברקע הדוחות הקודמים. האתגר הבא: להמיר את הפיילוטים להסכמים
אמיתיים, ולתרגם את הזינוק בבורסה לצמיחה.
שווי השוק של החברה מסתכם בכ-44 מיליון שקל לאחר זינוק של כ-75% היום, וזינוק של 320% מתחילת השנה.
- 3.ריץ המריץ 30/04/2025 12:07הגב לתגובה זווואלה אין בדיחה גדולה מזו! אבל זה הבורסה הישראלית לא נשים פה שקל!
- 2.אנונימי 30/04/2025 00:12הגב לתגובה זולא משקיע
- 1.אנונימי 29/04/2025 23:41הגב לתגובה זואין שום סיבה לעליית הנייר בכזה טירוף וגם רחוקה ממוצר ומרווחים כרגע זה זמן שיווק המניה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
