מניית שמיים בשמיים, מזנקת ב-75%; מה מנכ"ל החברה אומר על זה?
החברה דיווחה לאחרונה על פיילוטים במוסדות רפואיים בעולם, ועל כוונה להיכנס לשוק ענק עם טכנולוגיה שיכולה לייעל תהליכים; המשקיעים מגיבים בהתלהבות
חברת שמיים שמיים -4.32% משנה כיוון, ומקבלת על כך אישור מובהק מהשוק. מניית החברה מזנקת ב-75%, לאחר שדיווחה לאחרונה על התקדמות בפיילוטים בתחום בטיחות רפואית, בצד השקעה פרטית של למעלה ממיליון שקל ממשקיע מסווג. החברה, שבעבר ניסתה ליישם את תרבות התחקור של חיל האוויר במגזר העסקי אך התקשתה לייצר צמיחה, שינתה בשנה האחרונה את תחום הפעילות שלה ומתמקדת כיום בפיתוח מערכת לניהול ותחקור אירועי בטיחות בבתי חולים, בשיתוף המרכז הרפואי שיבא.
הנפילה
של שמיים לא הייתה פתאומית, היא הייתה תהליך מדורג של שחיקה באמון המשקיעים, הכנסות תקועות, והפסדים שהלכו ותפחו. החברה, שהונפקה ב-2021 לפי שווי של כ-75 מיליון שקל, זינקה בשיאה לשווי של מעל 200 מיליון שקל, אך בהיעדר צמיחה משמעותית, שוויה התרסק בהדרגה לקרוב ל-10
מיליון שקל בלבד. במשך תקופה ארוכה לא היה ברור אם תצליח לשרוד, עד שהתקבלה ההחלטה האסטרטגית לשנות כיוון, לנטוש את תחום בו התחילה ולהתמקד בעולם הבריאות. רק לאחרונה החלה שמיים לראות את פירות המהלך, עם פיילוטים ראשונים, תגובת שוק חיובית, וגיוס הון שמסיר את איום
"העסק החי".
“אנחנו מבשילים לכיוון הסכמים מסחריים”
לדברי מנכ"ל ומייסד החברה אופיר פלדי, החברה מפעילה כיום פיילוטים במספר מוקדים בעולם, כולל בבית חולים מהגדולים בדרום אמריקה. "אנחנו בפיילוטים בכמה מקומות בעולם,
ביניהם, בבית חולים שהוא השני בגודלו בדרום אמריקה, ועוד לא מעט שבשלבים כאלה ואחרים, ואנחנו מבשילים לכיוון הסכמים מסחריים, התוצאות מראות מעל 90% הצלחה", אומר פלדי. לדבריו, המערכת נועדה להחליף תהליכים ידניים, לשפר את תהליך הדיווח ולהפנות את המאמצים של צוותי הבטיחות
לשיפור איכות הטיפול ולא רק לתיעוד אירועים.
המערכת החדשה כבר פועלת ב-5 פיילוטים במדינות שונות, ועוד מספר אתרים מצויים בשלבי אישור טכנולוגי או משפטי. החברה שואפת להמיר את הפיילוטים להסכמים מסחריים, כאשר לפי תחזית ההנהלה, רשתות גדולות
של בתי חולים עשויות להניב לה הכנסות של כמיליון שקל בשנה לכל רשת, במודל רישוי שנתי.
- שמיים עם תוצאה מאכזבת בהנפקה: פחות מ-45% מהיעד הושג
- שמיים מנצלת את זינוק המניה ויוצאת לגיוס של עד 5.4 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק שבו פועלות כבר מספר חברות ותיקות, ובראשן RLDatix הבריטית שמכניסה כ-750 מיליון דולר בשנה, בשמיים מאמינים שיש להם יתרון טכנולוגי מובהק. פלדי מסביר:
"יש עוד 4-5 חברות מובילות, שנותנות שירותים דומים. הגדולה מביניהן היא RLDatix, שההכנסות שלה כ-750 מיליון דולר, והטכנולוגיה שלה היא יחסית מיושנת, ומבחינתנו ההזדמנות מאוד גדולה". "אנחנו מוכרים מוצר SASS מוצר שאנחנו מוכרים לו רישיון ארגוני שנתי ולרוב זה תחום שהחוזים
הם רב שנתיים ולשם אנחנו מכוונים וזה הרבה יותר נהוג בעולם".
במקביל, החברה פרסמה גם לפני מספר ימים על הצעה פרטית משמעותית שהשלימה מול "יהלומי גבעתיים", במסגרתה גייסה כ-1.1 מיליון שקל לפי מחיר מניה של 3 שקלים. במסגרת ההקצאה, העניקה
החברה גם 184 אלף כתבי אופציה למימוש במחיר של 6 שקלים למניה עד אפריל 2027. התמורה צפויה לשפר את חוסנה הפיננסי של החברה ולהאריך את אופק הפעילות שלה, כאשר הגיוס מבטל את הסיכון המיידי של הערת עסק חי שעמדה ברקע הדוחות הקודמים. האתגר הבא: להמיר את הפיילוטים להסכמים
אמיתיים, ולתרגם את הזינוק בבורסה לצמיחה.
שווי השוק של החברה מסתכם בכ-44 מיליון שקל לאחר זינוק של כ-75% היום, וזינוק של 320% מתחילת השנה.
- 3.ריץ המריץ 30/04/2025 12:07הגב לתגובה זווואלה אין בדיחה גדולה מזו! אבל זה הבורסה הישראלית לא נשים פה שקל!
- 2.אנונימי 30/04/2025 00:12הגב לתגובה זולא משקיע
- 1.אנונימי 29/04/2025 23:41הגב לתגובה זואין שום סיבה לעליית הנייר בכזה טירוף וגם רחוקה ממוצר ומרווחים כרגע זה זמן שיווק המניה
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
