בזק
צילום: לילך צור

מממשת רווחים - בי קום מוכרת מניות בזק בכ-950 מיליון שקל

בעלת השליטה בבזק בי קום, דרכה פועלת קרן סרצ'לייט, ששולטת בבזק מוכרת למוסדיים כ-5% מהמניות בתמורה לבין 900 מיליון-1 מיליארד שקל; המניה זינקה ב-38% בשנה האחרונה; בי קום צפויה לרדת לאחזקה של כ-22.5% בבזק

רוי שיינמן | (2)

בעלת השליטה בבזק בזק 1.38%  , קרן סרצ'לייט, ששולטת בבזק דרך בי קום ביחד עם דוד פורר, מממשת כ-5% ממניות החברה כאשר התמורה מוערכת בסכום של בין 900 מיליון ל-1 מיליארד שקל. אחרי המימוש בי קום צפויה להישאר עם 22.5% מהמניות.


דוד פורר וקרן סרצ'לייט רכשו את בי קום, ובכך את השליטה בבזק, במסגרת הסדר החוב של שאול אלוביץ' ב-2019, עם השקעה של 500 מיליון שקל תמורה 75% ממניות בי קום, ששוות נכון להיות כ-1.5 מיליארד שקל.


בזק סיימה את 2-24 עם הכנסות של כ-8.88 מיליארד שקל, ירידה של כ-2.4%. הכנסות הליבה (הכנסות בנטרול הכנסות משירותי טלפוניה בבזק קווי, קש"ג בפלאפון, לקוחות פרטיים בבזק בינלאומי והכנסות בזק און ליין) בשנת 2024 עלו בכ-1.3% לכ-7.73 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מצמיחה בהכנסות הליבה של פלאפון ושל בזק קווי. ה-EBITDA בשנת 2024 הסתכם בכ-3.50 מיליארד שקל, ירידה של כ-4.1%. ה-EBITDA המתואם בשנת 2024 הסתכם בכ-3.72 מיליארד שקל (שיעור EBITDA מתואם של כ-41.8%), ירידה של כ-2.6%, אשר נבעה בעיקר מהירידה בהכנסות משירותי טלפוניה בעקבות הורדת תעריפים על ידי משרד התקשורת ומהשפעת המלחמה על פעילות הנדידה בפלאפון. בנטרול השפעת המלחמה על פעילות הנדידה, ה-EBITDA המתואם היה יורד בכ-1.8%.


ב-2025 החברה צופה רווח נקי מתואם של כ-1.2 מיליארד שקל. EBITDA מתואם של 3.7 מיליארד שקל. ה- CAPEX צפוי להיות כ-1.75 מיליארד שקל. בנוסף החברה צופה שמירה על דירוג אשראי גבוה בדרגת AA, ופריסת סיבים אופטיים לכ-2.9 מיליון משקי בית.(כעת החברה פרוסה בכ-2.57 מיליון משקי בית).


בשיחה עם ביזפורטל, הנהלת בזק - תומר ראב"ד, יו"ר בזק, ניר דוד, מנכ"ל החברה ואילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ויס, דיברה על התוצאות האחרונות, אבל בעיקר על התחזית קדימה, כמו גם על מנועי הצמיחה ותהליכי ההתייעלות אותם הם מתכננים לשנים הקרובות: "אנחנו בשנה האחרונה של הלוויין וסוף פרויקט הסיבים שמשפיעים על ההוצאות ההוניות", אמר ראב"ד. "בשונה מבשנת 2024 ,ב-2025 לקחנו השפעה כלשהיא של המלחמה ולכן היינו קצת זהירים בתחזית. אפשר לראות בטווח הבינוני שההשפעה של הסיבים והלוויין מתחילה להיות משמעותית ב-2026-2027 וזה מתורגם לתוצאות בטווח הבינוני".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חזרה ל400 (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 17/03/2025 19:42
    הגב לתגובה זו
    המהלך די סוגר להם את הפינה מבחינת החוב. סידרה ו זה מיליארד שקל בלון לפידיון בסוף 26 וסידרה ז זה עוד מיליארד בלון לסוף 2029.אם יש להם אפשרות לבצע פידיון מוקדם הם יכולים למחוק את סידרה ו או נגיד חצי ו חצי ז ואז עם הדיבידנדים מבזק הם כמו דלק שהמזומנים מהדיבידנדים נוזלים לה מהאוזניים.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.