בזק
צילום: לילך צור

מממשת רווחים - בי קום מוכרת מניות בזק בכ-950 מיליון שקל

בעלת השליטה בבזק בי קום, דרכה פועלת קרן סרצ'לייט, ששולטת בבזק מוכרת למוסדיים כ-5% מהמניות בתמורה לבין 900 מיליון-1 מיליארד שקל; המניה זינקה ב-38% בשנה האחרונה; בי קום צפויה לרדת לאחזקה של כ-22.5% בבזק

רוי שיינמן | (2)

בעלת השליטה בבזק בזק 0.27%  , קרן סרצ'לייט, ששולטת בבזק דרך בי קום ביחד עם דוד פורר, מממשת כ-5% ממניות החברה כאשר התמורה מוערכת בסכום של בין 900 מיליון ל-1 מיליארד שקל. אחרי המימוש בי קום צפויה להישאר עם 22.5% מהמניות.


דוד פורר וקרן סרצ'לייט רכשו את בי קום, ובכך את השליטה בבזק, במסגרת הסדר החוב של שאול אלוביץ' ב-2019, עם השקעה של 500 מיליון שקל תמורה 75% ממניות בי קום, ששוות נכון להיות כ-1.5 מיליארד שקל.


בזק סיימה את 2-24 עם הכנסות של כ-8.88 מיליארד שקל, ירידה של כ-2.4%. הכנסות הליבה (הכנסות בנטרול הכנסות משירותי טלפוניה בבזק קווי, קש"ג בפלאפון, לקוחות פרטיים בבזק בינלאומי והכנסות בזק און ליין) בשנת 2024 עלו בכ-1.3% לכ-7.73 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מצמיחה בהכנסות הליבה של פלאפון ושל בזק קווי. ה-EBITDA בשנת 2024 הסתכם בכ-3.50 מיליארד שקל, ירידה של כ-4.1%. ה-EBITDA המתואם בשנת 2024 הסתכם בכ-3.72 מיליארד שקל (שיעור EBITDA מתואם של כ-41.8%), ירידה של כ-2.6%, אשר נבעה בעיקר מהירידה בהכנסות משירותי טלפוניה בעקבות הורדת תעריפים על ידי משרד התקשורת ומהשפעת המלחמה על פעילות הנדידה בפלאפון. בנטרול השפעת המלחמה על פעילות הנדידה, ה-EBITDA המתואם היה יורד בכ-1.8%.


ב-2025 החברה צופה רווח נקי מתואם של כ-1.2 מיליארד שקל. EBITDA מתואם של 3.7 מיליארד שקל. ה- CAPEX צפוי להיות כ-1.75 מיליארד שקל. בנוסף החברה צופה שמירה על דירוג אשראי גבוה בדרגת AA, ופריסת סיבים אופטיים לכ-2.9 מיליון משקי בית.(כעת החברה פרוסה בכ-2.57 מיליון משקי בית).


בשיחה עם ביזפורטל, הנהלת בזק - תומר ראב"ד, יו"ר בזק, ניר דוד, מנכ"ל החברה ואילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ויס, דיברה על התוצאות האחרונות, אבל בעיקר על התחזית קדימה, כמו גם על מנועי הצמיחה ותהליכי ההתייעלות אותם הם מתכננים לשנים הקרובות: "אנחנו בשנה האחרונה של הלוויין וסוף פרויקט הסיבים שמשפיעים על ההוצאות ההוניות", אמר ראב"ד. "בשונה מבשנת 2024 ,ב-2025 לקחנו השפעה כלשהיא של המלחמה ולכן היינו קצת זהירים בתחזית. אפשר לראות בטווח הבינוני שההשפעה של הסיבים והלוויין מתחילה להיות משמעותית ב-2026-2027 וזה מתורגם לתוצאות בטווח הבינוני".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חזרה ל400 (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 17/03/2025 19:42
    הגב לתגובה זו
    המהלך די סוגר להם את הפינה מבחינת החוב. סידרה ו זה מיליארד שקל בלון לפידיון בסוף 26 וסידרה ז זה עוד מיליארד בלון לסוף 2029.אם יש להם אפשרות לבצע פידיון מוקדם הם יכולים למחוק את סידרה ו או נגיד חצי ו חצי ז ואז עם הדיבידנדים מבזק הם כמו דלק שהמזומנים מהדיבידנדים נוזלים לה מהאוזניים.
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מאבדת 3.2%, ארית 3% - פתיחה מעורבת בת״א

אחרי ירידות בנדל״ן ובחברות הביטוח אמש, יום המסחר האחרון לשבוע נפתח במגמה מעורבת - הביטחוניות יורדות, התאוששות קלה נרשמת בחברות הנדל״ן והביטוח

מערכת ביזפורטל |

יום המסחר האחרון לשבוע נפתח במגמה מעורבת - ת״א 35 יורד 0.4% בעוד ת״א 90 עולה בשיעור של 0.3%.

בהסתכלות על המגזר הפיננסי - מדד הבנקים מאבד 0.9% בעוד בת״א ביטוח נרשמת יציבות מסוימת כשהמדד על שער הפתיחה בנטיה קלה לירידות. 

בנדל״ן התמונה חיובית כעת - ת״א נדל״ן מוסיף 0.6% כשאחריו ת״א בניה עם עליה של 0.4%.


אתמול מניות הנדל״ן קיבלו ״ברייקס״. אחרי עליות יפות בשעות הראשונות של יום המסחר התהפכה המגמה, והמדדים עברו לירידות: ת״א נדל״ן סגר בירידה של 1.7%, ות״א בנייה איבד 0.9%. זה קרה זמן קצר אחרי שבנק ישראל פרסם הבהרה כי לא תתקבל החלטת ריבית “מחוץ למניין” כלומר, לא תהיה שום הורדה ספונטנית עד החלטת הריבית הקבועה שתתקיים רק ב-24 בנובמבר.

הנגיד רצה לעצור גל של הערכות על הורדה מיידית בעקבות סיום המלחמה ובמקום לקרוא את המפה - אינפלציה שכבר בתוך היעד, התקררות של הביקושים ושוק עבודה חזק - הוא העדיף להפריך כל הערכה שהוא יגלה אומץ.

אבל כנראה שהנגיד לא היה צריך באמת להפריך צעד ספונטני ״מחוץ למניין״ אף אחד לא באמת חשב שתהיה הפחתה כזו. אף פעם מעולם לא בוצעה בישראל הורדת ריבית “מחוץ למניין”, אם כבר זה הגיע לכיוון השני עם העלאה כצעד ריסון חריג ב-2002 אז הנגיד דוד קליין הקפיץ את הריבית במכה אחת של 1.5% (לרמה של 7.1%) גם סטנלי פישר, בשיא המשבר של 2009, פעל רק בתוך מועדי ההחלטות. לכן עצם ההודעה נראית יותר כתגובה ללחץ חיצוני מאשר לציפייה אמיתית.

במובן מסוים, הנגיד רק חיזק את התחושה שהוא מנותק. השוק כבר מתמחר שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, ומסתכל סביב ורואה מציאות שונה מזו שבבנק ישראל מתעקשים לראות: אינפלציה שכבר בתוך היעד, ירידה במחירי הדירות, ביקוש קטן לאשראי וביקושים צרכניים שמצטננים. בשלב הזה, המשק לא צריך עוד "הבהרות" הוא צריך הקלה. ואם הנגיד ימתין עד נובמבר רק כדי לא להיראות לחוץ, הוא עלול למצוא את עצמו מגיב בדיעבד למציאות שכבר הקדימה אותו.


ומנדל״ניות לחברות הביטוח - מניות הביטוח איבדו אתמול מעל 3%, ואלמלא הדואליות הבורסה היתה יורדת. מניות הביטוח עדיין גבוהות. הן לכאורה נסחרות במכפילי רווח של 10-14, אבל אם מורידים את רווחי הנוסטרו החריגים ואם מנרמלים את רווחי הביטוח מקבלים שזה מכפיל רווח של 15 עד 20 ומעלה (ממוצע של כ-18) . אז נכון, כנראה לא נחזור למכפיל של עד 10, אבל גם מכפיל 13-15 כמייצג מבטא ירידה מהשערים הנוכחיים. כדי להגיע ל-15 יש להם ירידה נוספת של מעל 15%.