ידין ענתבי
צילום: ענבל מרמרי

הנוסחה של ידין ענתבי: המניה מזנקת ב-5%, הציבור מקבל 0% בעו"ש

המשקיעים מחייכים - הלקוחות בוכים; מה אפשר ללמוד מהתחזית של בנק פועלים, למה בנק ישראל מדבר הרבה, אבל לא עושה כלום עם עושק העו"ש ולמה הרגולטור צריך לקבוע ריבית מינימלית על פיקדונות ועו"ש?

אבישי עובדיה | (32)

הדוחות של בנק הפועלים שפורסמו הבוקר היו טובים, אבל החגיגה היתה בתחזית צפי לתשואה להון של 14%-15% בשנתיים הקרובות ורווח שיא של 8.5 מיליארד בשנה הבאה שיגדל לשיא חדש של 9.5 מיליארד שקל בשנה שאחריה. ב-2024 הרווח הסתכם ב-7.6 מיליארד שקל. מספרים, לכל הדעות, מרשימים מאוד. המספרים האלו מזניקים את המניה ב-5% - והמשקיעים מודים לידין ענתבי, המנכ"ל שנכנס רק לפני חצי שנה, אבל הוא וגם הם צריכים להודות לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והמפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. הם אולי לא חתומים על הדוחות הכספיים של פועלים, אבל הם אחראים על המספרים יותר מכל אחד אחר. 



חגיגה של רווחים - תודה לבנק ישראל


בנקים הם חיה מוזרה - הם חברה כמו כל חברה, אבל חברה שמאפשרים לה להיות במינוף של פי 8-10  על ההון העצמי. מאפשרים לה לקבל ערמות של כסף, מיליארדים רבים ולתת עליהם תשואה נמוכה (פיקדונות) ואומרים לה תני את הכסף הזה לציבור בריבית גבוהה (הלוואות). חוץ מזה אומרים לה - אנחנו נשגיח על היציבות שלך כי זה לא פשוט להיות במינוף של פי 10, אנחנו נדאג לכך שהמערכת הבנקאית תהיה יציבה. שלא ייפול בנק. אנחנו גם אחראים על העמלות, הריביות, אל תדאגו - למרות שאתם ממונפים ולכאורה מסוכנים, נדאג לרווחיות שלכם.  בנקים הם המוצר הכי משתלם מבחינת סיכון-סיכוי בבורסה (לפחות עד כה) כי הסיכון הוא על המדינה והסיכוי הוא על המשקיע.

בנק הוא מכשיר השקעה נהדר שבארץ לקחו אותו כמה צעדים קדימה כי חוששים מאוד מנפילה של בנק, פחד היסטורי שמקורו בשנות ה-80'. אף אחד לא רוצה להיות במשמרת כשבנק נופל. אז במשך כמה שנים מותחים את האמת, משחקים עם המילים, מקפידים לדברר עם דוברים כל מילה כדי לא ליפול מול הציבור, אבל לדעת בפנים שפיך וליבך לא שווים. כל נגיד וכל מפקח בתורו מתנתקים מהאמת, מתנתקים מהציבור ומספקים כיפת ברזל לרווחי הבנקים על חשבון הרווחה של הציבור. אם אתם משקיעים זה כמובן מצוין, אם אתם לקוחות בנק זה כמובן גרוע. הרווח של הבנקים הוא ההפסד של הצרכנים-לקוחות. אין בעיה עם רווחים, יש בעיה עם רווחים עודפים ולייצר תשואה של 14%-15% בלי סיכון זה רווח עודף מאוד. הכל יחסי - ביחס לעבר זה מספרים מאוד גבוהים, השיעור תשואה על ההון היה משך תקופה ממשוכת עד 10%, וזה גם גבוה ביחס לכל חברה אחרת ולכל מכשיר השקעה אחר שהוא מעין קרוב להשקעה בבנקים. 

אז המשקיעים חגגו עד עכשיו, ואולי גם בהמשך. הסיכון הגדול וכנראה היחיד של הבנקים הוא שינוי כללי המשחק - רגולטור שיחליט עד כאן ויחייב את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש. רגולטור שיעיף לעזאזל את דמי ההפצה על קרנות נאמנות שאין להם שום הצדקה חוץ מלהעשיר את הבנקים; רגולטור שיגביל את פערי הריבית בבנקים. הרגולטור מדי פעם מנסה, אבל בנק ישראל שומר על הבנקים ולא מוכן לאפשרות כזו. עד כדי כך שומר שמציע שהבנקים יתנדבו וישלמו כספים מיוזמתם דרך הורדת עמלות, ריביות וכו לציבור שמגיע לו. התוכנית האחרונה היא בסך 1.5 מיליארד שקל בשנה מכל הבנקים, זה סכום מצחיק כשהבנקים מרוויחים מעל 30 מיליארד שקל וכשאין באמת אכיפה על הסכום הזה. אבל הכי קל לבקש ולהורות - ככה מזיזים את הרגולטור מהגב של הבנקים.

אומרים לנו שזה שוק חופשי ואסור להגדיר ריבית על העו"ש או מס עודף, אבל זה לא שוק חופשי. לבנקים אין באמת תחרות אמיתית. אם היה, לא היה מקום להתערבות רגולטורית, אבל כשבנק לא משלם לציבור כסף שמגיע לו כי הוא הדיוט ולוקח לו ריבית של 12.5% כשבעו"ש הוא במינוס, זה הרבה יותר מניצול של גברת כהן מחדרה, הרבה יותר מלא הוגן או לא מוסרי. זה איבוד כסף מהכיס של האזרח לטובת בעלי המניות והמנגנון התפעולי הגדול של הבנקים. אין לזה הצדקה ובדיוק במקומות כאלו דרושה התערבות רגולטורית.

 


ידין ענתבי מעיר את הרגולטור


ענתבי בא לשנות. אחרי שפועלים הפך לשני ללאומי של חנן פרידמן בשנים האחרונות, ענתבי רוצה להחזיר עטרה ליושנה. בפועלים חושבים שזה המקום הטבעי שלהם. יש עוד דרך לא קצרה כמובן, לאומי פתח פער, אבל ענתבי  מאתגר את לאומי עם תחזית מרשימה לצד תוכנית התייעלות גדולה.  ענתבי, החליף את דב קוטלר לפני חצי שנה. קוטלר שהגיע כדי לשפר את התדמית שלו אחרי כישלון בפריזמה, הצליח בגדול - פועלים תחתיו היה סולידי, יצרן תשואה למשקיעים ולא במוקד הביקורת הציבורית. אבל קוטלר הריח את הבעיות שמתקרבות. הוא לא בא כדי להיות "האיש הרע", הוא לא רוצה להיות זה שנתפס כ"עושק את הציבור". הספיק לו סיבוב קצר, ניקוי תדמית והלאה לדבר הבא - אולי כאל. ענתבי בניגוד אליו כנראה ממש לא רואה בעיניים. הוא וותיק בבנק והוא מכוון רווחים, הוא רוצה יעדים, רוצה עבודה ומצהיר על כך בראש חוצות. 

כאשר אתה מודיע שאתה תרוויח 8.5 מיליארד ובהמשך 9.5 מיליארד שקל בשנה אתה מרים את המניה ב-5%, ובצדק. זו תחזית מרשימה שמוכיחה שבסביבה הנוכחית בנקים הם גופים שיודעים להרוויח ולהגדיל רווחים, אבל כאשר מספקים תחזית כזו בעצם מודים בפה מלא - אנחנו דואגים לרווח שלנו ולא אכפת לנו מהציבור. כדי להרוויח בנקים למשל לא משלמים ריבית על העו"ש. כבר שנה שעניין הריבית על העו"ש בשיח כשהרגולטור מעוניין להגדיר מינימום של ריבית ובנק ישראל אומר לו  תן לי לטפל בזה. כל יום של דחייה בטיפול שה מיליונים רבים, אבל לאף אחד לא אכפת והזמן עובר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חשוב להדגיש - ענתבי כמנכ"ל צודק. כל מנכ"ל צריך בראש וראשונה לדאוג לרווחים של הפירמה, זה השיעור הראשון בקורסים במשפטים ובחשבונאות בנושאי חברות. מטרתה של חברה - הגדלת רווחים. הבעיה היא במי שנותן לו רישיון להרוויח כסף גדול ובמקביל מאפשר לו לפגוע בציבור. חוץ מזה, בנקים הם לא חברות רגילות, בנקים הם גופים סמי-ציבורים. מי שקובע באמת כמה הבנקים ירוויחו הוא המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל, המנכ"ל של כל הבנקים. בנקים, יודע גם ענתבי, הם לא ממש גופים שצריכים ניהול מתוחכם או יוצא דופן. אלו גופים שקיבלו רישיון להדפיס כסף - לקחת מיוסי כסף ולתת לו 4% בשנה ולתת למירי כסף ולקחת ממנה 11% בשנה. ההפרש - 7% הוא רווח. יחליט בנק ישראל שצריך לתת מינימום בפיקדונות - הרווחים יתכווצו, יחליט בנק ישראל שהבנקים צריכים לשלם לציבור על העושק בעו"ש - במקום אפס ריבית, 2%-3%, הבנקים יאבדו מיליארדים מהרווח (פועלים לבדו כ-1.5 מיליארד שקל).

נוסף לפערי הריבית, הבנקים מתעשרים מעמלות שגם הם בפיקוח של המפקח על הבנקים - אפשר היה להבין שפיקוח משמעו פיקוח לטובת הציבור, אבל זה פיקוח לטובת יציבות הבנקים - רווחיות הבנקים. מיליוני לקוחות עושים את העבודה ומייצרים כסף לבנק דרך פערי הריביות ובנוסף הם  קונים קרנות נאמנות (ומשלמים דמי הפצה), משתמשים בכרטיס אשראי (ומשלמים עמלות), ממירים דולרים (ומשלמים עמלות) ועוד עשרות רבות של פעולות שמייצרות לבנק את הרווח המרשים. רווח של הבנק הוא הפסד של הציבור ולכן שענתבי מצהיר על התחזית שלו קדימה - הוא אומנם פונה לשוק ולמשקיעים ומזניק את המניה, אבל במקביל הוא כובש גול עצמי. 

הוא עולה על הרדאר של הרגולטור עם דוח נהדר, תחזית מצוינת, זינוק במניה. למה לא לעשות את זה בחדרי חדרים, בלי תחזית קדימה ואז לתת ביצועים טובים? אז אולי הרגולטור יתעורר עכשיו, אבל ענתבי שחקן וותיק בבנקאות שהיה בעצמו רגולטור כנראה יודע שלא יקרה כלום, כי למה שיקרה עכשיו אחרי שלא קרה כבר עשרות שנים (הכוונה למשהו משמעותי - המס על רווחי יתר הוא לא דרמה). הוא רוצה לזעזע את השוק, הוא רוצה להיות מספר 1 - בדרך הציבור ישלם את המחיר. 

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    לרון 24/08/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
    מ י ו ת ר ו ת.אצל גורג אורוול זה היה חוות החיות ו 1984.אצלנו טראומה ו 1983! פחד מוות שילטוני שמשבר הבנקאיות יחזור
  • 21.
    אנונימי 05/03/2025 15:32
    הגב לתגובה זו
    זה מאוד פשוט להעביר את הכסף מהעוש להשקעה שנושאת תשואה אפשר למשל לקנות קרן מחקה תאבנקים וליהנות בדיוק מהעושק שהכותב מדבר עליו. מי שאשם בטמטום הציבור זה יותר מערכת החינוך מאשר הנגיד. ואם כבר יש בעיה אמיתית היא בחוסר התחרות הידוק הרגולציה לא יוסיף תחרות אלא רק יקשה עליה.
  • 20.
    במקום להציק ליועמשית 04/03/2025 21:29
    הגב לתגובה זו
    מחדליהויחריב לויןגראנדמייזרבמקום להציק ליועמשית תחוקקו חוק לריבית על העוש
  • 19.
    מה עם שר האוצר 04/03/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    למה שר האוצר וראש הממשלה לא מטפלים בזה הם עסוקים בלסדר תקציבים לישיבות
  • אדרעי 04/03/2025 21:36
    הגב לתגובה זו
    למה לא טיפלו בחמאס
  • 18.
    אנונימי 04/03/2025 13:48
    הגב לתגובה זו
    התארגנות ציבורית ואיום במשיכת הכספים היתה מחזירה את התנהלות הבנקים ואת רווחיהם לסדרי גודל שפויים. זהו סקטור לא יצרני שעל פי רווחיותו מנצל באופן הגובל בשחיתותעושק של הציבור. זאת באמצעות העמלות והפער האדיר בין התשואה על פקדונות לבין הריבית על הלוואות משיכות יתר ומשכנתאות.
  • 17.
    אנונימי 04/03/2025 10:16
    הגב לתגובה זו
    דר שקשוקה ענתבי היה הממונה על הביטוח יד רוחצת יד. VIP אצל הרגולטור מכיר את המערכת
  • 16.
    ענטבי 04/03/2025 09:19
    הגב לתגובה זו
    טיפת בושה על ענטבי לזכור שאומנם הלקוחות הם שבויים בידי קרטל הבנקים אבל בלי לקוחות לא קים הבנק.הגיע הזמן שבנק ישראל יתעורר מהתרדמת בה הוא נתון.
  • 15.
    גל 04/03/2025 06:02
    הגב לתגובה זו
    דעתי עליות במניות הבנקים ענף מצוין להשקעה כיון מעלה
  • 14.
    בנקאי זוטר 03/03/2025 20:06
    הגב לתגובה זו
    לכל לקוח הבנק יקבע רצועת בטחון תקרת זכות ורצפת חובה מקבילות לגביהן לא יגבה ריבית חובה ולא ישלם ריבית זכות
  • 13.
    נתיב 03/03/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
    להפסיק עם הביזה
  • גוסטב 04/03/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
    כקלף בכל משא ומתן
  • כמו שעשינו בעזה והצליח כל כך יפה (ל"ת)
    יש לך עוד רעיונות 03/03/2025 20:11
    הגב לתגובה זו
  • ומתחילים 03/03/2025 19:59
    הגב לתגובה זו
    שייח מוניס אמת אביב שטח כבוש ומפסחקים את הביזה נראה אתכם מפרסמים.
  • 12.
    אנונימי 03/03/2025 17:36
    הגב לתגובה זו
    לנהל כסף בבתי השקעות ולייצר תחרות. בנוסף לבחור פוליטיקאים הגונים שידאגו לציבור הרחב במקום אלה שיש
  • רון 04/03/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
    בכספיות אתה מקבל בסביבות 4%. באובר דראפט אתה משלם 12%. זה פער גדול מאד. על בנק ישראל לחייב את הבנקים לשלם מינימום 4% על העוש ולגבות עד 8% באובר דראפט. לא יותר מ8%. גם כך יהיו לבנקים רווחים יפים אולם לא מפלצתיים על חשבון הציבור.
  • 11.
    עמית 03/03/2025 16:53
    הגב לתגובה זו
    בנוסף גם ממנים עכשיו פרישה מוקדמת לפקידים שלא נתנו להם שרות במליארדים. כל פורש בממוצע 800000 שח!!! זא השרות יהפוך לגרוע יותר!!!
  • לרון 03/03/2025 17:52
    הגב לתגובה זו
    אלא אם כן אתה משקיע בדולרים מתחת לבלטותאו בביטקוין בארנק הדיגיטלי ואז חושבך איזה גאון אניובכן מצבך טוב......עד שלא!
  • 10.
    עסקים קורסים משפחות מתפרקות והבנקים חוגגים על חשבון הציבור (ל"ת)
    אליי 03/03/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 03/03/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
    וזה משתלם לו לחזיר הקפיטליסטי הזה
  • החיים 03/03/2025 18:58
    הגב לתגובה זו
    רוב הרווח הולך לחשבונות הפנסיה של רובנו
  • 8.
    ענתבי.. זה מספיק (ל"ת)
    חימי אנונימי 03/03/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    איפה הנגיד איפה המפקח על הבנקים למה הציבור מטומטם שלא מבקש ריבית על היתרה הבנקים הכי גנבים שיש (ל"ת)
    אנונימי 03/03/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 03/03/2025 16:34
    הגב לתגובה זו
    אינני כלכלן ולא בן כלכלן שואל את בנק ישראל מדוע מאפשר לבנקים לגבות ריבית שוק שחור וריבית זכות אפס כאמור אנני כלכלן ולכן אני מציע להעביר בחוק הפרש בין ריבית חובה לזכות תעמוד על 7% מאחר ואינני כלכלן מציע יתכנסו חכמי כלכלה יקבעו ההפרש באחוזים בין ריבית חובה לזכות
  • 6.
    ותודה לועד שמכר את העובדים שלא מקבלים כלום (ל"ת)
    אליה 03/03/2025 15:47
    הגב לתגובה זו
  • אני 04/03/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    מכיר מקרוב מאד. בבנק לאומי הרבה יותר לארגים עם העובדים וגם בדיסקונט הבינלאומי ומזרחי. בנק הפועלים הכי פחות טוב לעובדים. אולם גם הם מקבלים משכורות יחסית טובות. התלונות שלהם הינן בהשוואה לבנקים אחרים.
  • 5.
    אנונימי 03/03/2025 15:42
    הגב לתגובה זו
    הבנק הרוויח לא הכסף של הציבור שנמצא בחשבונות הבנק הוא שהרוויח והבנק פשוט לקח לעצמו את הרוויחים של הציבור. זה נקרא הונאה וגניבה.
  • 4.
    רשע 03/03/2025 15:40
    הגב לתגובה זו
    כך לא מנהלים מערכת בנקאית תקינה שעושקת את הציבור !!!!!!לכן אמיר ירון נגיד בנק ישראל צריך ללכת הביתה
  • 3.
    כתבה מעולה!!! הבנקים הם קומבינה של העשירים (ל"ת)
    להמשיך להתעשר!! 03/03/2025 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבנקים בתחרות מי חזיר יותר גדול (ל"ת)
    אנונימי 03/03/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 03/03/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
    בנק שעשק תמיד את הפועלים עובדי כפיים אז מה הפלא שהוא ממשיך ולצערי נתמך ונסעד על ידי ארגוני הפועלים כמו ההסתדרות והוא עשק וגנב אותם
  • זה לשון הרע (ל"ת)
    אנונימי 03/03/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א

חלל תקשורת וגילת לווינים בלטו לחיוב עם הזמנות חדשות וטסו לחלל; המדדים נעלו במגמה מעורבת כשהדואליות תמכו בת"א 35, בעוד ת"א 90 איבד 1.5% כשפסימיות התפשטה בסקטור הנדל"ני בעקבות הערה של בנק ישראל שהפריך הורדת ריבית "מחוץ למניין"; אצל דמרי המוסדיים אמרו תודה על המתנה ומימשו - המניה איבדה 4.3%

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדי הדגל נסגר במגמה מעורבת כשת"א 35 הוסיף 0.5% כשמניות השבבים - קמטק 12.81%  , נובה 8.82%  , טאואר 6.37%  משכו אותו ללמעלה בעוד הראל השקעות , כלל עסקי ביטוח -3.33%   לחצו עליו ללמטה אם ננטרל את השפעתן של הדואליות על המדד נגלה שהמדד איבד היום כ-0.5%. בת"א 90 הירידה הייתה חזקה יותר והוא נפל 1.57% בו בלטו לשלילה נקסט ויז'ן , אלקטרה נדלן -3.76%   ו-וואן טכנולוגיות -6.78%  .

בשאר הסקטורים המגמה הייתה שלילית - מדד הבנקים סגר קרוב לרמת הפתיחה בירידה של 6 מאיות האחוז, לעומתו מדד ת"א ביטוח נפל 3.25%. 

ת"א נדל"ן ירד 1.74 ות"א בניה ירד 0.94%. ת"א נפט וגז ירד 1.44%. 


הוויכוח סביב קרנות ההשתלמות שוב מתעורר כשדוח חדש של אגף הכלכלן הראשי באוצר חושף שההטבות האדירות שניתנות דרך הקרנות - בעלות של יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה - זורמות ברובן לעשירים. לפי הדוח, 71% מההטבה מגיעים לשלושת העשירונים העליונים, בעוד שמחצית מהעובדים כמעט לא נהנים ממנה בכלל. באוצר אולי לא אומרים את זה בצורה מפורשת, אבל בין השורות קשה שלא לקרוא את זה כרמז ראשון לכוונה למסות את קרנות ההשתלמות - 10.7 מיליארד שקל בשנה: כך מסבסדת המדינה את החיסכון של העשירים; והאם האוצר רוצה למסות את קרנות ההשתלמות?


דמרי נופלת בעוד נדל"ניות אחרות מטפסות - המוסדיים לקחו את המתנה וברחו. בתחילת השבוע דמרי הקצתה כ-234 מיליון שקל בהקצאה פרטית למוסדיים ובמקביל גם אישר דירקטוריון החברה הפחתה זמנית של מחיר מימוש של כתבי האופציה מ-353.6 שקל ל-350 שקל, הנחה של כ-1% בלבד, שניתנה למי שיבחר לממש את האופציות עד יום שישי אחר הצהריים. בתגובה, על פי דיווח של החברה התקבלו הודעות למימוש של 596,526 אופציות, כ-91% מכלל הסדרה, בהיקף כולל של 208.8 מיליון שקל במזומן. המהלך הזה נועד כדי לחזק את שווי השוק של דמרי כדי שלא תיפלט מהמדד היוקרתי לקראת מכרז הנעילה שיהיה ב-6 לנובמבר. הדיווחים כמו גם המימושים של כתבי האופציות הזניקו את המניה בחמישי האחרון ב8.8% עם זאת נראה שזו הייתה תמיכה זמנית כשהמניה היום בוהקת באדום במדד ת"א 35 ונופלת עד 5.5% - "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35



בשוק האג"ח - עליות שערים משמעותיות. שערי האג"ח מבטאים ריבית של 3.5% שנה מהיום. האג"ח הארוך ל-17.4 שנים עלה ב-11% בחודשיים וחצי. מרשים.