הנוסחה של ידין ענתבי: המניה מזנקת ב-5%, הציבור מקבל 0% בעו"ש
המשקיעים מחייכים - הלקוחות בוכים; מה אפשר ללמוד מהתחזית של בנק פועלים, למה בנק ישראל מדבר הרבה, אבל לא עושה כלום עם עושק העו"ש ולמה הרגולטור צריך לקבוע ריבית מינימלית על פיקדונות ועו"ש?
הדוחות של בנק הפועלים שפורסמו הבוקר היו טובים, אבל החגיגה היתה בתחזית - צפי לתשואה להון של 14%-15% בשנתיים הקרובות ורווח שיא של 8.5 מיליארד בשנה הבאה שיגדל לשיא חדש של 9.5 מיליארד שקל בשנה שאחריה. ב-2024 הרווח הסתכם ב-7.6 מיליארד שקל. מספרים, לכל הדעות, מרשימים מאוד. המספרים האלו מזניקים את המניה ב-5% - והמשקיעים מודים
לידין ענתבי, המנכ"ל שנכנס רק לפני חצי שנה, אבל הוא וגם הם צריכים להודות לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והמפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי. הם אולי
לא חתומים על הדוחות הכספיים של פועלים, אבל הם אחראים על המספרים יותר מכל אחד אחר.
חגיגה של רווחים - תודה לבנק ישראל
בנקים הם חיה מוזרה - הם חברה כמו כל חברה, אבל חברה שמאפשרים לה להיות במינוף של פי 8-10 על ההון העצמי. מאפשרים לה לקבל ערמות של כסף, מיליארדים רבים ולתת עליהם תשואה נמוכה (פיקדונות) ואומרים לה תני את הכסף הזה לציבור בריבית גבוהה (הלוואות). חוץ מזה אומרים לה - אנחנו נשגיח על היציבות שלך כי זה לא פשוט להיות במינוף של פי 10, אנחנו נדאג לכך שהמערכת הבנקאית תהיה יציבה. שלא ייפול בנק. אנחנו גם אחראים על העמלות, הריביות, אל תדאגו - למרות שאתם ממונפים ולכאורה מסוכנים, נדאג לרווחיות שלכם. בנקים הם המוצר הכי משתלם מבחינת סיכון-סיכוי בבורסה (לפחות עד כה) כי הסיכון הוא על המדינה והסיכוי הוא על המשקיע.
בנק הוא מכשיר השקעה נהדר שבארץ לקחו אותו כמה צעדים קדימה כי חוששים מאוד מנפילה של בנק, פחד היסטורי שמקורו בשנות ה-80'. אף אחד לא רוצה להיות במשמרת כשבנק נופל. אז במשך כמה שנים מותחים את האמת, משחקים עם המילים, מקפידים לדברר עם דוברים כל מילה כדי לא ליפול מול הציבור, אבל לדעת בפנים שפיך וליבך לא שווים. כל נגיד וכל מפקח בתורו מתנתקים מהאמת, מתנתקים מהציבור ומספקים כיפת ברזל לרווחי הבנקים על חשבון הרווחה של הציבור. אם אתם משקיעים זה כמובן מצוין, אם אתם לקוחות בנק זה כמובן גרוע. הרווח של הבנקים הוא ההפסד של הצרכנים-לקוחות. אין בעיה עם רווחים, יש בעיה עם רווחים עודפים ולייצר תשואה של 14%-15% בלי סיכון זה רווח עודף מאוד. הכל יחסי - ביחס לעבר זה מספרים מאוד גבוהים, השיעור תשואה על ההון היה משך תקופה ממשוכת עד 10%, וזה גם גבוה ביחס לכל חברה אחרת ולכל מכשיר השקעה אחר שהוא מעין קרוב להשקעה בבנקים.
אז המשקיעים חגגו עד עכשיו, ואולי גם בהמשך. הסיכון הגדול וכנראה היחיד של הבנקים הוא שינוי כללי המשחק - רגולטור שיחליט עד כאן ויחייב את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש. רגולטור שיעיף לעזאזל את דמי ההפצה על קרנות נאמנות שאין להם שום הצדקה חוץ מלהעשיר את הבנקים; רגולטור שיגביל את פערי הריבית בבנקים. הרגולטור מדי פעם מנסה, אבל בנק ישראל שומר על הבנקים ולא מוכן לאפשרות כזו. עד כדי כך שומר שמציע שהבנקים יתנדבו וישלמו כספים מיוזמתם דרך הורדת עמלות, ריביות וכו לציבור שמגיע לו. התוכנית האחרונה היא בסך 1.5 מיליארד שקל בשנה מכל הבנקים, זה סכום מצחיק כשהבנקים מרוויחים מעל 30 מיליארד שקל וכשאין באמת אכיפה על הסכום הזה. אבל הכי קל לבקש ולהורות - ככה מזיזים את הרגולטור מהגב של הבנקים.
- בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
- בנק הפועלים: צעירים וסטודנטים יקבלו החזר על עמלות מסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אומרים לנו שזה שוק חופשי ואסור להגדיר ריבית על העו"ש או מס עודף, אבל זה לא שוק חופשי. לבנקים אין באמת תחרות אמיתית. אם היה, לא היה מקום להתערבות רגולטורית, אבל כשבנק לא משלם לציבור כסף שמגיע לו כי הוא הדיוט ולוקח לו ריבית של 12.5% כשבעו"ש הוא במינוס, זה הרבה יותר מניצול של גברת כהן מחדרה, הרבה יותר מלא הוגן או לא מוסרי. זה איבוד כסף מהכיס של האזרח לטובת בעלי המניות והמנגנון התפעולי הגדול של הבנקים. אין לזה הצדקה ובדיוק במקומות כאלו דרושה התערבות רגולטורית.
ידין ענתבי מעיר את הרגולטור
ענתבי בא לשנות. אחרי שפועלים הפך לשני ללאומי של חנן פרידמן בשנים האחרונות, ענתבי רוצה להחזיר עטרה ליושנה. בפועלים חושבים שזה המקום הטבעי שלהם. יש עוד דרך לא קצרה כמובן, לאומי פתח פער, אבל ענתבי מאתגר את לאומי עם תחזית מרשימה לצד תוכנית התייעלות גדולה. ענתבי, החליף את דב קוטלר לפני חצי שנה. קוטלר שהגיע כדי לשפר את התדמית שלו אחרי כישלון בפריזמה, הצליח בגדול - פועלים תחתיו היה סולידי, יצרן תשואה למשקיעים ולא במוקד הביקורת הציבורית. אבל קוטלר הריח את הבעיות שמתקרבות. הוא לא בא כדי להיות "האיש הרע", הוא לא רוצה להיות זה שנתפס כ"עושק את הציבור". הספיק לו סיבוב קצר, ניקוי תדמית והלאה לדבר הבא - אולי כאל. ענתבי בניגוד אליו כנראה ממש לא רואה בעיניים. הוא וותיק בבנק והוא מכוון רווחים, הוא רוצה יעדים, רוצה עבודה ומצהיר על כך בראש חוצות.
כאשר אתה מודיע שאתה תרוויח 8.5 מיליארד ובהמשך 9.5 מיליארד שקל בשנה אתה מרים את המניה ב-5%, ובצדק. זו תחזית מרשימה שמוכיחה שבסביבה הנוכחית בנקים הם גופים שיודעים להרוויח ולהגדיל רווחים, אבל כאשר מספקים תחזית כזו בעצם מודים בפה מלא - אנחנו דואגים לרווח שלנו ולא אכפת לנו מהציבור. כדי להרוויח בנקים למשל לא משלמים ריבית על העו"ש. כבר שנה שעניין הריבית על העו"ש בשיח כשהרגולטור מעוניין להגדיר מינימום של ריבית ובנק ישראל אומר לו תן לי לטפל בזה. כל יום של דחייה בטיפול שה מיליונים רבים, אבל לאף אחד לא אכפת והזמן עובר.
- מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?
- איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
חשוב להדגיש - ענתבי כמנכ"ל צודק. כל מנכ"ל צריך בראש וראשונה לדאוג לרווחים של הפירמה, זה השיעור הראשון בקורסים במשפטים ובחשבונאות בנושאי חברות. מטרתה של חברה - הגדלת רווחים. הבעיה היא במי שנותן לו רישיון להרוויח כסף גדול ובמקביל מאפשר לו לפגוע בציבור. חוץ מזה, בנקים הם לא חברות רגילות, בנקים הם גופים סמי-ציבורים. מי שקובע באמת כמה הבנקים ירוויחו הוא המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל, המנכ"ל של כל הבנקים. בנקים, יודע גם ענתבי, הם לא ממש גופים שצריכים ניהול מתוחכם או יוצא דופן. אלו גופים שקיבלו רישיון להדפיס כסף - לקחת מיוסי כסף ולתת לו 4% בשנה ולתת למירי כסף ולקחת ממנה 11% בשנה. ההפרש - 7% הוא רווח. יחליט בנק ישראל שצריך לתת מינימום בפיקדונות - הרווחים יתכווצו, יחליט בנק ישראל שהבנקים צריכים לשלם לציבור על העושק בעו"ש - במקום אפס ריבית, 2%-3%, הבנקים יאבדו מיליארדים מהרווח (פועלים לבדו כ-1.5 מיליארד שקל).
נוסף לפערי הריבית, הבנקים מתעשרים מעמלות שגם הם בפיקוח של המפקח על הבנקים - אפשר היה להבין שפיקוח משמעו פיקוח לטובת הציבור, אבל זה פיקוח לטובת יציבות הבנקים - רווחיות הבנקים. מיליוני לקוחות עושים את העבודה ומייצרים כסף לבנק דרך פערי הריביות ובנוסף הם קונים קרנות נאמנות (ומשלמים דמי הפצה), משתמשים בכרטיס אשראי (ומשלמים עמלות), ממירים דולרים (ומשלמים עמלות) ועוד עשרות רבות של פעולות שמייצרות לבנק את הרווח המרשים. רווח של הבנק הוא הפסד של הציבור ולכן שענתבי מצהיר על התחזית שלו קדימה - הוא אומנם פונה לשוק ולמשקיעים ומזניק את המניה, אבל במקביל הוא כובש גול עצמי.
הוא עולה על הרדאר של הרגולטור עם דוח נהדר, תחזית מצוינת, זינוק במניה. למה לא לעשות את זה בחדרי חדרים, בלי תחזית קדימה ואז לתת ביצועים טובים? אז אולי הרגולטור יתעורר עכשיו, אבל ענתבי שחקן וותיק בבנקאות שהיה בעצמו רגולטור כנראה יודע שלא יקרה כלום, כי למה שיקרה עכשיו אחרי שלא קרה כבר עשרות שנים (הכוונה למשהו משמעותי - המס על רווחי יתר הוא לא דרמה). הוא רוצה לזעזע את השוק, הוא רוצה להיות מספר 1 - בדרך הציבור ישלם את המחיר.
- 22.לרון 24/08/2025 10:57הגב לתגובה זומ י ו ת ר ו ת.אצל גורג אורוול זה היה חוות החיות ו 1984.אצלנו טראומה ו 1983! פחד מוות שילטוני שמשבר הבנקאיות יחזור
- 21.אנונימי 05/03/2025 15:32הגב לתגובה זוזה מאוד פשוט להעביר את הכסף מהעוש להשקעה שנושאת תשואה אפשר למשל לקנות קרן מחקה תאבנקים וליהנות בדיוק מהעושק שהכותב מדבר עליו. מי שאשם בטמטום הציבור זה יותר מערכת החינוך מאשר הנגיד. ואם כבר יש בעיה אמיתית היא בחוסר התחרות הידוק הרגולציה לא יוסיף תחרות אלא רק יקשה עליה.
- 20.במקום להציק ליועמשית 04/03/2025 21:29הגב לתגובה זומחדליהויחריב לויןגראנדמייזרבמקום להציק ליועמשית תחוקקו חוק לריבית על העוש
- 19.מה עם שר האוצר 04/03/2025 21:23הגב לתגובה זולמה שר האוצר וראש הממשלה לא מטפלים בזה הם עסוקים בלסדר תקציבים לישיבות
- אדרעי 04/03/2025 21:36הגב לתגובה זולמה לא טיפלו בחמאס
- 18.אנונימי 04/03/2025 13:48הגב לתגובה זוהתארגנות ציבורית ואיום במשיכת הכספים היתה מחזירה את התנהלות הבנקים ואת רווחיהם לסדרי גודל שפויים. זהו סקטור לא יצרני שעל פי רווחיותו מנצל באופן הגובל בשחיתותעושק של הציבור. זאת באמצעות העמלות והפער האדיר בין התשואה על פקדונות לבין הריבית על הלוואות משיכות יתר ומשכנתאות.
- 17.אנונימי 04/03/2025 10:16הגב לתגובה זודר שקשוקה ענתבי היה הממונה על הביטוח יד רוחצת יד. VIP אצל הרגולטור מכיר את המערכת
- 16.ענטבי 04/03/2025 09:19הגב לתגובה זוטיפת בושה על ענטבי לזכור שאומנם הלקוחות הם שבויים בידי קרטל הבנקים אבל בלי לקוחות לא קים הבנק.הגיע הזמן שבנק ישראל יתעורר מהתרדמת בה הוא נתון.
- 15.גל 04/03/2025 06:02הגב לתגובה זודעתי עליות במניות הבנקים ענף מצוין להשקעה כיון מעלה
- 14.בנקאי זוטר 03/03/2025 20:06הגב לתגובה זולכל לקוח הבנק יקבע רצועת בטחון תקרת זכות ורצפת חובה מקבילות לגביהן לא יגבה ריבית חובה ולא ישלם ריבית זכות
- 13.נתיב 03/03/2025 19:07הגב לתגובה זולהפסיק עם הביזה
- גוסטב 04/03/2025 10:36הגב לתגובה זוכקלף בכל משא ומתן
- כמו שעשינו בעזה והצליח כל כך יפה (ל"ת)יש לך עוד רעיונות 03/03/2025 20:11הגב לתגובה זו
- ומתחילים 03/03/2025 19:59הגב לתגובה זושייח מוניס אמת אביב שטח כבוש ומפסחקים את הביזה נראה אתכם מפרסמים.
- 12.אנונימי 03/03/2025 17:36הגב לתגובה זולנהל כסף בבתי השקעות ולייצר תחרות. בנוסף לבחור פוליטיקאים הגונים שידאגו לציבור הרחב במקום אלה שיש
- רון 04/03/2025 11:36הגב לתגובה זובכספיות אתה מקבל בסביבות 4%. באובר דראפט אתה משלם 12%. זה פער גדול מאד. על בנק ישראל לחייב את הבנקים לשלם מינימום 4% על העוש ולגבות עד 8% באובר דראפט. לא יותר מ8%. גם כך יהיו לבנקים רווחים יפים אולם לא מפלצתיים על חשבון הציבור.
- 11.עמית 03/03/2025 16:53הגב לתגובה זובנוסף גם ממנים עכשיו פרישה מוקדמת לפקידים שלא נתנו להם שרות במליארדים. כל פורש בממוצע 800000 שח!!! זא השרות יהפוך לגרוע יותר!!!
- לרון 03/03/2025 17:52הגב לתגובה זואלא אם כן אתה משקיע בדולרים מתחת לבלטותאו בביטקוין בארנק הדיגיטלי ואז חושבך איזה גאון אניובכן מצבך טוב......עד שלא!
- 10.עסקים קורסים משפחות מתפרקות והבנקים חוגגים על חשבון הציבור (ל"ת)אליי 03/03/2025 16:50הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 03/03/2025 16:25הגב לתגובה זווזה משתלם לו לחזיר הקפיטליסטי הזה
- החיים 03/03/2025 18:58הגב לתגובה זורוב הרווח הולך לחשבונות הפנסיה של רובנו
- 8.ענתבי.. זה מספיק (ל"ת)חימי אנונימי 03/03/2025 16:21הגב לתגובה זו
- 7.איפה הנגיד איפה המפקח על הבנקים למה הציבור מטומטם שלא מבקש ריבית על היתרה הבנקים הכי גנבים שיש (ל"ת)אנונימי 03/03/2025 15:57הגב לתגובה זו
- יוסי 03/03/2025 16:34הגב לתגובה זואינני כלכלן ולא בן כלכלן שואל את בנק ישראל מדוע מאפשר לבנקים לגבות ריבית שוק שחור וריבית זכות אפס כאמור אנני כלכלן ולכן אני מציע להעביר בחוק הפרש בין ריבית חובה לזכות תעמוד על 7% מאחר ואינני כלכלן מציע יתכנסו חכמי כלכלה יקבעו ההפרש באחוזים בין ריבית חובה לזכות
- 6.ותודה לועד שמכר את העובדים שלא מקבלים כלום (ל"ת)אליה 03/03/2025 15:47הגב לתגובה זו
- אני 04/03/2025 11:43הגב לתגובה זומכיר מקרוב מאד. בבנק לאומי הרבה יותר לארגים עם העובדים וגם בדיסקונט הבינלאומי ומזרחי. בנק הפועלים הכי פחות טוב לעובדים. אולם גם הם מקבלים משכורות יחסית טובות. התלונות שלהם הינן בהשוואה לבנקים אחרים.
- 5.אנונימי 03/03/2025 15:42הגב לתגובה זוהבנק הרוויח לא הכסף של הציבור שנמצא בחשבונות הבנק הוא שהרוויח והבנק פשוט לקח לעצמו את הרוויחים של הציבור. זה נקרא הונאה וגניבה.
- 4.רשע 03/03/2025 15:40הגב לתגובה זוכך לא מנהלים מערכת בנקאית תקינה שעושקת את הציבור !!!!!!לכן אמיר ירון נגיד בנק ישראל צריך ללכת הביתה
- 3.כתבה מעולה!!! הבנקים הם קומבינה של העשירים (ל"ת)להמשיך להתעשר!! 03/03/2025 15:36הגב לתגובה זו
- 2.הבנקים בתחרות מי חזיר יותר גדול (ל"ת)אנונימי 03/03/2025 15:25הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 03/03/2025 15:25הגב לתגובה זובנק שעשק תמיד את הפועלים עובדי כפיים אז מה הפלא שהוא ממשיך ולצערי נתמך ונסעד על ידי ארגוני הפועלים כמו ההסתדרות והוא עשק וגנב אותם
- זה לשון הרע (ל"ת)אנונימי 03/03/2025 19:46הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
