דינה בן טל אל על
צילום: יחצ

צמצום השתתפות המדינה בהוצאות אל על - ההשפעה מינורית; הדיבידנד בדרך

לפני מספר חודשים דווח כי המדינה רוצה לצמצם את ההשתתפות בהוצאות הביטחון של אל על, שעמדו נכון להסכם הקודם על כ-97.5%; היום מפרסמת החברה את ההסכמות מהן עולה כי הפגיעה צפויה להיות מינורית - אל על צופה שהגידול בהוצאות בעקבות המהלכים יסתכם בין 5-10 מיליון דולר לשנה בין 2025-2031

רוי שיינמן | (1)

אל על אל על 0.83%   דיווחה בעבר שהיא במשא ומתן עם המדינה שרוצה להקטין את ההשתתפות בהוצאות הביטחון של החברה, שעמדו אז על כ-97.5% מסך ההוצאות. המשא ומתן הוא במסגרת הדיונים להארכת ההסכמים שנחתמו בין 2021-2022.


עכשיו אל על מפרסמת את ההסכמות אליהן הגיעה עם המדינה. ראשית, הפחתת ההשתתפות של המדינה בהוצאות הביטחון של אל על תיעשה בצורה הדרגתית, כאשר ב-2025 ירד שיעור ההשתתפות של המדינה ל-95%, ב-2025 ל-94% וכן הלאה (בהפרשים לא קבועים) עד לשיעור של 92.5% מ-2029 ואילך.אלו חדשות טובות יחסית כי החשש היה שהסבסוד של המדינה ייפחת דרמטית ומדובר על הוצאות כבדות. 


בנוסף, סוכם כי סכום נשיאת החברה בעלויות תקציב אבטחת התעופה לא יעלה על תקרת תשלום שנתית של 13 מיליון דולר (נכון לשנת 2025), כאשר במידה ויהיו הוצאות עודפות על סכום זה, החלוקה בסכום העודף תהיה בשיעור של 97.5% למדינה ו-2.5% לאל על.


אל על ציינה כי היא צופה שהתוספת להוצאות שלה בגין צמצום ההשתתפות של המדינה ינוע בין 5-10 מיליון דולר בשנה בין השנים 2025-2031.


מדובר בסכומים מזעריים עבור אל על שצפויה לרשום ב-2024 רווח של מעל 550 מיליון דולר שחלקו יזרום לבעלי המניות כדיבידנד. אל על מתקדמת במשא ומתן מול המדינה לקראת קבלת אישור לחלוקת דיבידנד כבר בסוף 2025, זאת לאחר שנים של הגבלות שהוטלו עליה בעקבות הסיוע שקיבלה בתקופת הקורונה. במסגרת ההסכם המתגבש, חברת התעופה תסכים במקביל להגדיל את השתתפותה בהוצאות האבטחה, שהמדינה מממנת כיום כמעט במלואן.


אל על בשיא למרות הדיווחים על החזרה המדורגת של חברות התעופה הזרות והמומנטום החיובי שלה נמשך. המנכ"לית דינה בן טל גננסיה הצליחה לייעל את החברה ולהמשיך הלאה מהימים בהם נשלטה על ידי ועדי העובדים, וב-2024 היא הביאה את אל על לתוצאות שיא - ההכנסות שלה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-2.58 מיליארד דולר לעומת 1.82 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרווח הנקי שלה בתקופה זו הסתכם ב-415 מיליון דולר. מה שהביא להצטברות של מוזמנים בהיקף של יותר מ-1 מיליארד דולר. בהתאם, ראתה החברה כיצד מנייתה מזנקת בשנה האחרונה בכ-120% לשווי שיא של כ-5.82 מיליארד שקל.


בשיחה שערכנו עם גננסיה לפני כמה חודשים היא התייחסה לתקופה הזו וגם דיברה על העתיד: "יש לנו אסטרטגיה מאוד ברורה של צמיחה בכמה רבדים ורגע לפני המלחמה היינו בהתאוששות והתייעלות גדולה בהתאם לתוכנית האסטרטגית. כשמסתכלים קדימה - המסר לשנה הבאה הוא שהיא תהיה מאוד מורכבת, ולא דווקא מבחינה כספית, מה שהופך לי את הבטן זה בעיקר הבטיחות והביטחון של הנוסעים שלנו. מבחינת שוק ההון, השינוי בתוצאות השנה נובע מכמה דברים ולא רק בשל המלחמה ויציאת החברות הזרות. הדבר הראשון זו ההתייעלות שראינו גם ב-2023. הדבר השני זה הגדלת קיבולת שעשינו, גם בעזרת השמשמת מטוסים מתקופת הקורונה, והדבר השלישי הוא פעילות המטען שמאוד תומכת בנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 03/03/2025 19:15
    הגב לתגובה זו
    מכונת שחיתות משומנת היטב מלמעלה עד למטה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

רבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א

הציפיות להורדת ריבית בסוף החודש התחזקו אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן בשישי והבורסה סגרה בעליות למרות שפתחה עם ארביטרז' השלילי; ניתחנו את ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות באוקטובר; עונת הדוחות המשיכה, רבל זינקה אחרי תוצאות של קיטון בהכנסות אבל זינוק ברווח הנקי; אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י שטיפסה - ומה הדוח של מניף מספר על הנדל"ן?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה ננעל במגמה חיובית אחרי הארביטרז' שלילי שהוביל לפתיחה יציבה. ת"א 35 עלה 0.38% בעוד ת"א 90 הוסיף 0.47%.

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 1.49%, מדד הביטוח עלה גם הוא 1.44%, מדד הנדל"ן עלה 0.26% ומדד הנפט והגז טיפס 1.15%.


ביום ראשון אין מסחר אמיתי במט"ח משום שהבנקים העולמיים סגורים, אך בבורסה כן נסחרות אופציות דולר-שקל, ומהן נגזר "הדולר הגלום", השער הלא רשמי שמשקף את ציפיית השוק לשער הדולר ביום שני. הדולר הגלום משפיע במיוחד על המניות הדואליות כמו טבע, נייס, אלביט מערכות ועוד, משום שמחירן בתל אביב נקבע לפי מחיר הנעילה בארה"ב וביחס ישיר לשער המטבע. לכן גם אם המניות לא זזות בוול סטריט, שינוי בדולר הגלום יכול להניע את מחירן כאן. להרחבה - חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם


קרנות ההשתלמות - התשואות של קרנות ההשתלמות בחודש אוקטובר היו מצוינות בהמשך לחודשים קודמים המדדים רשמו עליות חזקות כשת״א-90 עלה ב-4.13% ות״א-125 ב-2.73%, וול סטריט עלתה, אבל פחות, כך שהגופים עם נטייה להשקעות בארץ, נהנו מתשואה עדיפה. הדולר ירד והכביד על הגופים עם ההטיה לוול סטריט. כלל והראל עם זיקה חזקה לשוק המניות המקומי נמצאות בצמרת הגופים במסלול המנייתי בחודש אוקטובר. בתחתית - אלטשולר שמזוהה עם השקעות בחו"ל בעיקר טכנולוגית, אנליסט שכבר מאכזבת מספר חודשים רצופים ומור. להרחבה - דירוג קרנות השתלמות - אנליסט ממשיכה לאכזב, הראל מפתיעה; ומה עשתה הקרן שלך?

קופות הגמל להשקעה - דירוג קופות הגמל להשקעה מציג תמונה שונה מדירוג קרנות ההשתלמות - לכאורה, היינו מצפים שגופים חזקים במכשיר ההשתלמות יהיו חזקים גם בגמל להשקעה וההיפך. בפועל, מסיבות שונות זה לא בהכרח מתקיים. מעבר לכך, התשואות באפיקים על פני זמן שונות. יש יתרון מסוים לקרנות ההשתלמות. לא בכל חודש, לא אצל כל הגופים, אבל אצל רוב הגופים ואצל רוב התקופות. ניסינו לבדוק ממה נובע הפער, לא קיבלנו בינתיים, תשובות מספקות. אבל הנה הניתוח של ביצועי קופות הגמל לחודש אוקטובר ומתחילת השנה


מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בסוף השבוע היה גורם תומך נוסף לבנק ישראל, במה שעשוי להיות החותמת להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024. המדד עלה 0.5% בהתאם לצפי, והאינפלציה השנתית נותרה על 2.5%, במבט על אינפלציית הליבה, נראה שישנה האטה קלה בקצב האינפלציה, וגם במבט קדימה נראה שהאינפלצייה נשמרת בתוך טווח היעד, במה שעוד מחזק את הציפייה להורדת ריבית כבר בסוף החודש.

 

היחסים בין ישראל וסעודיה מקבלים בימים האחרונים תאוצה מחודשת, בעיקר סביב המגעים שמובילים הבית הלבן וריאד לקידום עסקת נשק רחבה, ובה מרכזית הסוגייה של מטוסי ה-F35. ארה״ב מאותתת שהיא מוכנה להתקדם עם המכירה לסעודיה, אך ישראל הבהירה כי מבחינתה כל העברת אמצעי לחימה מתקדמים מחייבת מסגרת מדינית רחבה יותר, ובעיקר התקדמות ממשית לנורמליזציה. מבחינת ריאד, ההסכם חייב לכלול גם מסלול ברור ל"דרך בלתי הפיכה" להקמת מדינה פלסטינית. בשלב הזה הפערים עדיין גדולים, אבל עצם הדיון הפומבי בעסקת F-35, לצד הפגישה בין טראמפ לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, מצביעים על תזוזה. המאמץ האמריקאי נמשך, ואין כרגע פריצת דרך, אך היתכנות ההסכם עולה, גם אם מדובר בתהליך שצפוי להימשך זמן רב.