צמצום השתתפות המדינה בהוצאות אל על - ההשפעה מינורית; הדיבידנד בדרך
לפני מספר חודשים דווח כי המדינה רוצה לצמצם את ההשתתפות בהוצאות הביטחון של אל על, שעמדו נכון להסכם הקודם על כ-97.5%; היום מפרסמת החברה את ההסכמות מהן עולה כי הפגיעה צפויה להיות מינורית - אל על צופה שהגידול בהוצאות בעקבות המהלכים יסתכם בין 5-10 מיליון דולר לשנה בין 2025-2031
אל על אל על 2% דיווחה בעבר שהיא במשא ומתן עם המדינה שרוצה להקטין את ההשתתפות בהוצאות הביטחון של החברה, שעמדו אז על כ-97.5% מסך ההוצאות. המשא ומתן הוא במסגרת הדיונים להארכת ההסכמים שנחתמו בין 2021-2022.
עכשיו אל על מפרסמת את ההסכמות אליהן הגיעה עם המדינה. ראשית, הפחתת ההשתתפות של המדינה בהוצאות הביטחון של אל על תיעשה בצורה הדרגתית, כאשר ב-2025 ירד שיעור ההשתתפות של המדינה ל-95%, ב-2025 ל-94% וכן הלאה (בהפרשים לא קבועים) עד לשיעור של 92.5% מ-2029 ואילך.אלו חדשות טובות יחסית כי החשש היה שהסבסוד של המדינה ייפחת דרמטית ומדובר על הוצאות כבדות.
בנוסף, סוכם כי סכום נשיאת החברה בעלויות תקציב אבטחת התעופה לא יעלה על תקרת תשלום שנתית של 13 מיליון דולר (נכון לשנת 2025), כאשר במידה ויהיו הוצאות עודפות על סכום זה, החלוקה בסכום העודף תהיה בשיעור של 97.5% למדינה ו-2.5% לאל על.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ציינה כי היא צופה שהתוספת להוצאות שלה בגין צמצום ההשתתפות של המדינה ינוע בין 5-10 מיליון דולר בשנה בין השנים 2025-2031.
מדובר בסכומים מזעריים עבור אל על שצפויה לרשום ב-2024 רווח של מעל 550 מיליון דולר שחלקו יזרום לבעלי המניות כדיבידנד. אל על מתקדמת במשא ומתן מול המדינה לקראת קבלת אישור לחלוקת דיבידנד כבר בסוף 2025, זאת לאחר שנים של הגבלות שהוטלו עליה בעקבות הסיוע שקיבלה בתקופת הקורונה. במסגרת ההסכם המתגבש, חברת התעופה תסכים במקביל להגדיל את השתתפותה בהוצאות האבטחה, שהמדינה מממנת כיום כמעט במלואן.
אל על בשיא למרות הדיווחים על החזרה המדורגת של חברות התעופה הזרות והמומנטום החיובי שלה נמשך. המנכ"לית דינה בן טל גננסיה הצליחה לייעל את החברה ולהמשיך הלאה מהימים בהם נשלטה על ידי ועדי העובדים, וב-2024 היא הביאה את אל על לתוצאות שיא - ההכנסות שלה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-2.58 מיליארד דולר לעומת 1.82 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרווח הנקי שלה בתקופה זו הסתכם ב-415 מיליון דולר. מה שהביא להצטברות של מוזמנים בהיקף של יותר מ-1 מיליארד דולר. בהתאם, ראתה החברה כיצד מנייתה מזנקת בשנה האחרונה בכ-120% לשווי שיא של כ-5.82 מיליארד שקל.
בשיחה שערכנו עם גננסיה לפני כמה חודשים היא התייחסה לתקופה הזו וגם דיברה על העתיד: "יש לנו אסטרטגיה מאוד ברורה של צמיחה בכמה רבדים ורגע לפני המלחמה היינו בהתאוששות והתייעלות גדולה בהתאם לתוכנית האסטרטגית. כשמסתכלים קדימה - המסר לשנה הבאה הוא שהיא תהיה מאוד מורכבת, ולא דווקא מבחינה כספית, מה שהופך לי את הבטן זה בעיקר הבטיחות והביטחון של הנוסעים שלנו. מבחינת שוק ההון, השינוי בתוצאות השנה נובע מכמה דברים ולא רק בשל המלחמה ויציאת החברות הזרות. הדבר הראשון זו ההתייעלות שראינו גם ב-2023. הדבר השני זה הגדלת קיבולת שעשינו, גם בעזרת השמשמת מטוסים מתקופת הקורונה, והדבר השלישי הוא פעילות המטען שמאוד תומכת בנו".
- 1.אנונימי 03/03/2025 19:15הגב לתגובה זומכונת שחיתות משומנת היטב מלמעלה עד למטה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
