נועם סגל מנכל אימאגסט
צילום: יונתן בלום

אימאג'סאט במזכר עקרונות בהיקף של 42 מיליון דולר עם לקוח אסטרטגי

החברה תספק שירותים מלווייני EROS C2 ו-EROS C3 לצד שירותי תחזוקה וקרקע למשך שנתיים

אביחי טדסה |

אימאג'סאט אינטרנשיונל (ISI) אימאג'סט -0.59%  הודיעה היום כי חתמה על מזכר עקרונות (Minutes of Meeting) עם לקוח אסטרטגי, אשר צפוי להוביל לחתימה על הסכם רחב היקף לאספקת שירותים בתחום הלוויינים. על פי מזכר העקרונות, שווי העסקה נאמד בכ-42 מיליון דולר לתקופה של שנתיים, כאשר בכל שנה החברה תקבל 21 מיליון דולר בתמורה לשירותים.

ההסכם כולל אספקת שירותים מלווייני EROS C2 ו-EROS C3, לצד שירותי תחזוקה ותפעול קרקעי נלווים. לוויינים אלה מאפשרים תצפיות מתקדמות ויכולות איסוף מידע ברזולוציה גבוהה, אשר מהווים מרכיב קריטי עבור הלקוחות של החברה, בהם גופים ממשלתיים, ביטחוניים ומסחריים.


על פי ההודעה, הצדדים מעריכים כי יידרשו מספר חודשים להשלמת תהליך האישור והחתימה על ההסכם, אך כבר כעת נקבע כי אספקת השירותים תחל במקביל להתקדמות הליכי החתימה. המשמעות היא שהחברה תתחיל לספק שירותים ללקוח עוד לפני סיום ההליך הפורמלי, מה שעשוי להעיד על מחויבות גבוהה ושיתוף פעולה אסטרטגי בין הצדדים. עסקה זו מחזקת את מעמדה של ISI בתחום פתרונות הלוויין המתקדמים וממחישה את הביקוש הגובר לשירותי תצפית ולניתוח מידע מבוסס לוויינים.


אימאג'סאט נמצאת בשליטת קרן פימי ועוסקת במתן פתרונות מודיעיניים מתקדמים מהחלל מבוססי לוויין, המשלבים יכולות חישה מרחוק ושליטה ע"י מערך קרקעי מתקדם מבוסס יכולות בינה מלאכותית למטרת הגנה ואיסוף מודיעין, וכן למטרות מסחריות ואזרחיות.


ברבעון השלישי של השנה, החברה דיווחה על הכנסות של 15 מיליון דולר לעומת 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, הרווח הגולמי הסתכם ב-2.87 מיליון דולר, לעומת 3.54 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2023. לטענת החברה הקיטון ברווח הגולמי ובשיעור הרווח הגולמי נבע ברובו מעלייה בעלות המכר, וכן משינוי אומדן פחת לוויין 3C EROS ברבעון השלישי לשנת 2024 ומגידול בהוצאות הפחת כתוצאה מהתחלת הפחתת לוויין הראנר.

את הרבעון השלישי אימאג'סאט סיימה עם הפסד נקי של 944 אלף דולר לעומת ברווח של 47 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.



נועם סגל, מנכ"ל אימאג'סט, מסר: "אנו שמחים לדווח על אבן דרך חשובה זו אשר מגיעה לאחר מספר חוזים משמעותיים שנחתמו במחצית השניה של 2024. הסכם מתגבש זה יחד עם החוזים אשר כבר נחתמו מהווים עדות ליכולתה של החברה להוציא לפועל את האסטרטגיה העסקית שלה. אני מאמין ביכולתנו להמשיך בתהליך הגדלת הצבר כאשר הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים שלנו, הפיזור הגיאוגרפי של לקוחותינו והביקוש הגובר למוצרינו יתרמו להצלחת החברה ולצמיחתה בשנים הקרובות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?