ספי זינגר
צילום: עידן גרוס

יו"ר הרשות לני"ע: "נפתח יותר אפיקי השקעה, כולל קרנות עוקבות קריפטו"

עו״ד ספי זינגר, יו״ר רשות ניירות ערך בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח שנערכת באילת: "בשנה האחרונה הגיעו לשולחננו חשדות הונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים. בחלקם נפגעו גם אנשים בעלי השכלה ואוריינות פיננסית גבוהה"

אביחי טדסה |

במסגרת ועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח שנערכת באילת עו״ד ספי זינגר, יו״ר רשות ניירות ערך התייחס להשקעות בקריפטו: "עולם הקריפטו הוא עולם לא מפוקח ואנחנו רואים הרבה מאוד אנשים שהולכים לעולם הזה, ובחדשים האחרונים התרנו תשקיפי קרנות נאמנות עוקבות קריפטו. 

זהו מהלך שהוא חלק מהתפיסה האסטרטגית שלנו היא לפתוח יותר אפיקים ומכשירי השקעה שיהיו זמינים לציבור. כתפיסה אנחנו מאמינים שנכון יותר להכניס לעולם המפוקח, גם מכשירים יותר מורכבים ומסוכנים מאשר להשאיר אותם מחוץ לגדר, ולהשאיר את הציבור ללא כל הגנה".


זינגר התייחס לחומרה שהרשות רואה ב"חימום לקוחות": ״אנחנו מגלים לא מעט מקרים שבהם גורמים עסקו בייעוץ השקעות ללא רישיון בטענה שהם רק מפנים את הלקוח ליועץ מורשה. אנחנו רואים בחומרה את התופעה הזו של "חימום לקוחות" ושל מתן ייעוץ במסווה, ללא רישיון בדרכים עקלקלות. זה משהו שלא נאפשר אותו ולא ניתן לו לקרות, הוצאנו לפני כחודשיים מסמך עמדה בנושא ועל בסיסו אנחנו מתחילים כבר בפעולות פיקוח ואכיפה. בשנה האחרונה הגיעו לשולחננו חשדות הונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים. בחלקם נפגעו גם אנשים בעלי השכלה ואוריינות פיננסית גבוהה"


עוד מדבריו של זינגר בדברים שנשא בוועידה: "אם לפני 25 שנים, אדם שהיה רוצה להשקיע היה קובע פגישה עם יועץ ההשקעות שלו, בודק ומשקיע לאחר תקופת הבשלה של כמה ימים, היום הרשתות החברתיות, האפליקציות משנות את הדרך שבה אנשים צורכים ידע ומשקיעים בשוק ההון וטווח זמן ההבשלה להשקעה מתקצר. כניסת ה-AI גורמת לפעמים לאנשים לחשוב שיש להם אוריינות הרבה יותר גבוהה ממה שיש להם בפועל. 

השינויים האלו מחייבים אותנו כרגולטור לשינוי תפיסתי, אם בעבר הדרך שלנו לפקח היתה דרך הפיקוח על היצרנים והמתווכים, כי הם תחנה שכל משקיע עובר בה. היום, המשקיעים מדלגים על התחנות האלו ובמקום המתווכים המסורתיים הם משתמשים באפליקציות וברשתות החברתיות. לכן אנחנו כרשות לא יכולים להישאר במבנה המסורתי של פיקוח הדוק על העולם היצרני והמתווכים המסורתיים ולחשוב שדי בזה כדי להגן על המשקיעים.


בהקשר הזה עשינו 2 מהלכים: הכנסה של קרנות נאמנות שיושבות על קריפטו, כדי להכניס לעולם המפוקח מגוון רחב יותר של מכשירים. אנחנו גם מקדמים הצעת חוק שתאפשר גם קרנות נאמנות שיאפשרו השקעות אלטרנטיביות. כרשות ברמה התפיסתית, האסטרטגית, אנחנו חושבים שנכון שהקרנות האלו יהיו שם עבור משקיעים. זה עדיף על להשאיר אותם מחוץ לגדר.

עוד ציין זינגר כי: הרשות מקדמת תיקון חקיקה שיאפשר ייעוץ כללי ולא פרטני. לדבריו זהו תיקון חשוב המכניס עולמות התוכן רחבים היותר לתחום היעוץ. בעידן הדיגיטלי הנוכחי, שבו צריכת המידע הפיננסי עברה למדיות חברתיות ופלטפורמות מקוונות, התיקון יאפשר שיח רחב יותר ברשתות החברתיות ויעניק לגופים המפוקחים מרחב פעולה גדול יותר בתחום הייעוץ הכללי. זינגר הדגיש כי זוהי התשובה לפער שנוצר בין הידע לבין עולם התיווך המסורתי - כאשר הרשתות החברתיות והאפליקציות מחליפות את המתווך המסורתי והופכות למקור מידע מרכזי למשקיעים, הרשות פועלת להתאים את המסגרת הרגולטורית למציאות המשתנה ולאפשר לציבור לקבל יותר מידע נגיש ואמין, אך תחת פיקוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.42%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלומה מזנקת 18%, מגוריט ב-2.7%; פלרם מאבדת 4% - מגמה שלילית בת"א

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.4% כשת"א 90 יורד 0.9%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. מי מבין החברות הישראליות קפצה בדירוג ואיך הביצועים ביחס לתעשיה בעולם ובאיזור מזרח התיכון?



נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.