איציק מרמלשטיין
צילום: באדיבות החברה

אשטרום תמכור חשמל בטקסס במיליארד דולר ל-20 שנה

אשטרום אנרגיה מתחדשת חתמה על הסכם נוסף עם CPS Energy למכירת חשמל מטקסס ב-1 מיליארד דולר ל-20 שנה; ההסכם, עבור פרויקט El-Patrimonio שיחל לפעול ב-2027, ממשיך את שיתוף הפעולה עם CPS אחרי ההסכם הדומה בפרויקט Tierra Bonita

רוי שיינמן |

קבוצת אשטרום אשטרום קבוצה -0.79%   מדווחת על המשך הרחבת פעילות האנרגיה שלה בארה"ב עם הסכם למכירת חשמל בטקסס בתמורה לכ-1 מיליארד דולר על פני 20 שנה. חברת הבת, אשטרום אנרגיה מתחדשת, תמכור חשמל ל-CPS Energy, חברת החשמל העירונית של סאן אנטוניו. ההסכם נחתם עבור פרויקט El-Patrimonio שבארה"ב, אותו מפתחת ויוזמת אשטרום אנרגיה מתחדשת, ויימשך לתקופה של 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית, הצפוי בשנת 2027.


הפרויקט הסולארי El-Patrimonio צפוי לקום בטקסס, ארה"ב, בהספק מתוכנן של כ-195 מגה וואט (DC). הקמת הפרויקט צפויה להתחיל במהלך שנת 2025 וזאת לאחר שהושגו אבני דרך מרכזיות, כולל זכויות מקרקעין והסכם חיבור לרשת. במקביל, החברה מנהלת מו"מ עם תאגידים בנקאיים למימון הקמת הפרויקט. הפרויקט צפוי לספק חשמל בהיקף צריכה מוערך של כ-37,000 בתים בשנה ולהפחית את פליטות הפחמן בכ- 194 טון בשנה.


CPS Energy תרכוש כ-70% מהחשמל המיוצר בפרויקט, לצד רכישת תעודות ירוקות לתקופה של 20 שנה ובמחיר קבוע מראש. יתרת החשמל תימכר במסגרת שוק החשמל הפתוח של טקסס. במסגרת ההסכם, התחייבה החברה להשלים את ההפעלה המסחרית של הפרויקט עד למחצית השנייה של שנת 2027, ותעמיד ערבויות כנדרש בהסכמים מסוג זה. לפרויקט אורך חיים מוערך של כ-40 שנה והכנסות צפויות של כ-1.2 מיליארד דולר.


פעילות האנרגיה של אשטרום בארה"ב כוללת גם את פרויקט Tierra Bonita שנכנס להפעלה מסחרית לפני כחצי שנה - היקף הפרויקט הוא כ-400 מגה-וואט מותקן (MWdc) והוא הוקם בעלות כוללת של כ-435 מיליון דולר, מתוכו השקיעה החברה כ-165 מיליון דולר כהון עצמי. להערכת החברה, ההכנסות הכוללות הצפויות לאורך כל חיי הפרויקט, כ-40 שנה, הינן כ-2.5 מיליארד דולר וה-EBITDA לאורך התקופה צפוי לעמוד על כ-2.1 מיליארד דולר. סך ההכנסות בשנת הפעילות המלאה הראשונה של הפרויקט, צפוי לעמוד על כ-60 מיליון דולר, כאשר ה-EBITDA השנתית צפויה להסתכם בסך של כ-55 מיליון דולר. אשטרום כבר הבטיחה את מכירת כ-60% מהחשמל שייוצר בפרויקט לאחר שחתמה על הסכם עם אותה חברת CPS Energy, בהסכם דומה להסכם עיו החברה מדווחת בפרויקט El-Patrimonio לתקופה של 20 שנה.


בסך הכל, צבר הפרויקטים של אשטרום בארה"ב עומד על כ-1.8 ג'יגה וואט, כאשר מעבר לשני הפרויקטים הללו החברה מחזיקה בצבר פיתוח נוסף של כ-1.2 ג'יגה-ואט בשלבים שונים של תכנון והקמה.


את הרבעון השלישי של 2024 סיימה אשטרום עם הכנסות של כ-1.09 מיליארד שקל, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתוך סכום זה, תחום האנרגיה המתחדשת של אשטרום הניב הכנסות של כ-17 מיליון שקל. 


"אנו גאים להכריז היום על שיתוף פעולה משמעותי וחתימה על הסכם חשוב נוסף עם חברת החשמל העירונית הגדולה בארה"ב", מסר איציק מרמלשטיין, מנכ"ל אשטרום אנרגיה מתחדשת. "ההסכם אינו רק ביטוי לאמון שהשוק האמריקאי מעניק לנו, בייחוד לאור הצלחת ההפעלה המוקדמת של פרויקט Tierra Bonita, אלא מהווה נדבך מרכזי במימוש החזון האסטרטגי שלנו להרחבת פעילות האנרגיה המתחדשת במדינה. צעד זה מחזק את מעמדנו כשחקן מוביל בענף וזוהי אבן דרך משמעותית במסע הצמיחה של החברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מניית אשטרום נסחרת לפי שווי של 7.06 מיליארד שקל אחרי עלייה של 17.5% בשנה האחרונה, והיא ללא שינוי מתחילת השנה.

מניית אשטרום בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אוריון מזנקת 10% סוגת ב-8%, ארית 5% - ת״א ביטוח מוסיף 2%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש; שער הדולר הרציף יציב על 3.22 שקלים

מערכת ביזפורטל |

התמתנות במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 עולה כ-0.1%, בעוד ת״א 90 עולה בשיעור דומה 0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים פותח בחוזקה וממשיך את המומנטום החיובי, ת״א בנקים מוסיף 1.2% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2%.


  


אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק כמעט 150% מתחילת השנה ובכ-164% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, 

מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון איילון 1.18%  מזנקת גם היום, מתחילת השנה היא קפצה ביותר מ-240%, הפניקס הפניקס 1.72%   מנורה מנורה מב החז 2.21%   כלל ככלל עסקי ביטוח 2.14%   והראל הראל השקעות  הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה. כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.5 למגדל ועד 2.8 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק. גם מעבר לים לא מתכחשים למה שעבר על הסקטור ואנחנו רואים לאחרונה גל של העלאות דירוגים לחברות הביטוח שמציב אותן מעל דירוג האשראי של הבנקים.