איציק מרמלשטיין
צילום: באדיבות החברה

אשטרום הפעילה את פרויקט האנרגיה בארה"ב - יניב 2.5 מיליארד דולר

הקבוצה דיווחה על תחילת הפעלה מסחרית של פרויקט האנרגיה המתחדשת הראשון בטקסס; הפרויקט צפוי להניב 2.5 מיליארד דולר על פני 40 שנה מתוכן כ-60 מיליון דולר בשנה הראשונה
רוי שיינמן | (1)

קבוצת אשטרום  אשטרום קבוצה 2.92% מדווחת כי פרויקט האנרגיה הראשון בטיירה בוניטה (Tierra Bonita) שבמדינת טקסס שהקימה בארה"ב חברת הבת, אשטרום אנרגיה מתחדשת, התחיל הפעלה מסחרית, זאת, בהמשך לחיבור הפרויקט לרשת ההולכה ולהשלמת בדיקות ההרצה של הפרויקט שבוצעו בחודשים האחרונים. 

להערכת החברה, ההכנסות הכוללות הצפויות לאורך כל חיי הפרויקט, כ-40 שנה, הינן כ-2.5 מיליארד דולר וה-EBITDA לאורך התקופה צפוי לעמוד על כ-2.1 מיליארד דולר. סך ההכנסות בשנת הפעילות המלאה הראשונה של הפרויקט, צפוי לעמוד על כ-60 מיליון דולר, כאשר ה-EBITDA השנתית צפויה להסתכם בסך של כ-55 מיליון דולר.  

פרויקט טיירה בוניטה של אשטרום בטקסס; קרדיט: יח

פרויקט טיירה בוניטה של אשטרום בטקסס; קרדיט: יח"צ

פרויקט Tierra Bonita, הינו פרויקט סולארי הממוקם בטקסס, ארה"ב, והיקפו כ-400 מגה-וואט מותקן (MWdc). הפרויקט משתרע על שטח של כ-9,000 דונם וצפוי להפחית את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני ב-500 אלף טון בשנה. הפרויקט הוקם בעלות כוללת של כ-435 מיליון דולר, מתוכו השקיעה החברה כ-165 מיליון דולר כהון עצמי. 

אשטרום הבטיחה כבר את מכירת כ-60% מהחשמל שייוצר בפרויקט לאחר שחתמה על הסכם עם חברת CPS Energy, לתקופה של 20 שנה במחיר שסוכם בין הצדדים. חברת CPS Energy היא חברת החשמל העירונית של עיריית סאן אנטוניו, העיר השביעית בגודלה בארה"ב, עם אוכלוסייה של כ-1.5 מיליון תושבים. יתרת החשמל המיוצר מהפרויקט יימכר בשוק החופשי.

בנוסף, חתמה אשטרום על הסכם ראשוני בהתאם לחקיקת ה-IRA בארה"ב (מאוגוסט 2022), למכירת זיכויי המס בגין הפרויקט לגוף מוסדי אמריקאי בדירוג אשראי Aa3 (Moody's), בתמורה כוללת של כ-300 מיליון דולר לאורך תקופה של 10 שנים.  

פרויקט טיירה בוניטה הוא חלק משישה פרויקטים בהם מחזיקה החברה בארה"ב. היקפם של פרויקטים אלו עומד על סך של כ-1,800 מגה וואט. בנוסף על אחזקותיה בארה"ב, אשטרום אנרגיה מתחדשת מחזיקה בכ-11% מפרויקט אנרגיית רוח בפולין בהספק של 257 מגה ואט.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איציק מרמלשטיין, מנכ

איציק מרמלשטיין, מנכ"ל אשטרום; קרדיט: יח"צ

"מדובר בציון דרך מהותי עבור פעילות האנרגיה המתחדשת של קבוצת אשטרום", מסר איציק מרמלשטיין, מנכ"ל אשטרום אנרגיה מתחדשת. "תוך שלוש שנים בלבד לאחר הקמת החברה, אנחנו יוצאים לדרך עם פרויקט ענק שהקמנו, בהיקף של 9,000 דונם ובהספק של כ-400 מגה וואט, והוא צפוי להניב בשלב ראשון EBITDA משמעותי של כ-55 מיליון דולר בשנה, כשלמעלה ממחצית החשמל המיוצר מובטחת ללקוח עוגן חזק ולתקופה ארוכה. הפרויקט, אותו אנו מתחילים להפעיל מסחרית חודשים לפני המועד ההסכמי, תורם לייצור חשמל ירוק ונקי יותר, והינו חלק מפעילות שתהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים של קבוצת אשטרום בשנים הקרובות". 

מניית אשטרום נסחרת לפי שווי של 5.1 מיליארד שקל אחרי ירידה של 11% מתחילת השנה ושל 1.5% בשנה האחרונה.

מניית אשטרום בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 09/10/2024 00:22
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הריבית הבנקאית באיזור ה7%-9% אז הרווח התזרימי לפני מס הוא בערך 30 מ' $. יפה מאוד אבל לא מזיז את המחט בחברה ששווה 5 מיליארד שח
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.