איציק מרמלשטיין
צילום: באדיבות החברה

אשטרום הפעילה את פרויקט האנרגיה בארה"ב - יניב 2.5 מיליארד דולר

הקבוצה דיווחה על תחילת הפעלה מסחרית של פרויקט האנרגיה המתחדשת הראשון בטקסס; הפרויקט צפוי להניב 2.5 מיליארד דולר על פני 40 שנה מתוכן כ-60 מיליון דולר בשנה הראשונה
רוי שיינמן | (1)

קבוצת אשטרום  אשטרום קבוצה -2.18% מדווחת כי פרויקט האנרגיה הראשון בטיירה בוניטה (Tierra Bonita) שבמדינת טקסס שהקימה בארה"ב חברת הבת, אשטרום אנרגיה מתחדשת, התחיל הפעלה מסחרית, זאת, בהמשך לחיבור הפרויקט לרשת ההולכה ולהשלמת בדיקות ההרצה של הפרויקט שבוצעו בחודשים האחרונים. 

להערכת החברה, ההכנסות הכוללות הצפויות לאורך כל חיי הפרויקט, כ-40 שנה, הינן כ-2.5 מיליארד דולר וה-EBITDA לאורך התקופה צפוי לעמוד על כ-2.1 מיליארד דולר. סך ההכנסות בשנת הפעילות המלאה הראשונה של הפרויקט, צפוי לעמוד על כ-60 מיליון דולר, כאשר ה-EBITDA השנתית צפויה להסתכם בסך של כ-55 מיליון דולר.  

פרויקט טיירה בוניטה של אשטרום בטקסס; קרדיט: יח

פרויקט טיירה בוניטה של אשטרום בטקסס; קרדיט: יח"צ

פרויקט Tierra Bonita, הינו פרויקט סולארי הממוקם בטקסס, ארה"ב, והיקפו כ-400 מגה-וואט מותקן (MWdc). הפרויקט משתרע על שטח של כ-9,000 דונם וצפוי להפחית את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני ב-500 אלף טון בשנה. הפרויקט הוקם בעלות כוללת של כ-435 מיליון דולר, מתוכו השקיעה החברה כ-165 מיליון דולר כהון עצמי. 

אשטרום הבטיחה כבר את מכירת כ-60% מהחשמל שייוצר בפרויקט לאחר שחתמה על הסכם עם חברת CPS Energy, לתקופה של 20 שנה במחיר שסוכם בין הצדדים. חברת CPS Energy היא חברת החשמל העירונית של עיריית סאן אנטוניו, העיר השביעית בגודלה בארה"ב, עם אוכלוסייה של כ-1.5 מיליון תושבים. יתרת החשמל המיוצר מהפרויקט יימכר בשוק החופשי.

בנוסף, חתמה אשטרום על הסכם ראשוני בהתאם לחקיקת ה-IRA בארה"ב (מאוגוסט 2022), למכירת זיכויי המס בגין הפרויקט לגוף מוסדי אמריקאי בדירוג אשראי Aa3 (Moody's), בתמורה כוללת של כ-300 מיליון דולר לאורך תקופה של 10 שנים.  

פרויקט טיירה בוניטה הוא חלק משישה פרויקטים בהם מחזיקה החברה בארה"ב. היקפם של פרויקטים אלו עומד על סך של כ-1,800 מגה וואט. בנוסף על אחזקותיה בארה"ב, אשטרום אנרגיה מתחדשת מחזיקה בכ-11% מפרויקט אנרגיית רוח בפולין בהספק של 257 מגה ואט.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איציק מרמלשטיין, מנכ

איציק מרמלשטיין, מנכ"ל אשטרום; קרדיט: יח"צ

"מדובר בציון דרך מהותי עבור פעילות האנרגיה המתחדשת של קבוצת אשטרום", מסר איציק מרמלשטיין, מנכ"ל אשטרום אנרגיה מתחדשת. "תוך שלוש שנים בלבד לאחר הקמת החברה, אנחנו יוצאים לדרך עם פרויקט ענק שהקמנו, בהיקף של 9,000 דונם ובהספק של כ-400 מגה וואט, והוא צפוי להניב בשלב ראשון EBITDA משמעותי של כ-55 מיליון דולר בשנה, כשלמעלה ממחצית החשמל המיוצר מובטחת ללקוח עוגן חזק ולתקופה ארוכה. הפרויקט, אותו אנו מתחילים להפעיל מסחרית חודשים לפני המועד ההסכמי, תורם לייצור חשמל ירוק ונקי יותר, והינו חלק מפעילות שתהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים של קבוצת אשטרום בשנים הקרובות". 

מניית אשטרום נסחרת לפי שווי של 5.1 מיליארד שקל אחרי ירידה של 11% מתחילת השנה ושל 1.5% בשנה האחרונה.

מניית אשטרום בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 09/10/2024 00:22
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הריבית הבנקאית באיזור ה7%-9% אז הרווח התזרימי לפני מס הוא בערך 30 מ' $. יפה מאוד אבל לא מזיז את המחט בחברה ששווה 5 מיליארד שח
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?