אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

• הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
• תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0%   הגיעה לבורסה בזמן המושלם מבחינתה. מפגש בין שני סקטורים חמים במיוחד - ביטחוני ובינה מלאכותית. ההנפקה הושלמה בסוף אוגוסט לפי שווי לפני הכסף של כ-130 מיליון שקל בהובלת אקטיב חיתום, כשבחבילה הוצעו גם מניות וגם כתבי אופציה, ובסך הכול דווח על גיוס בהיקף של כ-40 מיליון שקלים, עם דיווחים על עודף ביקושים בהנפקה, שהובילו לעליות בימי המסחר הראשונים שלה.

אבל אחרי הפתיחה הסוערת המציאות שנותרה פחות נוצצת. המניה רשמה בשיאה מחיר של כ-9 שקל למניה, עלייה של כ-40% ממחיר הפתיחה בבורסה, אך מאז ספגה לחץ מכירות ושווי השוק כבר נע סביב 86 מיליון שקל והמניה נסחרה איבדה מעל 30% מאז החלה להיסחר. החלק הכואב יותר הוא שמי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות הראשוני, במיוחד המשקיעים הקטנים, ספגו ירידה חדה של כמעט 50%, בעוד המוסדיים שהשתתפו בהנפקה מופסדים כ-30% על הנייר, וקיבלו במתנה גם אופציה כך שהמחיר האפקטיבי שלהם נמוך יותר, אך הם עדיין רושמים הפסד לא קטן.

"עוד חוזר הניגון"

מאחורי אקסונז’ עומדים שלושת היזמים מאחורי חברת רייזורלאבס רייזור -0.88%  רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שגרמו הפסד כואב למשקיעים עם ירידה של כ-67% מאז החלה רייזור להיסחר בבורסה. הם חזרו עם הבטחה “ללמוד מהטעויות” ולהביא מודל עסקי ממוקד יותר לשוק הביטחוני. אגב רייזור, בשנתיים האחרונות החברה רשמה רק הזמנה אחת בשנתיים האחרונות. להרחבה - הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

עם זאת, עוד לפני הנפקה עלו תהיות לגבי המצב של החברה: גירעון בהון העצמי והיסטוריית הפסדים, נקודות שעלו בתשקיף ובסיקור שלו כאן - חברת AI לשוק הביטחוני - נשמע מבטיח, אבל אל תרוצו לקנות.

• הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?
• מנכ"ל רייזור: "היעד שלנו זה להביא עסקת רישוי משמעותית עוד השנה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברמה העסקית, אקסונז’ מציגה יכולות AI לסביבה טקטית (התמצאות, איתור מטרות, ISR ורכבים בלתי-מאוישים) עם פריסות מבצעיות בצה”ל והזמנות ראשונות בחו”ל. אבל בנתונים היבשים, החברה עוד בשלב חדירה: הכנסות 2024 סביב 16 מיליון שקל וה-EBITDA שלילי, כך שהדרך לשולי רווח יציבים עוד ארוכה ותלויה בקצב הזמנות, בהמרת פיילוטים לחוזים וביכולת לספק. על פי מקורות מדובר בתהליכים ארוכים עשויים לקחת מספר רבעונים ואף שנים, ולכן קצב הצמיחה לפחות בשלב זה עשוי להיות מתון. כלומר מדובר בסיפור צמיחה מוקדם שמשקף סיכון ביצוע לא קטן.