ליסיה בכר מנוח
צילום: ביאנה קארו

השינוי האסטרטגי של אלרון: השקעה בדיפנס-טק ומנכ"ל חדש

חברת ההשקעות הוותיקה  הכריזה על תוכנית אסטרטגית חדשה שכוללת השקעה החברות בשלבי צמיחה מוקדמים, תוך מיקוד בטכנולוגיות דיפ-טק  ודיפנס-טק בארץ ובחו"ל; כחלק מהמהלך ימונה יניב שניידר, לשעבר מנהל מרכז הפיתוח של רפאל בת"א, למנכ״ל החדש; מדיניות דיבידנד חדשה - חלוקה של 25% מהתמורות שיתקבלו ממימוש חברות מוחזקות

איתן גרסטנפלד | (3)
נושאים בכתבה אלרון

חברת ההשקעות אלרון ונצ'רס אלרון 0.52%  , מפרסמת תוכנית אסטרטגית חדשה, במסגרתה תתמקד בהשקעות בחברות בשלבי צמיחה מוקדמים (Early Growth) תוך הרחבת תחומי ההשקעה לטכנולוגיות דיפ-טק (Deep Tech)  ודיפנס-טק  (Defense Tech) בארץ ובחו"ל. כחלק מהמהלך מינתה הנהלת החברה את יניב שניידר, לשעבר מנהל מרכז הפיתוח של רפאל בת"א, למנכ״ל החדש של אלרון.


האסטרטגיה החדשה אותה הציגה אלרון תחת הכותרת "Tech-Driven", מתמקדת בהרחבת תחומי ההשקעה לדיפ-טק ודיפנס-טק הן בישראל והן בזירה הבינלאומית, תוך מיקוד בחברות בשלבי צמיחה מוקדמים. גישה זו תאפשר לחברה להתמקד בחברות בשלות יותר בתחומים בעלי ביקוש גבוה בשווקים גדולים, תוך יצירת הזדמנויות השקעה חדשות עם פוטנציאל לתשואות משמעותיות, כבר בשנת 2025 ואילך.


מי שיוביל את המהלך הוא יניב שניידר, לשעבר מנהל מרכז הפיתוח של רפאל בת"א, שימונה למנכ״ל החדשה של החברה. לשניידר, שיכנס לתפקיד  במהלך החודש הקרוב, ניסיון של מעל 25 שנה בתעשיות הדיפ-טק ודיפנס-טק ויכנס לתפקידו החדש. בתפקידו האחרון, ייסד וניהל את מרכז הפיתוח של רפאל בתל אביב, אשר הוקם כקבוצת הנדסה רב-תחומית במתכונת סטארטאפ, וכיום מעסיק כ-250 עובדים. במקביל לתפקידו ברפאל, הצטרף שניידר בשנת 2023 כ-CTO באלרון ולקח חלק משמעותי בפעילות ההשקעות של החברה. הוא שילב את ניסיונו העשיר בתהליכי איתור השקעות מבטיחות ותמך בליווי חברות הפורטפוליו, תוך מיקוד בהובלתן להפוך למובילות בשוק הגלובלי.


בנוסף, לראשונה, אלרון מציגה מדיניות חלוקת דיבידנד, שתכלול חלוקה של לפחות 25% מהתמורות שיתקבלו ממימושי החברות המוחזקות על ידי אלרון או בגין חלקה של החברה בתמורות המימושים אשר יתקבלו על ידי אר די סי (בה אלרון מחזיקה כ-50.01%). כמו כן, מודיעה החברה כי בסמוך לאחר פרסום הדוחות הכספיים השנתיים של 2024, החברה תשקול לבצע חלוקה בגין תמורות שהתקבלו במהלך שנת 2024 בגין מכירת סיקסגיל. זאת לאחר שחילקה אלרון דיבידנדים בסך של כ- 76 מיליון דולר בין השנים 2022-2024, מתוכם כ- 41 מיליון דולר בשנת 2024.


המהלך האחרון מגיע לאחר שלפני מספר חודשיים, השלימה חברת ההשקעות האמריקאית אריאלי אי.אל את העסקהלרכישת השליטה באלרון (59.1%) מידי דסק"ש, תמורת 53.2 מיליון דולר. מאז, מכרה החברה את אחזקותיה בחברת מודיעין הסייבר סיקסגיל לפי שווי של 130 מיליון דולר,  ואת אחזקתה (7.6%) בחברת הסייבר איירונסקיילס תמורת 26 מיליון דולר.


ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון: "אנו נרגשים להודיע על הצטרפותו של יניב שניידר להובלת אלרון, העומדת בפתחה של תקופה מלאת שינויים עם אסטרטגיה ומנהיגות חדשה. הניסיון העשיר של יניב בתחומי הדיפנס-טק והדיפ-טק משתלב עם היעדים שלנו, ומוביל את אלרון לעבר שלב הצמיחה הבא. אני בטוחה כי יחדיו נמשיך לחזק את מעמדה של אלרון כגורם מוביל המחבר בין חדשנות פורצת דרך לצמיחה כלכלית משמעותית. כחלק מהמחויבות שלנו לשותפינו לדרך, הכרזנו לראשונה על מדיניות חלוקת דיבידנד, במטרה להחזיר ערך לבעלי המניות שלנו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יניב שניידר, המנכ"ל הנכנס: "אני גאה להתמנות למנכ"ל אלרון ולהוביל את החברה בתקופה כה מרתקת ומלאת הזדמנויות עבור עתידה. החזון שלי הוא לחזק את מעמדה של אלרון כמובילה בתחומי ההשקעות הטכנולוגיות תוך מינוף היכולות, הידע וניסיון שלי בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הדיפנס-טק והדיפ-טק. יחד, נייצר ערך משמעותי עבור היזמים, המשקיעים והצוות המסור שלנו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל שנה שנתיים תוכנית אסטרטגית חדשה (ל"ת)
    משמידי ערך 14/01/2025 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלרון מדהימה 13/01/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
    חברה שתיתן לטעמי תשואת יתר. מחזיק. לא ממליץ. חברה זהב
  • פלוני 13/01/2025 16:54
    הגב לתגובה זו
    אחד שיודע
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%