משהו מוזר קורה בדרך להתאוששות הכלכלית בארה"ב: לפני שבוע סקרנו את מערכת היחסים שבין תשואות אגרות החוב למדדים וציינו, בקצרה, שמדד התשואות לאגרות חוב קצרות (ל-13 שבועות ? 13 weeks T-bills) של ממשלת ארה"ב הולך ומשתגע. באמצע ינואר 2008 סטה המדד הזה ממסלולו ההיסטורי והחל נופל תוך עיוותים נוראיים.

עד ינואר 2008, משך כ-70 שנים מאז החלו להנפיק אגחי"ם כאלו על מנת לממן את הגירעון המלחמתי דאז, כל המדדים התקדמו במסלולים ידועים וצפויים מראש כאשר, לאורך זמן, התשואות על האגחי"ם ל?5, 10 או 30 שנה התקדמו בהפוך למדד ה-500 S&P. המדדים של מה שקרוי T-Bills, אגחי"ם לתקופה של מתחת לשנה, התפתלו להם סביב האגחי"ם הארוכים יותר אבל הכיוון היה דומה. מאז ינואר 2008 ממשיכים היחסים בין אגרות החוב לעשר שנים למדד ה-500 S&P להתנהג "לפי הספר", לפי התיאוריה הכלכלית שאומרת כאמור שכאשר הראשון יורד השני עולה ולהפך אבל מנקודת זמן זו מתחיל מדד ה?T-Bills (סימול: IRX^ ) להתרסק.

התשואות על האגחי"ם לעשר שנים (סימול: TNX ^) הראו, אמצע ינואר 2008, תשואה של % 3.701 ומדד תשואות ה-T-Bills הציג, באותו התאריך, תשואה של 3.08 אחוז. נכון להיום עומדים המדדים הללו על תשואות של % 3.46 ו-% 0, כן אפס !!! אם ניקח את התקופה מאז ה-9.3.09, תחילת התאוששות המניות, נראה שמאז עלה מדד ה-S&P ב-% 63 ואילו מחירי האגחי"ם לעשר שנים ירדו בלמעלה מ-%15.6 (התשואות עלו כמובן) מה שמבטא חזרה להגיון הכלכלי ההיסטורי.

באותה התקופה ירד מדד האגחי"ם הקצרים ב-80% ונע כאמור ביו 0.04 אחוזים אל מתחת ל - % 0 תשואה. ולמרות התשואה האפסית מגייס הבנק המרכזי של ארה"ב סכומי עתק לטווחים הקצרים של 3 עד 6 חודשים. בשבוע הראשון של החודש גויסו כ 360 מיליארד. ביום רביעי האחרון למשל, גייס הבנק המרכזי של ארה"ב 30 מיליארד דולרים ב % 0.4 הביקוש להנפקה זו היה כ"כ גדול ומשלא התמלאו בקשותיהם של הקונים הם עברו לסדרות קיימות ובמשך הימים רביעי-חמישי וששי של השבוע שעבר התשואה הריאלית על האגחי"ם ל 13 ול-26 שבועות הייתה מתחת לאפס. זו הפעם הראשונה שזה קורה בכמעט 70 שנה !!!

התופעה הזו אומרת בעיקר דבר אחד, החשש מהשקעות בנכסים עדיין גדול והכסף הגדול אינו מוכן לסגור עצמו לתקופות ארוכות, לכן הוא רץ להשקעות הקצרות, הבטוחות ובעיקר הנזילות (אינך יכול להיכנס ולצאת בקלות משום מכשיר אחר, מניות, אגחי"ם קונצרנים, זהב או חומרי גלם אחרים). הבנק המרכזי מנצל את הפחד הזה ומוריד את הריביות לטווחים הקצרים. הוא עושה זאת על מנת "לפתות" את הכסף הזה להשקעות בנכסים (מה שיניע את הצמיחה). ההצלחה, עד כה, חלקית, הנכסים (בעיקר מניות, נדל"ן וחומרי גלם) אומנם בעלייה אבל כיוון שהעלייה אנמית (בגלל הפחד שעדיין קיים) והכסף ממשיך לזרום בקצב הזרימה לאגחי"ם הקצרים נמשכת. כל עוד המצב הזה קיים המניות "בטוחות", לא בגלל איכותן כמו בגלל מה שקרוי "התיאבון לסיכון" שהולך וגדל עם חוסר התשואות. ביל גרוס, מנהל קרנות פימקו ומומחה מוביל בעולם הפיננסי מזהיר שזה מתכון בטוח ליצירת בועות.

צריך לזכור שהמצב הזה נוצר כתוצאה ממלחמתו של הבנק המרכזי בהתדרדרות למיתון נוסח 1930. עד כה הבנק הצליח לעצור ההתדרדרות ולייצר משהו שנראה כמו חזרה לצמיחה. עכשיו מתחילה המלחמה החדשה שהפרמטרים שלה לא פחות מסובכים משהיו בעת ההתדרדרות. מצד אחד אי אפשר עדיין להעלות ריבית או לעצור ההנזלה ומן הצד השני צריך לחשוב איך יוקטן הגירעון ואיך יוחזרו החובות הריבית שממשלת ארה"ב תצטרך לשלם מבלי לפגוע בהתחדשות הצמיחה. רק למען הסדר צריך לציין שעלויות הריבית על החוב הממשלתי של ארה"ב יעלו מ 202 מיליארד דולר ב 2007 ללמעלה מ 700 מיליארד בעוד 10 שנים.

היה מקרה אחד, בעבר, שדומה מאוד למקרה הנוכחי. בתחילת שנות ה 30 של המאה שעברה נהג הבנק המרכזי בדיוק באותה שיטה. הריבית הקצרה נפלה אז ל % 0.4 (כמו היום) והמשק הראה סימני התאוששות. בשלב מסוים, לאחר כמה סימני התאוששות, החל הבנק המרכזי להעלות הריבית מהחשש להתפתחות אינפלציונית. המניות, שהחלו לעלות אז כתגובה להורדת הריבית והעלאת הציפיות להתאוששות עלו כשלוש שנים רצופות (בדיוק כפי שקורה היום). אבל אינפלציה אז לא התפתחה וההתאוששות נעצרה. משהגיעה הריבית הקצרה ל 0.5 אחוז החלו המניות לשנות כיוון ולרדת ובשנה הראשונה הפסיד הדאו-ג'ונס כ % 35 מערכו. נקווה שבארנאנקי, המומחה המוביל לתקופת הדפרסיה דאז, יידע להימנע מהספור כעת. לא שהדברים דומים אבל כדאי שגם בבנק ישראל יבדקו זאת.

מה לעזאזל יש להודים שאין לנו?

תגידו שיש להם קצת יותר אנשים? תגידו שהשוק המקומי גדול יותר? שהם חכמים יותר? שכוח העבודה שלהם זול יותר? שיש להם אוצרות טבע אדירים? מלבד כמות האנשים אנחנו לא בטוחים שהכול נכון אבל נניח שזה כך אז איך מסבירים שחברות כמו Cognizant Technology Solutions Corp (סימול: CTSH) או כמו אינפוסיס (סימול: INFY) או ויפרו (סימול: WIT) או חברת הייעוץ TETA יכולות לצאת מהודו ולכבוש נתחים גדולים של התחומים הללו ומישראל כלום, נאדה. אז יופי, יש את נס טכנולוגיה (סימול: NSTC), את מטריקס ועוד 500 חברות קטנות, שכולן מבטיחות את הידע הכי טוב בעולם בתוכנה ובאפליקציות של תוכנה, נפלא.

אבל הבטחות יש לנו בשפע גם בתחומים אחרים כמו התפלת מים, מיצי הדרים, תחליפי אנרגיה, אלקטרוניקה ביטחונית חכמה, מדעי הרפואה ועוד 2-3 תחומים שכרגע שכחנו כול אלו רק מדגישים את הביזיון הישראלי. למעשה, כשבוחנים מה היו השוויצרים, הבלגים, והאסיאתים עושים עם מצבורי הידע שפותחו כאן זה מעלה את הסעיף. בסה"כ יש רק חברה ישראלית אחת, טבע (סימול: TEVA ) שהיא גדולה באמת במונחים גלובאליים כול היתר, אפילו אלביט מערכות, ישקר ואמדוקס מוגדרות כבינוניות (מבחינת וול סטריט) במקרה הטוב. מדוע ההודים עושים זאת ואנחנו לא? בגלל תרבות ניהול ותרבות האקזיט. אנחנו מיהרנו למכור כול פוטנציאל ליצירת ענקי תעשיה, במיוחד בתחומי ההתפלה-מים, התעשייה החקלאית והאנרגיות החילופיות.

הסיפור של Cognizant (סימול: CTSH):

החברה הזו התחילה, ב-1976, כחטיבה לטכנולוגיות IT בדן אנד בראדסטריט. הקים אותה Wiyeyaraj (Kumar) Mahadeva, שהיה המנכ"ל דאז של חטיבת אסיה של דן אנד בראדסטריט. האיש עזב את D&B והלך להוביל את קוגניזנט. בשנת 1994 שינה את שם החברה ל ? Cognizant ובשנת 1998 הונפקה החברה (בנאסד"ק ובהודו) באחת ההנפקות היותר מוצלחות של השנה. ובשנת 2004 הפכה לחברת שירותי ה IT המומלצת ביותר ע"י קבוצות הייעוץ בתחום. Kumar יצא לגמלאות בשנת 2005 ומינה את המנכ"ל הנוכחי, Francisco D'Souza , למחליפו. חברת מחקר השווקים, גיגה אינפורמציה, בחרה אז בקוגניזאנט כחברה המובילה גלובאלית בתחום קשרי הלקוחות. 12 שנה לאחר הקמתה, ב - 2006, עברה מיליארד דולר מכירות, שנה לאחר מכן עברה 2 מיליארד מכירות. ב 2008 סיימה עם 2.8 מיליארד ואת השנה הנוכחית תסיים עם 3.3 מיליארד מכירות ורווח של כ?520 מיליון, % 20 יותר משנה שעברה.

מניית CTSH היא מהבודדות שנמצאת היום בשיא של כול הזמנים, שחזרה את כול הנפילה של סוף 2008-תחילת 2009 ו-21 מתוך 23 אנליסטים שמכסים אותה ממליצים בקניה. החברה הזו, כשלצידה עוד חברה IT הודית במקורה (שתי החברות העבירו המרכז לארה"ב) EBIX Inc. (סימול EBIX ) נבחרו ע"י המגזין פורצ'ון כמובילות בקצב הצמיחה זו השנה החמישית ברציפות. גם EBIX נמצאת היום בשיא של כול הזמנים. הקטע הזה לא בא כהמלצתה לרכישת המניות אלא על מנת שתלכו לאתר החברות ותגידו לנו אתם אם נס טכנולוגיות (סימול: NSTC ) או כול חברה ישראלית אחרת שעיסוקה באפליקציות של תוכנת IT לא היו צריכות להגיע לאותו המעמד? אגב, אמדוקס (סימול: DOX ) מתקדמת בדיוק באותה שיטת ניהול של קוגניזאנט, שיווק אגרסיבי, הקפדה על מערכת קשרי לקוחות מצוינת ומוצרים שמגיעים ללקוח עוד לפני שהוא מודע לצורך בהם.

כמה ציוני דרך חשובים לכמה חברות ישראליות שמתחילות לצאת מהבוץ: כמה מהחברות שהזכרנו השנה עשו השבוע צעדים עסקיים משמעותיים לגביהן:

גיוון (GIVN): החברה פרסמה 3 מחקרים חשובים, שהוצגו בכנס ה - Gastro 2009 בלונדון, שתומכים בגלולה המשודרגת PillCam SB כמכשיר בדיקה למעיים, כולל דיאגנוסטיקה של מחלת ה Crohn's (דלקת המעי). המחקרים הוגשו ע"י כמה מהרופאים המובילים בעולם. מה שחשוב יותר היא הקביעה שהגלולה מתאימה גם לילדים ומאפשרת זיהוי מוקדם יותר בהשוואה לשיטות קולוניוסקופיה. אחרות. זה יוצר פוטנציאל להרחבת תחום הפעילות של החברה. מניית גיוואן עלתה בכ % 145 מאז שפל מרץ וכפי שאמרנו במרץ ופעמיים מאז, אחת ההשקעות המעניינות לטווח הארוך. שוב, באלרון (סימול: ELRN ) מקבלים את גיוואן במחירי סוף העונה.

ראדא (סימול: RADA): באפריל שאלנו, "מה מריץ את ראדא?" וזאת לאחר שהמניה פרצה לפתע ועלתה, בין תחילת השנה לאפריל ביותר מ % 200. הטענה שלנו אז הייתה שהגורם החשוב ביותר לפריצה הפתאומית היה הבאתו של מנכ"ל חדש, צבי אלון, לחברה. הסברנו שניהול נכון של הידע העצום שקיים בראדא בתחום האלקטרוניקה הביטחונית, IT וכו' יכול לשנות. העסקה שנחתמה עם לוקהיד (סימול: LMT ) אתמול והעסקה אותה פרסמה החברה בחודש שעבר אינן משמעותיות כספית אבל הן בדיוק במסלול שעליו דברנו, שדרוג הטכנולוגיות והוצאתן לשוק. דוחות הרבעון השני של השנה אכזבו ולא נראה לנו שדוחות הרבעון השלישי (שאמורות להתפרסם בימים אלה) יהממו את המאמינים. החברה נמצאת בתהליך מעבר, שזה בדרך כלל תהליך שבו המכירות יורדות כאשר החברה מתייעלת ועוברת למוצרים חדשים. אבל אין לנו ספק שהחברה עולה, סוף-סוף, על דרך המלך ושתי העסקאות האחרונות הן הסנוניות הראשונות בדרך להצלחה.