שנת 2008 היתה, כידוע, אחת השנים הקשות ביותר למשקיעים בשוק ההון בעשורים האחרונים, ובעיקר למשקיעים הפאסיביים כלומר הציבור הרחב, אלה שמושקעים בבורסה באופן עקיף בלבד, מתוקף ההפרשות החודשיות שלהם לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.

המפולת בשוקי המניות והאג"ח הקונצרני נתנה את אותותיה הקשים בתשואות שהציגו הקופות והקרנות השנה, כשהעליות בשוקי האג"ח הממשלתי (בעיקר השקלי) מיתנו במשהו (בעיקר בקרנות הפנסיה) את הנפילה הכואבת.

עם זאת, צריך להדגיש כי בשנים 2004-2007 רשמו הקופות והקרנות תשואות גבוהות בקנה מידה היסטורי כך שבסיכום 5 השנים האחרונות התשואה המתקבלת עדיין חיובית. מתחילת השנה עד לסוף חודש נובמבר נרשמה תשואה שלילית ממוצעת של 17.8% בקופות ובקרנות. היקף הנכסים הצטמק ב-21% לכ-220.1 מיליארד שקלים.

בכיר בענף קופות הגמל אמר בשיחה עם Bizportal כי בדצמבר התשואה של הקופות והקרנות הכלליות צפויה לנוע סביב האפס כך שהתשואה שנרשמה עד סוף נובמבר תהיה פחות או יותר התשואה השנתית. הקרנות והקופות המתמחות במניות צפויות לרשום החודש תשואה שלילית של 6%-7% והקופות האג"חיות תשואה חיובית של כ-1.5% או קצת יותר.

בשנים 2004 עד 2007 נרשמה תשואה מצטברת של 43.1% כך שבסיכום חמש השנים התשואה אמנם נפלה ל-17.6% בממוצע אבל עדיין היתה חיובית. אם נוסיף לכך את התשואה הממוצעת שהושגה בשנת 2003 (שהיתה שנת היציאה מהמשבר הכלכלי הקודם), בשיעור של כ-18.2%, הרי שהתמונה המתקבלת טובה יותר.

הקופה הגדולה בתעשיה, פסגות גדיש, המנהלת נכסים בהיקף של כ-15.3 מיליארד שקלים, רשמה מתחילת השנה תשואה שלילית של 16.7% והקופה השניה בגדלה, תמר, המנהלת נכסים בהיקף של כ-9.6 מיליארד שקל, רשמה תשואה שלילית כ-17.7% מתחילת השנה. הראל עצמה, הקופה השלישית בגודלה, הניבה לעמיתיה תשואה שלילית של כ-19.3%. שלוש הקופות הגדולות רשמו פדיונות בהיקף של כ-5.9 מיליארד שקל (ביחד) עד לסוף נובמבר.

נציין כי ה"כוכבות" הגדולות של השנה היו הקופות והקרנות המסלוליות שמתמחות בהשקעה באג"ח שקלי. כך למשל, "אשכולות שקלי טווח קצר" רשמה מתחילת השנה את תשואה הטובה ביותר - 4.4% והשיגה צבירה של כ-631 מיליון שקל עד לסוף נובמבר כך שהיקף הנכסים שלה גדל ל-695 מיליון שקל, כלומר הקופה הכפילה את גודלה פי 10.8 מתחילת השנה. גם "פריזמה דינמית מסלול כספית טווח קצר" רשמה תשואה נאה של 4.58% והיקף נכסיה גדל ב-102% לרמה של כ-359 מיליון שקל.

מנגד, את התשואות הגרועות ביותר רשמו הקופות המתמחות במניות, על רקע המפולת בבורסה בארץ ובבורסות מסביב לעולם השנה. התשואה הממוצעת של הקופות והקרנות באפיק המנייתי היתה שלילית בשיעור של 45%-50% כשה"כוכבות" היו "איי.בי.איי תגמולים ופיצויים מנייתי" שרשמה ירידה של 51% ו"אנליסט מניות" שרשמה תשואה שלילית של 50.8%. גם הקופות והקרנות המתמחות במניות של מיטב ופריזמה רשמו תשואה שלילית בולטת.

נציין כי בשבוע שעבר התברר כי לזעזועים בשווקים היתה השפעה נוספת, אם כי צפויה למדי: הקופות והקרנות הסיטו חלק ניכר מהאחזקות שלהן למזומנים ואג"חים ממשלתיות. מנתונים שפרסם משרד האוצר עולה כי הקופות והקרנות החזיקו בנובמבר 8.42% במזומן, לעומת 5.65% באוגוסט ו-5.43% בינואר השנה. האחזקות באג"ח ממשלתי עלו ל-28.44% מסך הנכסים, לעומת 23.37% באוגוסט ו-19.37% בלבד בינואר.

נראה שהקרנות והקופות סבלו גם מנפילה בערך הנכסים בחודשים האחרונים וגם מגל הפדיונות שאילץ אותן למכור אחזקות והן העדיפו ככל הנראה לממש בשוק האג"ח הקונצרני ובשוק המניות ופחות בשוק האג"ח הממשלתי.

במשרד האוצר ובבנק ישראל מקדמים במרץ בחודש האחרון שינוי דראסטי בצורת הניהול של החסכון לטווח ארוך, על פי עקרנות "המודל הצ'יליאני". החיסכון הפנסיוני בצ'ילה נקבע בהתאם לגילו של החוסך: צ'ילה מחייבת את קרנות הפנסיה שלה להשקיע את הפנסיה של חוסכים מבוגרים באפיקים בטוחים יותר כמו אגרות חוב ממשלתיות ומאפשרת להם להשקיע את כספם של החוסכים הצעירים באפיקים מסוכנים יותר כגון מניות.

באותו עניין אמר הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, ביום שני בהופיעו בפני ועדת הכספים של הכנסת כי אין מודל פיקוח אחד בשוק ההון, שהיה פותר את הבעיות שהתגלו בחודשים האחרונים. עודפי כספים בשוק הלכו לאשראי לא טוב. "צריך להפיק לקחים מהמשבר הפוקד את שוק האג"ח הקונצרני כמו חיזוק תהליכי הבקרה והערכת הסיכונים". לדבריו רוב האג"ח הקונצרניות, כ-62% מהאג"ח שבשוק, נסחרות היום בתשואות סבירות של 12%-6% בשנה.