לא יכולים לאכוף צו איסור פרסום? אז פשוט אל תוציאו אותו
הפרשה החדשה שמסעירה את מערכת המשפט (אבל לא רק אותה) העלתה מחדש את סוגיית האפקטיביות של צווי איסור פרסום, שמבקשות להוציא היחידות החוקרות במשטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, בזירה הציבורית ובעולם התקשורתי. מצד אחד, לצווי איסור הפרסום יש ערך חקירתי ומשפטי רב, והם נועדו לאפשר ליחידות החוקרות לבצע את עבודת חקר האמת בצורה נקייה וללא רעשי רק תקשורתיים וציבוריים. מהצד השני, צווים שמתקבלים בבתי המשפט חייבים להיות בעלי שיניים והאכיפה כלפיהם חייבת להיות מיושמת. אחרת, דינו של צו איסור הפרסום הוא להיות מופר ברגל גסה או בתום לב על ידי גורמים תקשורתיים, אישי ציבור וגם הציבור הרחב ורב סרן שמועתי.
החידלון באכיפה כלפי הפרה של צווי איסור הפרסום הוא זה שגרם לאובדן האפקטיביות של הכלי הזה. צווים והחלטות שמוציא בית המשפט צריכים להיות מכובדים בכל רחבי הזירה הציבורית, אבל כאשר מערכות האכיפה והשיפוט אינן פותחות בחקירה, מעמידות לדין ומרשיעות את מי שלא מכבד את הצו, הן עצמן פוגעות ביישום שלו. למעשה, מה שמוביל את התקשורת הישראלית לכרסם ולחבל בצווי איסור פרסום זו התחושה שבסופו של דבר לא תהיה ענישה על הפרתו. וכאשר הרסן מותר, כל יודע דבר מרשה לעצמו לצייץ, לעלות פוסט, ולהפיץ מידע לא מדויק ולא מוסמך, כי זירת הרשתות החברתיות והאפליקציות השיתופיות הפכו לקרקע פרוצה לחלוטין לשמועות, רמיזות ואינטרסים שסמויים מהעין.
פעולת צה"ל וכוחות הביטחון בלב עזה בחודש נובמבר האחרון, שבמהלכה נפל קצין צה"ל סא"ל מ', מוכיחים שכאשר מדובר באירועים ביטחוניים, ועולה חשש כלשהו לפגיעה בביטחון המדינה, דווקא ניתן לביית את התקשורת והזירה הציבורית הישראלית. אז מדוע באירועים ביטחוניים התקשורת והזירה הציבורית מכבדים את ההוראות והבקשות של הצנזורה הצבאית ולא מפרסמים מידע שמגיע מגורם לא מוסמך, אבל בחקירות משטרה צווי איסור הפרסום נרמסים?
התשובה לכך, לטעמי, לא נעוצה רק בהרתעה הקיימת של הצנזורה כלפי כלי התקשורת. הצנזורה, בהתנהלותה מול כלי התקשורת בישראל, הצליחה במהלך השנים האחרונות לשמור על כוחה ולשכנע כי היא מקיימת חשיבה עמוקה, ולא מקבלת החלטות לצנזר ולמנוע מידע מהציבור באופן גורף ושרירותי. לעומת זאת, השימוש התכוף שעושה המשטרה בהוצאת צווי איסור הפרסום, דבר שהתרבה והפך שכיח עוד יותר במהלך תקופת כהונתו של רב ניצב רוני אלשיך כמפכ"ל, גם גרמו לכך שהכלי המשפטי הזה לא יכובד.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיום: אי האכיפה כלפי מפירי החלטות בתי המשפט והתדירות הגבוהה שמבקשים להוציא צווים הם אלו שהפכו בסופו של דבר את הצא"פ לצו אישור פרסום.
יובל לידור הוא שותף ומנהל מקצועי בפרו אסטרטגיה - פירמה לייעוץ תקשורת, ניהול משברים ויחסי ציבור
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
