לא יכולים לאכוף צו איסור פרסום? אז פשוט אל תוציאו אותו
הפרשה החדשה שמסעירה את מערכת המשפט (אבל לא רק אותה) העלתה מחדש את סוגיית האפקטיביות של צווי איסור פרסום, שמבקשות להוציא היחידות החוקרות במשטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, בזירה הציבורית ובעולם התקשורתי. מצד אחד, לצווי איסור הפרסום יש ערך חקירתי ומשפטי רב, והם נועדו לאפשר ליחידות החוקרות לבצע את עבודת חקר האמת בצורה נקייה וללא רעשי רק תקשורתיים וציבוריים. מהצד השני, צווים שמתקבלים בבתי המשפט חייבים להיות בעלי שיניים והאכיפה כלפיהם חייבת להיות מיושמת. אחרת, דינו של צו איסור הפרסום הוא להיות מופר ברגל גסה או בתום לב על ידי גורמים תקשורתיים, אישי ציבור וגם הציבור הרחב ורב סרן שמועתי.
החידלון באכיפה כלפי הפרה של צווי איסור הפרסום הוא זה שגרם לאובדן האפקטיביות של הכלי הזה. צווים והחלטות שמוציא בית המשפט צריכים להיות מכובדים בכל רחבי הזירה הציבורית, אבל כאשר מערכות האכיפה והשיפוט אינן פותחות בחקירה, מעמידות לדין ומרשיעות את מי שלא מכבד את הצו, הן עצמן פוגעות ביישום שלו. למעשה, מה שמוביל את התקשורת הישראלית לכרסם ולחבל בצווי איסור פרסום זו התחושה שבסופו של דבר לא תהיה ענישה על הפרתו. וכאשר הרסן מותר, כל יודע דבר מרשה לעצמו לצייץ, לעלות פוסט, ולהפיץ מידע לא מדויק ולא מוסמך, כי זירת הרשתות החברתיות והאפליקציות השיתופיות הפכו לקרקע פרוצה לחלוטין לשמועות, רמיזות ואינטרסים שסמויים מהעין.
פעולת צה"ל וכוחות הביטחון בלב עזה בחודש נובמבר האחרון, שבמהלכה נפל קצין צה"ל סא"ל מ', מוכיחים שכאשר מדובר באירועים ביטחוניים, ועולה חשש כלשהו לפגיעה בביטחון המדינה, דווקא ניתן לביית את התקשורת והזירה הציבורית הישראלית. אז מדוע באירועים ביטחוניים התקשורת והזירה הציבורית מכבדים את ההוראות והבקשות של הצנזורה הצבאית ולא מפרסמים מידע שמגיע מגורם לא מוסמך, אבל בחקירות משטרה צווי איסור הפרסום נרמסים?
התשובה לכך, לטעמי, לא נעוצה רק בהרתעה הקיימת של הצנזורה כלפי כלי התקשורת. הצנזורה, בהתנהלותה מול כלי התקשורת בישראל, הצליחה במהלך השנים האחרונות לשמור על כוחה ולשכנע כי היא מקיימת חשיבה עמוקה, ולא מקבלת החלטות לצנזר ולמנוע מידע מהציבור באופן גורף ושרירותי. לעומת זאת, השימוש התכוף שעושה המשטרה בהוצאת צווי איסור הפרסום, דבר שהתרבה והפך שכיח עוד יותר במהלך תקופת כהונתו של רב ניצב רוני אלשיך כמפכ"ל, גם גרמו לכך שהכלי המשפטי הזה לא יכובד.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיום: אי האכיפה כלפי מפירי החלטות בתי המשפט והתדירות הגבוהה שמבקשים להוציא צווים הם אלו שהפכו בסופו של דבר את הצא"פ לצו אישור פרסום.
יובל לידור הוא שותף ומנהל מקצועי בפרו אסטרטגיה - פירמה לייעוץ תקשורת, ניהול משברים ויחסי ציבור
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
