ביהמ"ש דחה את תביעת דורי בן ישראל נגד פייסבוק: "קוזק נגזל"
בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתו של דורי בן ישראל בעליו של אתר הפרסום המזבלה כנגד פייסבוק. בן ישראל דרש מהרשת החברתית שבה הוא נאבק מזה שנים פיצוי של 100 אלף שקל לאחר שהרשת החברתית חסמה את האפשרות של גולשים לשתף בפייסבוק קישורים לאתר מזבלה ובנוסף הגדירה אותו כ"ספאם". בשל דחיית התביעה, חויב בן ישראל בהוצאות בסך של 30 אלף שקל.
לטענת בן ישראל החסימה והגדרתו כאתר "מסוכן" הם פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו. בנוסף בן ישראל עתר לבית המשפט בטענה שהחלטת פייסבוק הסבה לו נזקים כספיים בכך שהובילה להפחתה משמעותית בתעבורה לאתר המזבלה שבבעלותו.
חשיפת הפרטים שעברה את הגבול
"הורדת השאלטר" של פייסבוק על נכסיו הדיגיטליים של דורי בן ישראל החלו לאחר שזה פרסם בדצמבר 2016 בעמוד הפייסבוק שלו קישור לאתר שאותו השיק בשם קונטקט פייסבוק. באתר זה בן ישראל פרסם, כמחאה על התנהלות החברה שאינה מאפשרת לישראלים לגשת אליה למתן שירות ישיר, מידע אישי על אנשים פרטיים, רובם עובדי פייסבוק ישראל, ובכלל זה תמונותיהם האישיות, קורות החיים שלהם ופרטי יצירת קשר עמם, כדוגמת מספרי טלפון סלולרי וכתובות דואר אלקטרוני פרטיות. בנוסף הופיע באתר מידע פרטי בנוגע למנכ"לית עדי סופר תאני וג'ורדנה קטלר, לוביסטית בעלת תפקיד בכיר בפייסבוק ישראל.
פייסבוק מאידך, טענה כי היא רשאית לחסום משתמשים באתר שאינם מכבדים את כללי הקהילה, וכי בנסיבות הספציפיות של המקרה, לרבות חשיפת פרטיהם המזהים האישיים של עובדי פייסבוק, בלא הסכמתם, מדובר ב"איום מוגבר".
השופטת רחל ברקאי דחתה את התביעה, באומרה כי "תביעתו זו של התובע דומה לזעקת 'הקוזק הנגזל'. בעוד זה בועט, פוגע, מאיים ומפר חוק, זועק הוא בלי למצמץ את זעקת הפגוע והנרמס". לדברי השופטת, הוכח, והתובע אף הודה בכך, כי אתר "קונטקט פייסבוק" נוצר במטרה להטריד עובדי פייסבוק מסוימים על דרך של הפצת פרטי קשר אישיים שלהם ללא הסכמתם. כאשר נחסמה הגישה לאתר "קונטקט פייסבוק" עקף התובע החסימה על דרך של הכוונת משתמשי פייסבוק לאתר "מזבלה" אשר קישר לאתר "קונטקט פייסבוק".
בית המשפט: "תביעה זו טוב היה לו לא הייתה מוגשת כלל"
עוד אמרה ברקאי, כי "לתובע אין זכות קנויה בלתי מוגבלת ליהנות משירותי פייסבוק. זכות זו קיימת לו כל עוד עומד הוא בתנאי המדיניות של פייסבוק. פרסומיו נועדו להטריד את עובדיה הבכירים של פייסבוק ישראל, על דרך של פרסום פרטים אישיים אודותם ללא הסכמתם. כשהוא חוזר ונוקט במנגנונים שונים כדי לעקוף את החסימה, הייתה רשאית פייסבוק לראות בהתנהגות זו כהתנהגות 'ספאמית טיפוסית' ולכן בלתי בטוחה. התובע לא הוכיח כל פגיעה בשמו הטוב, ומעבר לנדרש, שוכנעתי, כי גם בהנחה של קיומה של פגיעה קמה לפייסבוק הגנת אמת דיברתי ותום לב".
יתרה מכך, השופטת ברקאי דחתה את גם טענות בן ישראל גם מכוח חוק עוולות מסחריות. לדבריה, התובע לא הוכיח אף לא אחד מן היסודות הנדרשים - שכן לא הניח כל תשתית ראייתית כי הוא ופייסבוק הם ישויות עסקיות המתחרות באופן פעיל באותו תחום.
- בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה
- רייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
עוד היא ציינה כי התביעה אינה מתיימרת לעסוק בתחרות בלתי הוגנת בין עסקים מתחרים אלא מבוססת כל כולה על טענה לפיה הוא "קורבן" להתנכלות של פייסבוק כלפיו ובכך אין די. "התובע לקוח כועס, בועט ומורד המבקש להטריד את העוסק (פייסבוק)", כתבה השופטת, "וזה, מנגד, חוסם באופן לגיטימי את דרכו מלעשות שימוש בפלטפורמה שלו (של פייסבוק) כדי לקדם ענייניו". על בסיס האמור, אין לקבוע כי עוולת ההתערבות הלא הוגנת מתקיימת, מאחר שכל שפייסבוק עשתה הוא למנוע מהתובע מעבר דרכה אל עסקיו. זאת ועוד, אין חולק שפייסבוק לא חסמה את הגישה לאתרי צד שלישי, לרבות אתרים של התובע, ולא הפיצה מידע כוזב או מצג שווא.
"תביעה זו טוב היה לו לא הייתה מוגשת כלל", כתבה השופטת לסיכום. "ככל שמבקש התובע ליהנות מהפלטפורמה של פייסבוק כדי לקדם עסקיו עליו לקבל על עצמו את כללי ההתנהגות המקובלים והראויים בקהילת פייסבוק. ככל שמבקש הוא לשבור מוסכמות ולא לכבד את כללי השימוש שנקבעו, שהינם סבירים ומידתיים, לא קמה לו זכות קנויה להמשיך וליהנות מהפלטפורמה של פייסבוק כאמצעי קישור לאתרים שלו".
בן ישראל מסר בתגובה: "פסק דינה של השופטת מוטעה, מוטה ופוגעני ככל שיהיה, אינו משנה דבר. התביעה הייתה טיפה קטנה במכלול של פעולות ורסטיליות שהרכיבו קמפיין מאסיבי שהמזבלה מנהלת כנגד פייסבוק בישראל. בזכות אותן פעולות, נמצאת כיום החברה והנהלתה בתהפוכות עצומות וחסרות תקדים עם יותר איומים רגולטורים, ציבוריים ותקשורתיים מאי פעם. בסופו של יום, ההוצאות שפסקה השופטת הם לא יותר מחשבון זעום של 30 אלף ש"ח, עבור קמפיין שיצר סדקים בשווי של עשרות מיליונים ועד כאלו שלעולם לא יוכלו לתקן".
- 4.קוזקי 21/12/2018 12:44הגב לתגובה זויש כללי התנהגות בכל מקום נא לכבד ישראליות טיפוסית
- 3.גל 18/12/2018 01:44הגב לתגובה זוהשחצנות ההזויה של דורי בן ישראל פוגעת אנושות במאבק הצודק של כלל הגולשים להפוך את פייסבוק לפלטפורמה שקופה, הוגנת ומוסרית יותר. דורי בן ישראל כפי שציינה השופטת ״בועט, פוגע, מאיים ומפר חוק״ ומבחינתי מעל הכל הוא מתנהג בשחצנות שמייצרת אנטגוניזם נגד המאבק שלו. וגם אחרי שהוא מפסיד הוא מסרב לקבל את הפסיקה ומגדיר פסק דין של שופטת במדינת ישראל כ״מוטעה, מוטה ופוגעני״. קצת צניעות לא תזיק במקרה הזה.
- וואו בול!!! (ל"ת)עמית 18/12/2018 18:15הגב לתגובה זו
- 2.פסק דין ראוי שילמד לקח את המטרידים האובססיביים (ל"ת)אלון 17/12/2018 20:34הגב לתגובה זו
- 1.מיכאל 17/12/2018 14:52הגב לתגובה זוחבל שעל הבורות שלה אנחנו נשלם Big time.
- אז.. איך האינטרנט עובד? (ל"ת)דנה 18/12/2018 08:45הגב לתגובה זו
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?
קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.
ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.
לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק.
כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?
סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.
מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא.
בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה
טבלת רייטינג מעודכנת, המספרים, השינויים וכמה אנשים צופים בגיא פינס?
הנתונים מראים שליטה כמעט אבסולוטית, לכל הפחות במה שנוגע למקום הראשון ברצועות המשמעותיות ביותר בטלוויזיה, מהדורת החדשות המרכזיות והפריים טיים, כולן, בשליטת קשת. ובכלל - קשת היא מונופול לא מוצהר. מונופול מול המפרסמים שאת השאריות מעבירים לערוצים אחרים.
המהדורה המובילה היא של קשת 12 עם 15.9% ברייטינג ו-394 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 7.9% ו-218 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 5.2% ו-121 אלף צופים וכאן 11, שחזרה למימדים "רגילים", עם 2.6% ו-68 אלף צופים. חדשות 12 היא התוכנית הכי נצפית בכלל - בקרב כל הסגמנטים, גם מול תוכניות הבידור והפריים טיים.
פריים טיים
גם בפריים טיים קשת הובילה, עם "נוטוק" המקורית שעמדה על 14.8% רייטינג ו-338 אלף צופים. אחריה היה, איך לא, ריאליטי אוכל, כש-"משחקי השף" הגיעו למקום השני עם 10.4% ו-237 אלף צופים, ובמקום השלישי היו הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 8.9% ויותר צופים מהמקום השני, עם 241 אלף צופים. את הרשימה סגרה "זמן אמת" התיעודית של כאן 11, עם 4.4% רייטינג ו-106 אלף צופים.
תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות
בקרב
תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.5% ו-73 אלף צופים. אחריה היתה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2% רייטינג ו-42 אלף צופים ואילו רשת סגרה את הרשימה עם 1.7% ו-34 אלף צופים.
- רייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב
- הכוכב הבא לאירוויזיון בראש לוח השידורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהדורות המוקדמות לאורך אחר
הצוהריים ושעות הערב המוקדמות מובילה עדיין קשת 12 כאשר המהדורה המוקדמת בהנחיית קרן מרציאנו מובילה עם 10.2% ברייטינג ו-236 אלף צופים. אחריה שש עם עודד בן עמי עם 7.1% רייטינג ו-173 אלף צופים. המהדורות הנוספות של שעה שבע בערב הן שבע עם שלזינגר וברדוגו ב-14 עם
6.2% ו-160 אלף צופים ואזור בחירה של רביב דרוקר וברוך קרא בפער משמעותי עם 4.5% ו-115 אלף צופים. רפי רשף בחמש אחר הצוהריים מוביל עם 6.6% ו-156 אלף צופים בעוד שמעון ריקלין בשעה שש בערוץ 14 עם 5.3% ו-133 אלף צופים ומוריה וברקו ב-13 עם רייטינג של 3.6% ו-84 אלף
צופים.
