גיוס פיפלביז
צילום: פיפלביז

רשות המסים זורמת עם הטריק של המשקיעים בזמן המשבר בהייטק, ה-SAFE

מנגנון ה-'SAFE' הוא סבב גיוס של חברת סטרארט-אפ מבלי לקבוע שווי. למה זה טריק? כי החברות מגייסות כסף בזמן בעייתי מבחינתן אך לא נאלצות להפחית את השווי של החברה במקביל ודוחות את זה למועד לא ידוע בהמשך - אבל לפחות המשקיעים ייהנו מדחיית מס
נתנאל אריאל | (1)

המשבר בהייטק לא פוסח על שוק הסטארט-אפים אבל אם בשוק הסחיר מניות איבדו עשרות אחוזים משווין, חברות פרטיות עושות הכל כדי לא להגיע לגיוס כעת. הסיבה היא שזה עלול להוביל להורדת שווי לחברה ואיזו חברה רוצה שהשווי שלה יירד? יש מי שטוענים שזה גם משפיע על התוצאות של קופות הגמל וגם הם ישמחו שהשווי לא יירד

 

אבל ככל שהמשבר מתמשך והחברות מנסות להמשיך להתקיים - הכסף הולך ואוזל ואין להן ברירה אלא להגיע לסבב גיוס. אז מה עושים? משתמשים בטריק שנקרא SAFE (Simple Agreement for Future Equity) - סבב גיוס מבלי לקבוע שווי. מתי השווי ייקבע? מתישהו בהמשך הדרך, ובינתיים השווי של החברה כאילו לא ירד. וכולם שמחים.  חוץ מהמשקיעים הקיימים שמדוללים. על הבעיות במנגנון ודוגמה לחברה שעשתה את הטריק הזה ולבסוף השווי שלה קרס אתם יכולים לקרוא כאן.

אבל מה לגבי המשקיעים שנותנים את הכסף? רשות המסים התלבטה והחליטה ללכת לקראת המשקיעים. על פי הנחיות חדשות שפרסמה הרשות, לאחר פניית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מעתה לא יחול אירוע מס בזמן הקצאת המניות ב-SAFE וגם לא תחול על החברה המקצה חובת ניכוי מס במקור בזמן הזה.

בנוסף, התמורה על מימוש המניות אשר הוקצו לפי ה-SAFE תהיה חייבת ככלל במס רווח הון. ב-IATI מברכים ואומרים ש"ההנחיות החדשות יוצרות וודאות בנוגע לעמדת רשות המיסים לגבי הסיווג המיסויי של הסכמים העומדים בתנאי ההנחיה האמורה לחול על מרבית הסכמי ה-SAFE הקיימים. ההנחיות יקלו משמעותית על אי הוודאות המיסויית שהקשתה על החברות ועל המשקיעים לפעול באמצעות ה-SAFE.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד ה-IATI :״הסייפ הוא דרך המימון השכיחה לגיוס הון על ידי חברות הי-טק בשנים האחרונות. בצורתו ה״טהורה״ זהו בעצם הליך גיוס הון שתנאיו נקבעים לאורך מספר נקודות בחיי החברה. בצורתו הלא טהורה, יש בו דמיון להלוואה ומכאן אי הוודאות המיסויית שנוצרה. אי וודאות זו יצרה קושי לחברות לגייס הון באפיק זה. ההבהרה שגובשה עם רשות המסים מבהירה את התנאים בהם יראו בסייפ מקדמה ע״ח מניות, באופן המסיר, או לפחות מצמצם מאוד, את אי הוודאות ששררה".

עו״ד (רו״ח) אלדר בן-רובי, מוביל קבוצת המס במיתר, ומוביל ועדת המיסוי של IATI, מסר: "בעקבות עבודת הועדה ולאחר דיונים ממושכים עם הדרגים המקצועיים ברשות המיסים, פורסמו ההנחיות הפותרות את סיכון המס ביחס לעסקאות באמצעות מכשיר ה SAFE- ומנגישות את ההסדר המיסויי החדש. ההנחיות מייצרות ודאות ומהוות תשתית עבור המשקיעים והחברות לגיוסי הון".

קרין מאיר רובינשטין, צילום: סיוון פרג'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 24/05/2023 15:38
    הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio

ענקית הבינה המלאכותית שמה את עיניה על שוק המוזיקה: מפתחת מערכת שתאפשר למשתמשים “להפיק” ולערוך שירים בקול, בשיתוף סטודנטים מג’וליארד; ההשקה אחרי שתסדיר זכויות עם חברות התקליטים הגדולות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה OpenAI

אחרי ששינתה את עולם הטקסט, הקול והווידאו - OpenAI מתכוונת להיכנס גם לעולם המוזיקה. לפי דיווח באתר The Information, החברה של סם אלטמן עובדת בחודשים האחרונים על מערכת ליצירת מוזיקה מבוססת בינה מלאכותית, שתתחרה ישירות ב-Suno וב-Udio, שתי החברות שמובילות כיום את התחום.

המידע מצביע על כך ש-OpenAI משתפת פעולה עם סטודנטים מבית הספר ג’וליארד בניו יורק, אחד המוסדות היוקרתיים בעולם ללימודי מוזיקה שמסייעים לה בתהליך תיוג תווים, סולמות ודפוסי צליל - תשתית שנועדה לשמש לאימון המודלים המוזיקליים של החברה. מדובר ככל הנראה בקבוצה קטנה של תלמידים מתקדמים במחלקות לקומפוזיציה ולביצוע, שהוזמנו להשתתף במיזם ניסיוני המשלב ידע מוזיקלי מסורתי עם עיבוד נתונים מתקדם.

המוסד מקדם בשנים האחרונות חיבורים בין אמנות לבינה מלאכותית, דרך פרויקטים שמחברים בין מלחינים צעירים למהנדסי תוכנה וחוקרי קול. כך OpenAI מקבלת גישה למומחיות אנושית ברמה גבוהה, בעוד הסטודנטים נחשפים למודלים שמעצבים את עתיד היצירה הדיגיטלית.


ממילים לסאונד

בעוד Suno ו-Udio מאפשרות למשתמשים להזין טקסט ולקבל שיר גמור, המערכת ש-OpenAI מפתחת אמורה לאפשר רמה נוספת של שליטה: הוספה, החלפה ועריכה של אלמנטים מוסיקליים קיימים. המשתמש יוכל למשל לבקש “תוסיף גיטרה לקטע הווקאלי הזה”, “החלף את התופים באלקטרוניים” או “הפוך את זה לגרסה אקוסטית”.

מדובר בהתפתחות טבעית של הקו שבו נקטה החברה עם Sora - מודל הווידאו שלה - שמתרגם תיאורים טקסטואליים לסצנות מצולמות. הפעם, היעד הוא סאונד. החזון רחב יותר מיצירת שירים בלבד: מדובר בבניית פלטפורמה שיכולה לשמש מלחינים, יוצרי סרטים, מפרסמים ותעשיית המשחקים, שבה מוזיקה נבנית ומתעדכנת בזמן אמת.

מרקור (מרקור)מרקור (מרקור)

פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר

החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה שלה? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ChatGPT גיוס הון

מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה. 

החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימיאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.


מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה

מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.

בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי.  ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות. 

כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים.