בצעד שמעיד על מפנה טכנולוגי בעבודת הממשל האמריקאי, זכתה OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT, בחוזה ביטחוני בהיקף של 200 מיליון דולר עם משרד ההגנה של ארה"ב. מדובר באחת העסקות המשמעותיות ביותר שנחתמו בשנים האחרונות בין תאגיד טכנולוגיה לבין הפנטגון, והיא מגלמת את ההכרה הגוברת בכוח של בינה מלאכותית כאמצעי אסטרטגי ולא רק ככלי צרכני. החוזה מתפרש עד יולי 2026, כשבמהלך התקופה הזו תפתח OpenAI, בשיתוף שותפים טכנולוגיים נוספים, סדרת פתרונות AI שנועדו להתמודד עם אתגרים מורכבים של הביטחון הלאומי האמריקאי. בין היתר, מדובר בפיתוח מערכות מתקדמות לזיהוי איומים, ניתוח מודיעין בזמן אמת, שיפור תגובה לאירועים ביטחוניים ויישומים עתידיים נוספים של מה שמכונה "בינה בקצה" – מערכות AI שפועלות במצבי שטח לחוצים ודינמיים במיוחד.

המהלך הזה הוא תוצאה של שינוי עמוק במדיניות של OpenAI עצמה. במשך זמן רב נקטה החברה גישה שמרנית ביחס לשיתופי פעולה עם גופים צבאיים, אך באחרונה היא עדכנה את תנאי השימוש שלה והצהירה על נכונות לשתף פעולה עם גופים ממשלתיים, כל עוד המטרה היא הגנתית, שקופה, ותואמת לערכים דמוקרטיים. במסגרת זו השיקה OpenAI את היוזמה "OpenAI for Government" - פלטפורמה ייעודית לשירותי ממשלה, שכוללת גרסה ייעודית ומאובטחת של ChatGPT, פתרונות בתחום הבריאות לחיילים, כלים לייעול הליכי חירום ובקרת סייבר. החוזה עם הפנטגון, שנחתם אחרי מכרז שבו התמודדו 12 חברות מובילות, מעיד על אמון חסר תקדים בטכנולוגיה של OpenAI. מקורות המעורים בפרטים ציינו כי החברה תעבוד באופן הדוק עם מערך ההגנה, תוך כדי שהיא משלבת מומחיות טכנולוגית פנימית עם צוותים מתוך יחידות צבאיות. המהלך הזה מתבצע בחלקו דרך יחידת Detachment 201 - יחידה מיוחדת של חיל האוויר האמריקאי, שכוללת מהנדסים, יזמים ומומחי AI.

עבור הפנטגון מדובר בקפיצת מדרגה ביישום טכנולוגיות מתקדמות ברמת השטח. אחת המטרות המרכזיות היא להעניק לדרג השדה - מהחיילים הבודדים ועד למפקדות - גישה ליכולות חישוב וניתוח שמבוססות על מודלים גדולים, בדומה ל‑GPT‑4.5, אבל באופן מותאם, מאובטח ובעיקר שקול. מהצד השני, OpenAI נכנסת לתחום שבו חברות כמו פלנטיר, Anduril ואנתרופיק כבר פועלות, אך מביאה עמה גישה מעט שונה: לא רק ניתוח דאטה, אלא ממשק שיח מתקדם שיכול להנחות תהליכי קבלת החלטות, לייעל תגובות מבצעיות ולזהות דפוסים לפני שיתממשו כאיום. לדברי החברה, בעידן שבו מהירות תגובה ואבחנה נכונה הן קריטיות, לבינה המלאכותית יש פוטנציאל לשנות את כללי המשחק.

גורמים בתעשייה רואים בעסקה הזו סנונית ראשונה למגמה מתרחבת: שילוב עמוק של חברות טכנולוגיה מתקדמות עם מערכי הממשל והצבא, לא רק בארה"ב אלא גם במדינות נוספות שצופות במתרחש מקרוב. יש מי שרואים בכך מקפצה לסטנדרט חדש של פיקוד ושליטה מבוססי AI. השיח הציבורי אמנם מעלה תהיות אתיות לגבי הדרך שבה ניתן לאזן בין עוצמה טכנולוגית לבין אחריות מוסרית, אך נראה שגם בתוך החברה עצמה קיימת מודעות לכך, ונקבעו מגבלות פנימיות שאוסרות על שימוש במוצרים לתקיפות אוטונומיות או נשק התקפי. מבחינת OpenAI, מדובר גם בהוכחה לכך שטכנולוגיה שפותחה בעיקר לשוק הצרכני יכולה להתאים גם לאתגרים של ביטחון לאומי, ובכך להרחיב את היישומים של הבינה המלאכותית לעולמות קריטיים בהרבה ממשימות חיפוש באינטרנט או כתיבת מיילים.

• אורקל זינקה ב-36% בעקבות העסקה עם OpenAI - למה האנליסטים חוששים?
• אורקל ו-OpenAI חתמו על עסקת ענן בהיקף 300 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברה חתמה באחרונה גם על הסכם גדול נוסף, עם גוגל, כדי שתספק לה שירותי ענן לצורכי המיחשוב שלה, בהקשרי ה-GenAI. ההסכם היה בדיונים כמה חודשים, וככל הנראה יכלול גם סעיפים עפיהם גוגל תספק ל-OpenAI כוח מחשוב נוסף לצורך אימון המודלים שלה, בנוסף לתשתיות הקיימות שהיא מקבלת ממיקרוסופט. שירותי הענן של גוגל, Google Cloud, מתחרים ב-Amazon Web Services של אמזון וב-Azure של מיקרוסופט. מיקרוסופט השקיעה ב-OpenAI כמעט מתחילת דרכה, וסיפקה לחברה הון משמעותי (שנאמד בכ-12 מיליארד דולר), תמיכה במשאבי הענן ושיתוף פעולה בהקשרי פיתוח המודלים. בתמורה קיבלה מיקרוסופט גישה להטמיע את המודלים של OpenAI בכל מוצריה. ב-2024 היו לשתי החברות ספקות לגבי הבלעדיות שנתנו זו לזו. אצל מיקרוסופט זה התחיל עם רצון לשתף פעולה עם המודל הסיני, DeepSeek, שהכה את השוק בתדהמה בסוף 2024, כשהשתמשו בחומרה נחותה והצליחו להשיג תוצאות שעמדו בתחרות עם המודלים הטובים ביותר שהתבססו על החומרה המתקדמת ביותר. 

מאז 2021 מימשו עובדי OpenAI, כולל בכירי החברה ועובדים לשעבר, מניות בשווי כולל של כמעט 3 מיליארד דולר, כך דיווח לפני כמה ימים אתר The Information. מדובר בסכום גבוה במיוחד לחברה שהוקמה רק לפני כשש שנים ושעדיין לא הונפקה לציבור. על פי הדיווח, המכירות בוצעו במסגרת מכרזים פרטיים (tender offers) שהחברה מארגנת פעמיים בשנה, ומאפשרת לעובדים למכור מניות למשקיעים מוסדיים. מי שנהפך לרוכש הבולט ביותר הוא סופטבנק, בנק ההשקעות היפני, שרכש כ-240 מיליון דולר במניות עובדים רק באביב האחרון, והגיע לסך של כ-1.7 מיליארד דולר מתחילת 2024 - כמעט מחצית מהיקף העסקות שבוצעו.