שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

הירידות של תחילת השבוע: רוב מהומה על לא מאומה

הירידות החדות שוול סטריט חוותה בתחילת השבוע הן תיקון מתבקש שקורה בשווקים מפעם לפעם. אבל במקרה הנוכחי, למרות הדיבורים על מיתון שמתקרב, לא ממש רואים אותו בנתונים, ולכן המשקיעים צריכים פשוט להפנים שאירועים כאלה עוד יקרו, ולהיערך בהתאם

מה שקרה מאז תחילת החודש בוול סטריט, ובשאר שוקי ההון סביב העולם, אינו מייצג משהו שהמשקיעים לא התנסו בו בעבר. מהפך פתאומי חד ומפתיע בעוצמתו במסלול מניות קורה מפעם לפעם בשוק ההון, והוא תמיד מתחיל "במפתיע" למרות שכולם מצפים לו. גם תגובת המומחים והתקשורת למהפך אינה צריכה להפתיע.

ההבדל בין מה שקרה מתחילת אוגוסט למהפכים דומים בעבר קשור בשינויים הכלכליים והחברתיים שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה בהתקדמותה. הטכנולוגיה שינתה לחלוטין את צורת הכיסוי התקשורתי של אירועים, את מסורות ההשקעה, את מערכות ניהול הנכסים ואת התנהגות שוק ההון בטווח הקצר, שהזעזועים בו הולכים וגדלים אם בגלל הצטרפות המונים חסרי ניסיון (באמצעות אפליקציות מסחר) או בגלל  הצמיחה המהירה של ניהול נכסים באמצעות פלטפורמות חכמות (ה-Asset Managerment Software Market) מונעות AI. היקף הניהול בפלטפורמות האלה, שמגיבות במהירות ובעוצמה, הגיע ברבעון הראשון של 2024 ל-5.18 טריליון דולר, וצפוי להגיע ל-8.4 טריליון ב-2032. 

ההתפתחויות האלה הן הגורמים העיקריים למה שראינו בבורסות העולם השבוע, וזה ימשיך ויקרה ובקיצוניות שהולכת וגדלה, בכל פעם שההערכות יגיעו לשיאים שאינם מגובים בנתונים כלכליים וגם כשההערכות ייפלו לתחתית שאינה משקפת נתוני כלכלה.

אז מה בדיוק הביא למצב הנוכחי? אני מתמקד במה שקרה בוול סטריט למרות שמה שקרה שם אינו שונה ממה שקרה לניקיי ולבורסות אחרות במערב. בגדול ומהבחינה הכלכלית, אי אפשר לתלות את האשמה בזעזוע שעבר שוק המניות לאחרונה בשום אירוע כלכלי משמעותי, מקרו או מיקרו, המיתון אינו מקיש בדלת. מה שהוביל לזעזוע היה ההיווצרות של "סערה מושלמת (A perfect storm)", הגדרה שוול סטריט אימצה מעולם המטאורולוגיה, סערה חריפה במיוחד שנובעת משילוב נדיר של תופעות מטאורולוגיות ושהרחבנו אודותיה בירידות סוף 2022.

"סערה מושלמת" בוול סטריט מייצגת הצטברות של כמה תהליכים שליליים למגמת המדדים שמבעבעים מתחת לפני השטח ושמתפרצים בגלל זרז כלשהו. מדובר בתהליך ש"פורץ" כאשר מדדי המניות נמצאים בשיא או בסביבתו והסיבות לו אינן תוצאה של כשלים כלכליים. תהליך כזה מסתיים תוך זמן קצר (כפי שקרה בכל התיקונים מאז 2009), די בדומה לסערה מושלמת אקלימית, אבל גורם נזקים כבדים למשקיעים. להבדיל, אם הסיבות לסערה המושלמת הן אומנם כשלים כלכליים, אז מתפתח תיקון משמעותי (כפי שקרה ב-2000 או ב-1987).

 

הסנטימנט התחיל להשתנות בסוף יולי

אז איך הדברים התגלגלו? באמצע יולי שברו מדדי ה-500P&S והנאסד"ק את שיא כל הזמנים שלהם בגלל אופוריה שהתפתחה כתוצאה מהציפיות שהפד יפחית בקרוב את שיעורי הריבית בפעם הראשונה מאז 2020, התמתנות האינפלציה, "חגיגות" הבינה המלאכותית, שמיזוגה לכלכלה היה מהיר מהחזוי, ותוצאות הרבעון השני החיוביות שהגיעו לשוק. בגדול, נראה היה שמדיניות הבנק המרכזי מצליחה לחדש את הצמיחה ללא אינפלציה ובריבית נמוכה. המניות, בדיוק כמו בכל אחת מהפעמים הרבות בהם נשברו שיאי כל הזמנים מאז 2009, בהובלת הסקטור הטכנולוגי וה-AI ולצד התקשורת הפיננסית החיובית מאוד וסדרה ארוכה של המלצות אנליסטים חמות (בעיקר בתחום הטכנולוגי אבל לא רק), שוב הגיעו לשיא בהערכות שמחוץ להיגיון הכלכלי. אגב, בטור זה חזרתי וכתבתי שתיקון ערכים מתחייב, ואסור לרדוף אחרי מניות).

לקראת סוף יולי התחיל הסנטימנט החיובי להשתנות. נכון, נתוני התעסוקה שהתפרסמו בתחילת אוגוסט היו הזרז שהביא את הסופה, אבל הסנטימנט התחיל להשתנות קודם. המסקנה שלי היא שהירידה מהשיא התחילה בגלל אזהרות של  כמה בנקים (במיוחד JP Morgan , גולדמן ו-U.S. Bancorp). אגב, לא תמצאו שהאזהרות הן בגלל מיתון אלא בגלל רמות המחירים.

קיראו עוד ב"גלובל"

כאמור, בתחילת אוגוסט התפרסמו נתוני התעסוקה והאבטלה ביחד עם כמה פרסומים שליליים בתחום הדיור, והסופה פרצה. אגב, קצב העלייה בתעסוקה יורד מאז פברואר 2022 כך שהנתון של יולי לא צריך היה לזעזע כל כך.

כמי שנוהג לבלות כשעה בכל בוקר מול ערוצים כמו בלומברג, CNBC, CNN ואחרים כדי לקבל תמונה על המצב הכלכלי בעולם, היה לי ברור שה-5 באוגוסט יהיה יום קשה מאוד למניות. לא בגלל שנתוני התעסוקה והאבטלה פקששו בגדול את "הקונצנזוס" (אלו כבר היכו בשוק ב-3 באוגוסט), אלא בגלל החשש ממיתון שחזר למסכים ובגדול ובגלל הנפילות העזות בניקיי שקדמו לנפילות בניו יורק. האמת היא שהנפילות בניקיי, שהושפעו אמנם מהאווירה שהתחלפה במהלך סוף השבוע בניו יורק, נגרמו בעיקר בשל החלטת הבנק המרכזי היפני להעלות את הריבית, אבל הירידות בניקיי בהחלט תרמו לעוצמת הירידות בניו יורק.

 

האינדיקטור שהפיל את השוק

החשש שחזר, ממיתון, חזר בגלל תקנת סאהם (Sahm Rule) שבו התעסקו רוב הפרשנים ושהנתון שלה, לדבריהם, מבטיח מיתון, לא פחות. מדובר בתקנה שנוסחה ב-2019 וללא שום קשר כאינדיקטור לחיזוי מיתון, על ידי הכלכלנית קלאודיה סאהם, שבאותם ימים עבדה בבנק המרכזי. "על פי חוק סאהם", הסבירו פרשני הטלוויזיה בסוף יום המסחר של ה-2 באוגוסט (וגם בכותרות הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל), "הכלכלה נמצאת במיתון כאשר הממוצע הנע של שלושת החודשים האחרונים של שיעור האבטלה גבוה לפחות ב-0.5% מהממוצע הנמוך ביותר של שלושה חודשים במהלך 12 החודשים הקודמים. לאינדיקטור הזה", סיימו הפרשנים, "יש כמעט 100% הצלחה". פלא שהשוק לא ירד ב-20%.

כמובן שביקשו לראיין את סאהם עצמה והיא אמרה, "לא חלמתי שהאינדיקטור שפיתחתי יהפוך אותי למומחית לחיזוי מיתון. ניסחתי את כלל סאהם כדי ליצור מכשיר שיעזור לפעול מהר (בשליחת צ'קים למשפחות זקוקות) כדי להפוך את המיתון לפחות חמור ולעזור למשפחות". כך הגיב  יו"ר הפד פאוול: "זה שמשהו קרה כמה פעמים בעבר, לא אומר שהוא חייב לקרות שוב בעתיד",

אבל בוול סטריט של אוגוסט 2024 כל אחד כבר מומחה בחוק סאהם וממהר לנקות את התיק מהמניות לפני פרוץ המיתון. אגב, זוכרים את עקום התשואות ההפוך שהבטיח מיתון? זה, להבדיל מחוק סאהם, נוצר בשביל לזהות מיתון וגם הוא לא הצליח מאז 2022. מדוע? כי מדדי החיזוי וההערכה שהיו מתאימים למצב שהיה נכון לפני מהפכת הטכנולוגיה חייבים להישקל מחדש עם התקדמות המהפכה.

פרשן יפני שרואיין בבארונ'ס, אמר, "חלק מהמהלכים שנראו בשווקים הם כה גדולים (מבחינת המחזורים), מה שמרמז על מכירות בהלה שסביר להניח שהן התוצאה של מינוף יתר או של עסקאות שנעשות בכסף שאול ואולי משחקים של קרנות גידור שהימרו על המשך ירידת הין והמשך העליות במניות הטכנולוגיה, שני תחומים בהם הפעילות היום (ב-5 באוגוסט) מטורפת ממש". הוא אמר זאת על הניקיי, אבל בניו יורק הדברים היו בהחלט דומים.

 

תיקון התאמה בלבד

המסקנה שלי מהאירוע היא שהוא בדיוק כמו כל אחד מ-11 (ויש הטוענים אפילו 15) התיקונים מאז התחילה התמזגות מהפכת הטכנולוגיה עם הכלכלה והחברה ב-2009. מדובר ב"תיקון התאמה" שהתחייב לצורך התאמת ערכים במניות למערכת הכלכלית שעומדת להשתנות. במילים אחרות, המערכת הכלכלית כולה עומדת בפני שינויים גדולים כתוצאה מהתמזגות הבינה המלאכותית מחד וסדרה של הורדות ריבית מאידך.

צילום: רוי שיינמן

הירידות בניקיי תרמו לירידות בוול סטריט. צילום: רוי שיינמן

הדיבור שחזר בנוגע למיתון התחיל אומנם בגלל הירידה החדה במספר המועסקים והפקשוש הגדול מול הקונצנזוס. אבל מי שעוקב אחרי קונצנזוס התעסוקה בשנים האחרונות ובמיוחד מאז הקורונה (ולמעשה אחרי קונצנזוס מכול סוג), רואה שיכולת הקונצנזוס לחזות בצורה נכונה, בין שמדובר בתחזיות רווח לחברות ולבטח כשמדובר בנושאים מקרו כלכליים, יורדת בהתמדה. הבעיה היא שהפכו את הקונצנזוס לאמת מידה (Benchmark) והכול נבחן על פיו, וזה לדעתי בגלל ההשפעה שיש לקונצנזוס על החלטות השקעה. טעות חמורה.

המסקנה אליה הגיעו הגופים המובילים, האנליסטים ובמיוחד הפלטפורמות החכמות (שביחד מייצגים קונצנזוס) ב-2 באוגוסט, שלפיה שהמיתון חוזר, התבססה על נתונים מאכזבים של חודש אחד שלכל אחד מהם הסבר הגיוני תוך התעלמות מכמה עובדות חשובות שנוגדות אפשרות למיתון, כמו המשך ההתקדמות הטכנולוגית שמייצרת נישות חדשות (כמו ה-AI) ומייעלת, כמו הבחירות המתקרבות, העלייה המתמשכת בתעסוקה והעלייה בהכנסה שמייצרת כוח צריכה, התמתנות האינפלציה וסדרת הורדות הריבית שמתקרבת, וכמובן המצב הביטחוני שימשיך לתמוך בסקטורים רבים.

זו אינה סביבה כלכלית שגורמת למיתון, ההפך! "אנחנו רואים סימנים של נורמליות חוזרים לשווקים", אמר מוהיט קומאר, הכלכלן הראשי של בנק ההשקעות ג'פריס בלונדון ביום רביעי. "החששות הנוכחיים מנחיתה קשה לכלכלות ארה"ב או אירופה נראים לא מבוססים". 

המשקיעים חייבים לזכור שמה שקרה בתחילת השבוע יחזור ומן הסתם בעוצמות גדולות יותר, ולכן המדיניות שאני מציע מזה שנים היא של "שחרור" חלק מהמניות כשערכן חוצה שיאים וחזרה אליהן, אם כדאי ולאחר מעקב אישי, בתיקון. לא להסתמך על אף אחד, הכול נמצא ברשת. בכל מקרה, מי שעדיין לא הכניס לתיק ההשקעות איגרות חוב של ממשלת ארה"ב וחברות נבחרות כדאי שיעשה זאת, כי נראה שפאוול מבין שאכן הגיע הזמן להתחיל בהורדת הריבית.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד והעושה במידע שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(40):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    הבנתי שמי שלא אזרח ארהב לא יכול לרכוש אגח ממשלת א 12/08/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שמי שלא אזרח ארהב לא יכול לרכוש אגח ממשלת ארהב. ואם לא כיצד רוכשים
  • רז 12/08/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    .בהצלחה
  • הבנת לא נכון (ל"ת)
    שלמה גרינברג 12/08/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    עפר אספורמס 11/08/2024 08:45
    הגב לתגובה זו
    בעבר המלצת על המניה. האם אתה חושב שהעובדה שהמניה איבדה כ - 50% מערכה מהווה הזדמנות היום?
  • 21.
    דוראל 11/08/2024 06:43
    הגב לתגובה זו
    מרמזים לנו שתיקון גדול מתקרב ? אשמח להתייחסות של מר שלמה.
  • שלמה גרינברג 11/08/2024 11:39
    הגב לתגובה זו
    .מכפיל הרווח הוא אידיקטור אחד מיני רבים להערכת שווי ובמהלך המאה ה-20 נקבעו קווים מנחים לגובה המכפילים בהתאם לסקטורים השוניים וקצב הצמיחה המוערך. מאז אמצע שנות ה-90, משהחלה מהפכת הטכנולוגיה לנוע והשפעתה על הכלכלה והחברה התעצמה, כך גם גדלה השפעת הציפיות על הערכת המכפיל, במיוחד בתחום הטכנולוגי אבל מאז 2009 על כול הסקטורים. במכפילים דהיום מזכירים למשקיעים את מכפילי 2000 שהביאו ליצירת בועה ולהתרסקותה.אבל אין להשוות המצב אז עם המצב היום כי ב-2000 המכפילים החלליים ייצגו חברות שכולן הפסידו כסף. מצב החברות היום הוא הטוב ביותר אי פעם. הבעיה היא שרמות המכפילים עולות עם כול שיא נוסף במחירי המניות מה שאכן מפחיד משקיעים. השאלה שצריכה להישאל היא, "מה משקל הציפיות בתוך המכפיל". זו שאלה לא קלה ולכן הזעזועים. לבסוף, תיקון תמיד מתחייב אבל הסיבות לתיקון שונות ובדרך כלל אינן קשורות למכפילים אלא למצב הכלכלי בעתיד וזה כבר ספור שונה לחלוטין.
  • תודה לך מר שלמה. (ל"ת)
    דוראל 11/08/2024 19:11
  • 20.
    יאיר יאיר 10/08/2024 19:32
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להתעלם ממכפילי רווח של החברות הנסחרות במכפילים של 35/45/65-אם זו לא בועה-עז מה זו כבר בועה.
  • 19.
    איך משקיעים באג"ח אמריקאיות? (ל"ת)
    אא 10/08/2024 17:21
    הגב לתגובה זו
  • באמצעות סלים (ל"ת)
    שלמה גרינברג 10/08/2024 18:41
    הגב לתגובה זו
  • נעמה 11/08/2024 01:06
    שלמה מתכוון לסלים כגון: בממשלתיות: VGIT. ובקונצרניות, כגון: VCIT. אני צודקת?
  • 18.
    חברת נייס האם מכיר ? אחרי הדוח מה דעתך (ל"ת)
    יובל 10/08/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 10/08/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    פרסמתי כתבה שלמה על נייס נא לגולל
  • 17.
    שביט 10/08/2024 13:24
    הגב לתגובה זו
    חברה ישראלית בנאסדק מספקת פתרון ai לניתוח וידאו בתחום הביטחוני. חברה קטנה סוגרת עסקאות עם חברות ביטחוניות
  • 16.
    המילה מיתון חוזרת על עצמה 18 פעם בכתבה (ל"ת)
    עננים ורוח וגשם אין 10/08/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
  • וואו!! (ל"ת)
    שלמה גרינברג 10/08/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    בן אליהו 10/08/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
    הורדת הריבית אולי בנובמבר,קמלה הריס בדרך,הכלכלה האמריקאית נחלשת,השוק יקר,כדאי לחברים להזהר.
  • ארז 10/08/2024 20:16
    הגב לתגובה זו
    .
  • 14.
    פלאי 10/08/2024 11:58
    הגב לתגובה זו
    הבועה תתפוצץ?
  • 13.
    נדי 10/08/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    אתה נוהג לצפות בערוצי החדשות האמריקאים, בבוקר שלנו או בבוקר אצלם? סקרן לדעת. אגב איפה רואים cnbc ? תודה
  • ברשת (ל"ת)
    שלמה גרינברג 10/08/2024 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    גילה 10/08/2024 07:05
    הגב לתגובה זו
    באגחים ארוכים קיים סיכון למקרה שהריבית לא תרד.
  • 11.
    לוקו 10/08/2024 01:41
    הגב לתגובה זו
    האם המיתון חוזר?
  • 10.
    דניאל 09/08/2024 23:27
    הגב לתגובה זו
    שלמה גרינברג, איזה אג״ח ארצות הברית כדי לכוון , ואיזה חברות נבחרות יהנו מהורדת ריבית ?
  • 9.
    איך משקיעים באג"ח אמריקאיות? (ל"ת)
    אא 09/08/2024 23:08
    הגב לתגובה זו
  • ארז 12/08/2024 19:55
    הגב לתגובה זו
    .
  • 8.
    מעניין (ל"ת)
    [email protected] 09/08/2024 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ארז 09/08/2024 21:04
    הגב לתגובה זו
    .
  • 6.
    אינטל ... דעתך שלמה ? (ל"ת)
    יוסי 09/08/2024 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תודה רבה שלמה. מעניין מאוד. (ל"ת)
    עמית 09/08/2024 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תמיד אופטימי 09/08/2024 18:54
    הגב לתגובה זו
    חברות הצי'פ שאתם אוהבים מנופחות נבידיה.איי.מ.די.מיקרון.אפל וגם הai.אין הצדקה למחירים הנקובים
  • רז 10/08/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
    חת איום (טאיוואן). בטכנולוגיה אני חושב שדאטה סנטרים וסייבר עדיפים בהרבה, גם מבחינת תמחור.
  • בן 10/08/2024 08:28
    הגב לתגובה זו
    כמו אינטל, סיפרמיקרו...
  • 3.
    בן 09/08/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
    .
  • 2.
    תודה רבה שלמה ושבת שלום (ל"ת)
    אנונימי 09/08/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה רבה ושבת שלום (ל"ת)
    אנונימי 09/08/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.