"למשק הישראלי יכולת התאוששות מוכחת; הצרכן חכם יותר הוא מקטין את צריכת האשראי בעו"ש"
"אנחנו רואים יותר ויותר קשיים פיננסיים של קבלני ביצוע הקטנים, כוח המיקוח אל מול מזמיני העבודה הוא קטן ולצערנו ראינו בחודש האחרון מספר לקוחות גם שלנו בתחום שמתקשים להתמודד עם הפערים שנוצרו להם בהזמנת העבודה ונכנסו להסדר חוב". כך אומר אורי טוויג מנהל אגף אשראי קמעונאי בנק דיסקונט בראיון TV לאתר ביזפורטל. ולמרות האתגרים של הקבלנים וענפים כמו תיירות וחקלאות באזורים המפונים בראיה על כלל הסקטור העסקי "במרכז העסקים מתנהלים בצורה נורמטיבית".
המלחמה הנוכחית שנמשכת 10 חודשים העלתה חשש לירידה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי חשש נוסף שעלה קרב משקיעים ואנליסטים שהבנקים יגדילו את ההפרשות והרווח הנקי ירד, אך ככל שהמערכה מתמשכת הנתונים שעולים מכלל הגופים השונים מעידים על חוסן בכלכלה הישראלית ויתר על כן הבנקים שהם מראה לכלכלה הישראלית ממשיכים להתנהל בדומה לימים של טרום המלחמה וזה בהחלט משמעותי עבור הכלכלה.
איך אתם רואים כרגע את ההתנהגות של הצרכנים?
אנחנו רואים את משקי הבית חוזרים לצרוך, לצאת לחו"ל ולקיים אירועים – חתונות, בר מצוות והפעילויות האלה צורכות כסף, הצרכן נעשה יותר נבון ופחות מנצל את מסגרות העו"ש שהן יותר יקרות יותר ואם הוא צריך כסף הוא לוקח הלוואות, במקרים מסוימים גם ל-18 שנה ואפשר להחזיר את החוב בביסים קטנים והפירעון ללא קנסות.
"באזורים שנפגעו והוא מצליח לקבל מענקים הם לא נוטים לבקש אשראי רואים את זה בסניפים הצפוניים, מי שמגיע לבקש אשראי אלה משקים חקלאים שלא מאוגדים והם מחכים לכסף שיגיע מהמדינה וחברות הביטוח".
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- ירידה של כ-27% בהוצאות האשראי בשבוע הראשון של "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הפעילות בסקטור העסקי?
"יש שני משקים – את העולם העסקי באזורים שנפגעו ופונו ועברו למרכז הם מתאוששים. ועסקים כמו חקלאות, תיירות ובתי מלון שנפגעו וסגורים הם משוועים לפתרונות, עסקים במרכז מתנהלים בצורה נורמטיבית באותה עצימות ורמת פעילות".
הקבלנים המבצעים שהם לא יזמים נפגעו קשות והם לא מקבלי פיצוי מהמדינה – איך הם מתמודדים עם המצב?
"הקבלנים זה תחום הכי פגיע וזו נקודת חולשה בעולם העסקי במדינת ישראל, ובעיקר קבלני הביצוע והמשנה של הקבלנים הגדולים הם סופגים את כל האי ודאות – עלויות הפועלים התייקרו פי 2 וקשה להשיג עובדים, הם מחוייבים תחת ההסכמים לסיים עבודות בלוחות זמנים ברורים ומאחר שהם לא מצליחים לסיים ויש אתרים שלא עומדים בזמנים הקבלן מקבל קנסות ולעיתים חילוט ערבויות.
איזה כלים הבנקים יכול לתת להתמודד עם המצב?
"אנחנו רואים עלייה ברמת הסיכון וכנותן אשראי אני מחויב לדעת שאני יכול לקבל את הכסף חזרה בדרכים מקובלות. הדבר הראשון זה דיאלוג עם הלקוח ולעזור לו להבין איפה הוא נפגע ואולי לעצור פעילות מדממת, הדבר השני זה לעשות סדר בהיבט הפיננסי - לקוח שיש לו עומס נלוות אנחנו פורסים ולחלק פרסנו ללא ריבית וגם מתווה דחיות לפי בנק ישראל וגם מתווה דחיות שלנו.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
"כלים נוספים זה הלוואות בערבות המדינה, הקרן אפשרה ללקוחות לקבל הלוואות עם ערבות של 85% מהמדינה, הלקוחות היו צריכים להראות פגיעה מסוימת כתוצאה מהאירועים והרבה לקוחות עברו את החיתום וקיבלו אשראי בריביות של פריים +1.5% עם פריסה נוחה".
איך אתה רואה את המשק הישראלי לאור כל מה שראינו בשנה האחרונה?
"הפרספקטיבה צריכה להיות ארוכה, ראינו את זה גם בקורונה 2020 התחילה בצורה קשה ואי וודאות ולמרות כל נבואות הזעם המשק הישראלי התאושש בצורה טובה ומהירה והעסקים לא נכנסו בכמויות לכשל. מאז שבעה באוקטובר אמנם יש אזורי פגיעות בצפון ובדרום בעיקר אלו שלא קיבלו את הפיצויים שם יש בעיה.
"עיקר המשק הישראלי החל מהמקצועות החופשיים וכלה ביצואנים והייטק מתפקדים בצורה טובה ואנחנו לא רואים את הגל שכולם מזהירים ממנו ואנחנו כן חושבים כשהאירוע הנוכחי יסתיים היכולת של המשק הישראלי להתאושש היא יכולת מובנת ומוכחת ואנחנו די אופטימיים"".
לראיון המלא:

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)