עד כמה העולם מתנהל בהתאם לאינטרסים קרים בלבד מוכיחים לנו כל יום המשקיעים הזרים בהייטק הישראלי. חשוב לזכור בהקשר זה כי מתחילת המאה מעל 400 חברות גלובליות וקרוב ל-800 קרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים בינלאומיים השקיעו בישראל במצטבר יותר מ-250 מיליארדי דולרים (השקעות ישירות, מיזוגים ורכישות). חלק מתחזיותיהם העתידיות מבוססות על הצלחת הפיתוחים כאן, הצלחת הייצור, רעיונות חדשים ופורצי דרך. משום מה, הן לא מוכנות שההשקעות האדירות שלהן תהיינה תחת סיכון מידי החמאס, החיזבאללה, איראן או כל נבלה אחרת במרחב. לכן הן איתנו, תמשכנה להיות איתנו והן גם ממשיכות להזרים לכאן המון כסף.

את החלק של האינטרסים הקרים הרבה פרשנים כלכליים לא הצליחו להבין. עם כל הכבוד לרפורמה/הפיכה משפטית כן או לא, למלחמה והשלכותיה, לכן ביבי לא ביבי ומי ישלוט בעזה ביום שאחרי, יש פה מקבץ אדיר של אינטרסים עסקיים גלובליים ותקוות להמצאות פורצות דרך ועוד. הכל מבוסס על הצלחות ההייטק הישראלי כפי שהוכחו בעשרות השנים האחרונות באופן חד משמעי ויוצא דופן.

לו היו מבינים זאת הפרשנים לא היו מפחידים ומלעיטים אותנו שההייטק הישראלי כבר כעת במקום לא טוב, או שהוא הולך למקום לא טוב. האטה? תחילת קריסה? רמז: המשכורות בשיא כל הזמנים. רמז נוסף: קצב גיוסי הכספים מתחילת 2024 גבוה ב-36% מאשר ב-2023. רמז שלישי: מספר המועסקים חזר להיות לא רחוק מהשיא של לפני המלחמה (והיה כנראה גבוה יותר לולא כניסת ה-AI). רמז רביעי: קצב האקזיטים גבוה ב-35% מאשר ב-2023 ואפילו גבוה מאשר ב-2022. רמז חמישי: קרן סקויה (Sequoia Capital), קרן ההון סיכון הגדולה בעולם, חזרה לאחרונה לפעול בישראל ומקימה כאן נציגות, כמו גם קרן גריילוק (Greylock), אחת הגדולות בעמק הסיליקון וקרנות הון סיכון נוספות.

יש לסייג ולומר שהיו משקיעים זרים שעצרו השקעותיהם, חלקם עוד לפני המלחמה בגלל החששות מההפיכה המשפטית. יש לסייג ולומר שישנם משקיעים שעצרו או ויתרו על השקעותיהם בעקבות המלחמה. קשה לדעת באילו היקפים מדובר. ז"א מן הסתם המגמה היתה יכולה להיות טובה יותר, זה ברור לכולם. אך מכאן ועד משבר בהייטק? המספרים היבשים אומרים אחרת.

• "אנחנו מעצמת סייבר, ויש התעניינות תמידית של משקיעים בתחום. יש התעוררות גם בביוטק, אנרגיה, קלינטק ופינטק"
• צניחה במספר האקזיטים וההנפקות: מה קרה בשנה הקשה של ההייטק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ממש בימים אלו התפרסם למשל מחקר חדש בנוגע לאקוסיסטם של ההייטק בת"א בלבד. שווי השוק של תעשיית ההייטק בעיר תל אביב מוערך בכ-437 מיליארדי דולרים. ת"א מובילה עולמית בהמרת חברות סטארטאפ לחברות יוניקורן – לפני עמק הסיליקון, ניו יורק, לונדון, פריז וברלין. ת"א מדורגת בעשירייה הראשונה בעולם בגיוסי הון מקרנות הון סיכון וממשיכה להיות מובילה עולמית בגיוס הון סיכון לתחום אבטחת הסייבר (מקום שני בעולם) ולתחומי בינה מלאכותית, מכשור רפואי וטכנולוגיות אוטונומיות (מקום רביעי בעולם). כך עולה מדו"ח, הבוחן את ביצועי האקוסיסטם של תעשיית הידע בתל אביב, בסיכום שנת 2023, שהופק על ידי תל אביב טק ו-DealRoom. על פי דו"ח IVC שניתח את נתוני ת"א, קיימות בה כשלושת אלפים חברות טכנולוגיה, מתוכן 164 הן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות.

כל אלו הם נתונים סטטיסטיים יבשים, שמוכיחים את ההיפך מהפרשנויות והתחזיות הכלכליות השחורות, בנוגע להייטק הישראלי.

ישראל מתקדמת בהטמעת בינה מלאכותית

חדשות מעניינות במיוחד בנוגע ל-AI בישראל. בתחילת מרץ התייחסתי להדגמת יישום בפועל של AI בהחלפת עובדים בטור שכתבתי שנקרא "מחיקת מקצועות הצווארון הלבן המהירה בתולדות האנושות". 

ציינתי שם שלהערכתי ישראל תיישם ותנצל את ה-AI מהר יותר מכל מדינה אחרת, כי משקל ההייטק אצלנו גדול בהרבה ביחס לכל מדינה אחרת. בהתעלם מלוקסמבורג שהיא מדינה עם מעט תושבים (בערך כמו ת"א פלוס ר"ג), ישראל אכן מנצחת בשלב זה את כולן:

• 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
• ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...

גם במקרה זה, טובי הפרשנים רואי השחורות אמרו שישראל מפגרת במרוץ הזה. אז אמרו.

בכל מקרה, כלכלנים גם מאד יאהבו את מה שרואים בגרף הטמעת ה-AI, כי זה מייצג עלייה בפריון העבודה בישראל. פריון עבודה הוא לדעתי מדד מאד מעוות ולא מייצג של המציאות הכלכלית, אבל הפעם לא אתווכח. מצד שני, כפי שכתבתי, זה בהחלט מטריד בהתייחס לעתיד שוק העבודה בישראל.

מחשב העל הישראלי כמעט מוכן והוא מהחזקים בעולם

היו פרשנים שזעקו שישראל לא בונה מחשב על, אבל שוכחים את מה שבונה כאן אנבידיה וכבר כמעט מוכן. מדובר במחשב-על הקרויIsrael-1  שצפוי להתברג לרשימת עשרת מחשבי העל החזקים בעולם ומיועד לספק לתעשייה הישראלית יכולת לפתח יישומי בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי וכן להרצת סימולציות מדעיות.

מילה נוספת על אנבידיה, הפלא הזה. ע"פ הערכות 12% מהכנסותיה של החברה, שנחשבת כיום אולי לחברת ההייטק הבולטת בעולם, וודאי המרוויחה הגדולה ללא עוררין ממהפכת ה-AI, מקורן בפיתוחים ישראליים. המנכל שלה ג'נסן הואנג הוא מראשי התומכים בישראל ובחוסנה ואין כל דרך להמעיט במשקל הסגולי של העובדה הזו. בעקבות שאלות על ישראל בכנס בסן חוזה במרץ השנה הוא צוטט כאומר: "ישראל היא אחד מהמיקומים הגדולים ביותר של אנבידיה במונחים של עובדים לנפש והמטה הניהולי הגדול ביותר שלה. ישראל היא הבית של המהנדסים המוכשרים ביותר שלנו וההשקעות החשובות ביותר שלנו אי פעם... אז אנחנו נמשיך להשקיע הרבה בישראל."

פרשנויות כלכליות שגויות לגבי ההייטק הישראלי

חלק מפרשננו הכלכליים עושים ניתוח שגוי של מצב ההייטק בישראל, כאילו היתה פגיעה מהותית בענף. אלא מה? זה לחלוטין לא המצב. הם הניחו שהמלחמה והאנטישמיות תפגע ברצון המשקיעים הזרים לבוא לכאן. אכן, היו משקיעים זרים שקיבלו רגליים קרות, אך מדובר ממש במעטים.

נתחיל בשאלה פשוטה, אם קיים משבר איך יתכן שהשכר הממוצע בהייטק זינק לשיא כל הזמנים ועומד על כ-34 אלף שקל? נמשיך בכך שההייטק הישראלי הוא המרוויח הגדול מהטמעת ה-AI וזה מצמצם הוצאות בכל חברה. נציין שקרנות הון סיכון מהגדולות בעולם פותחות כאן מחדש נציגויות ונוסיף ונאמר שאמנם היתה עצירה מבחינת היקף גיוס העובדים, אך מספר המועסקים נותר קרוב מאד לרמות השיא של לפני המלחמה. וההפתעה הגדולה מכולן, קצב האקזיטים וגיוסי הכספים גבוה בהרבה מאשר ב-2023.

המקור: IVC

מן הגרף ניתן לראות שהיקף האקזיטים עומד על 5.8 מיליארדי דולרים מתחילת השנה וזהו קצב שנתי של 13.9 מיליארדי דולרים, הגבוה ב-35% מאשר ב-2023 וגבוה אפילו ב-3% מאשר ב-2022.

מן הגרף גם רואים שהכסף שגויס לחברות הייטק פרטיות מתחילת 2024 ועד סוף מאי, עומד על 3.9 מיליארדי דולר, משמע קצב גיוסים בהיקף שנתי של 9.4 מיליארדי דולרים, זאת לעומת 6.9 מיליארדי דולרים בכל 2023! משמע קפיצה של 36% בהיקף הגיוסים לעומת 2023. הגיוסים הגיעו ל-174 חברות הייטק שבחישוב שנתי גבוה אף הוא מאשר ב-2023. אך כאן נסייג ונציין שגיוס מפלצתי יחיד של וויז WIZ, בהיקף של כמעט מיליארד דולר, משך את כל נתוני הגיוס מעלה.

למעשה, בניגוד לפרשנויות כלכליות מסוימות עיקר ההסבר לפגיעה בהייטק, למעשה כמעט כולו, אינו קשור לא במלחמה ואפילו לא ב"הפיכה המשפטית" אלא בכלל בסיום "חגיגות" הגיוסים הכלל-עולמיות. כן, החגיגה נגמרה וצריך ללמוד להסתדר עם פחות ורוב החברות התארגנו בהתאם ומי שלא התארגנה מחשבת כעת את קיצה לאחור. להלן גרף העוקב אחר קצב הגיוסים לקרנות ההון סיכון בעולם:

 ניתן לראות שבכל העולם קצב הגיוסים חזר לרמות שנת 2019. אבל הקשר הזה כבר מסובך מדי עבור חלק מהפרשנים. לולא המלחמה הגיוסים מן הסתם היו גבוהים יותר, אבל המלחמה גם גרמה להפיכה המשפטית להיזרק לפח הזבל של ההיסטוריה (על אף שיש מספר חברי כנסת שממשיכים לחטט שם מדי פעם) ואולי זה תרם מצידו דווקא להגברת ההשקעות. קשה לדעת.