רכבת ישראל
צילום: רכבת ישראל

אושרה חלופה למסילת מנשה באורך של כ-45 ק"מ שתחבר בין בת חפר לשדה התעופה המתוכנן ברמת דוד

המסילה תאפשר לתושבי הצפון להגיע למרכז הארץ ישירות מבלי לעבור בחיפה; במסגרת החלופה שנחברה, תוקם תחנת רכבת חדשה לעיר חריש

דור עצמון | (3)

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה לקדם חלופה למסילת מנשה אשר תשרת את העיר חריש וכן את יישובי הסביבה.

אורכה של מסילת מנשה כ-45 ק"מ, והיא מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית, המוקמת בימים אלו, למסילת העמק, נועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה. מסילת מנשה מסתיימת במסילת העמק באזור בו מתוכנן בעתיד גם שדה התעופה הבינלאומי הנוסף ברמת דוד. המסילה תאפשר לתושבי הצפון, בעיקר לחלקו המזרחי של הגליל, להגיע למרכז הארץ ישירות ללא מעבר בחיפה.

בנוסף להסעת נוסעים, מתוכננת המסילה גם להובלה של מטענים, אשר יגיעו מהדרום באמצעות המסילה המזרחית לאזורי התעשיה ואל נמלי חיפה.

מסילת מנשה מחליפה את מסילת עירון אשר תוכננה להסתעף מצומת רמז לכיוון צפון-מזרח ולהתחבר למסילת העמק בקרבת תחנת הרכבת בעפולה. עם השנים התפשט הבינוי גם על תוואי המסילה וכיום אין אפשרות להעביר את המסילה בתוואי זה.

באזור חריש הוצעו בעבר שתי חלופות שונות, אחת העוברת במינהור תחת העיר חריש, אך אינה מאפשרת תחנה בה, בשל העומק בה עוברת המסילה, והשנייה העוברת בקרבת אזור התעשיה ברקאי. בדיקה נוספת, לאור בקשת המועצה הארצית לתכנון ולבניה הביאה לחלופה נוספת, אשר מקובלת על רוב הצדדים - החלופה החדשה, כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון בכניסה לעיר חריש ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש 6. תחנת הנוסעים תמוקם בצידו המערבי של כביש 6 והתוכנית המוצעת כוללת גם הקמת גשר הולכי רגל שיחלוף מעל כביש 6 ויחבר את משתמשי הרכבת בין חריש לתחנה.

החלופה החדשה, המכונה חלופה 4.1, זכתה לציון המשוקלל הגבוה ביותר מבין החלופות, על פי גורמי המקצוע שבחנו אותה בהיבטי תחבורה, הנדסה ותפעול והיבטים סטטוטוריים. היא מאפשרת נגישות גבוהה לתושבי חריש, ברקאי ומענית ולכל תושבי ואדי ערה. בהיבטים הסביבתיים התוואי החדש המוצע, מבטיח שמירה על שטחי יער ומסדרונות אקולוגיים.

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן: "מברך על כך שנמצאה חלופה ראוה המקובלת על ידי כלל השותפים. הקמת תחנת רכבת בעיר חריש תיתן מענה לתושבי העיר והיישובים הסמוכים ותחזק את מערכת התחבורה הציבורית בישראל".

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "לאחר עבודה מאומצת של מינהל התכנון בשיתוף נתיבי ישראל, אושרה היום החלופה הראויה שתיתן מענה הן לטובת משתמשי התחבורה הציבורית והן לשינוע של מטענים. החלופה תאפשר הקמת תחנת רכבת על כביש 6, שתשרת את העיר והאזור בו זמנית, תוך פיתוח מוטה תחבורה ציבורית".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נתב"ג 2 בנבטים 09/05/2024 22:25
    הגב לתגובה זו
    שדה התעופה האסוני שמדובר עליו ברמת דוד לא קשור.
  • 2.
    לקחו בחשבון את הרחבת כביש 6 והכפלת המסילה בעתיד ? (ל"ת)
    אילן 08/05/2024 23:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וככה ידחפו לנו לגרון שדה תעופה בינלאומי שיהרוס את 08/05/2024 12:36
    הגב לתגובה זו
    וככה ידחפו לנו לגרון שדה תעופה בינלאומי שיהרוס את עמק יזרעאל ויהפוך למטרה לגיטימית לאוייבינו בגלל קירבתו לבסיס חיל האויר ברמת דוד
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).