שליח משלוחה
צילום: משלוחה

כמה טיפ נותנים הישראלים במשלוחי מזון?

כמה טיפ נהוג לתת לשליחים בארץ ובעולם ובאיזו עיר בארץ הכי נדיבים?
רוי שיינמן | (8)

תרבות הטיפים במסעדות או לשליחים היא דבר שכולנו מכירים. רובנו הגדול מוסיף לחשבון במסעדה סדר גודל של 10%-15% כטיפ למלצר, ובמשלוחים נותנים סדר גודל של 10-15 שקל. ברוב המסעדות הטיפים בעצם מרכיבים את כל השכר של המלצרים, הם לא מקבלים משכורת שעתית קבועה אלא מתחלקים בטיפים שהיו במהלך כל המשמרת, כאשר המעסיק משלם להם שכר מינימום במידה והטיפים לא הגיעו לסכום, אם כי ברוב המסעדות הטיפים משיגים למלצרים משכורות שעתיות באזור ה-60-70 ואפילו 80 שקלים או יותר.

בארה"ב תרבות הטיפים יצאה מכלל שליטה - שם לא רק ששיעור הטיפ צמח בצורה מוטרפת, לשיעורים של גם עד 30%, אלא שנותני השירות אפילו מבקשים/דורשים מכן לשים טיפ בשיעור כזה.

באירופה תרבות הטיפים קצת שונה, כאשר ברוב המדינות לא נהוג לשלם טיפ מאחר והשירות כלול במחיר. באיטליה למשל נהוג להשאיר יורו אחד בנוסף לחשבון כ"קופרטו", כאשר לפי המסורת היורו הזה משומש בשביל לרכוש כוס אספרסו לדר רחוב מתוך אמונה שלכולם מגיע להנות מכוס קפה.

לצד אלה, משלוחה ומאסטרקארד חושפים נתונים אודות הרגלי הטיפים והמשלוחים של הישראלים. 

על פי הנתונים, נשים מזמינות הרבה יותר משלוחי מזון מאשר גברים. כ-65% מהמשלוחים בשנת 2023 הוזמנו על ידי נשים לעומת 35% בלבד מההזמנות שבוצעו על ידי גברים. עם זאת מדובר בתופעה שהולכת ומצטמצמת, שכן בשנת 2022 הנתון עמד על 70% נשים מסך ההזמנות לעומת 30% מהגברים.

ועד כמה אנחנו עצלנים? 6% מהאוכלוסייה מוכנים ללכת למסעדה ולאסוף עצמאית את ההזמנה שלהם במקום להזמין עד ההבית.

בני גיל הזהב נחשפו לאפשרויות המשלוחים ובשנה החולפת כמות המשלוחים בקרב גילאים אלו (65 ומעלה) עלתה ב-44% ביחס לשנת 2019. בשנת 2019 הזמינו רק 9% מבני הגיל השלישי ובסוף שנת 2023 מזמינים כבר כ- 13% מסך ההזמנות.

בנוסף, מהנתונים עולה כי המנות מאקי, פאד-תאי והמבורגר הן מנות המזון המוזמנות ביותר בישראל. לא מפתיע לגלות, אם כך, שקטגוריות המזון האהובות ביותר על הציבור בארץ הן: אסייתי, סושי והמבורגר.

העיר שהזמינה הכי הרבה מגשי פיצה בשנת 2023 היא לא אחרת מאשר ראשון לציון, בעוד שהעיר שהזמינה הכי הרבה ג׳חנון היא דווקא חיפה. התושבים שמתחברים לשניצלים יותר מכולם הם תושבי פתח תקווה שם המנה היא הפופולרית ביותר בעיר.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפריט המפתיע ביותר שנכנס לעשרת המנות המוזמנות בתל אביב הוא - פיתה ריקה!

בירושלים המנה הראשונה היא עוף בשומשום ובבאר שבע בירת הנגב המלאי כופתא ההודית נכנסה בסערה לעשירייה הפותחת.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 22/08/2025 13:10
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי איך כותבים כתבה ולא מתייחסים בכלל למה שנשאל בכותרת! מישהו הבין כמה טיפים הישראלים נותניםבמקום זה מדברים על שבפתח תקווה אוכלים שניצל. סתומים ברמות! תת רמה
  • 4.
    שמואל ברגר 11/04/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    כמה שנים הם יידפקו, אבל בטווח הארוך זה יתייצב לכיוון טוב
  • 3.
    שי.ע 10/04/2024 22:27
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק יקר פה כוללה משלוח שנדחף למחיר?
  • 2.
    אלי 10/04/2024 11:22
    הגב לתגובה זו
    משלמים משלוח סביב 20 ש"ח אם לא 30, אז מה, עוד לתת טיפ ? לא מוגזם ?
  • 1.
    אם אני משלם על משלוח למה להוסיף טיפ? (ל"ת)
    פיראט 10/04/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
  • העורב 10/04/2024 11:56
    הגב לתגובה זו
    ולא לשליח שמשתכר ברוב המקרים שכר מינימום.
  • אז לכו תטפלו בבעיה שם במקום לגלגל זאת ללקוח (ל"ת)
    שוש 10/04/2024 13:14
  • אז למה זה בעיה שלי? שהשליחים והמלצר ידאגו לקבל שכר ראוי (ל"ת)
    נפתלי 10/04/2024 12:40
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).