קרקע ריקה
צילום: איציק יצחקי

סימני התאוששות? לראשונה מתחילת המלחמה: היזמים רכשו קרקעות בת"א ובבית שמש מעל מחיר השומה

מספר מכרזים של רמ"י שנסגרו השבוע מצביעים על היפוך מגמה: היזמים חוזרים לקנות - ומציעים מחירים גבוהים יחסית, אפילו מעל מחיר השומה וכשהוצאות הפיתוח בשמיים
איציק יצחקי | (4)

שני מכרזי נדל"ן שנגרו בימים האחרונים, באילת ובית שמש, מספרים את סיפור ההתעוררות בשוק הנדל"ן. בעוד שמחיר השומה עבור פרויקט בנייה רוויה לבניית כ-400 דירות בשכונת בעדיה בבית שמש עמד על כ-30 מיליון שקל, מספר חברות שהתאגדו לצורך הגשת הצעה (לא מדובר בחברות ענק, אלא במשקיעים וחברות פחות מוכרות) זכו יחד, שילמו כ-35 מיליון שקל, מעל מחיר השומה, ויקימו את המגדלים.

קרקע באילת (איציק יצחקי)

יש ביקוש. קרקע באילת (איציק יצחקי)

זאת לא הבשורה הטובה לרמ"י מאזור בית שמש: הוצאות הפיתוח במתחם כולו עמדו על כמעט 100 מיליון שקל. בתחילת המלחמה, לא היו מכרזים שנסגרו בסגל הגודל הזה, בטח לא במחיר גבוה מהשומה - נכון שמדובר במשקיעים קטנים יחסית ולא בחברות ענק, ועדיין - זה מאותת משהו על המגמה בה נמצא השוק: א. המכרז נסגר וזה לא מובן מאליו ביחס למה שראינו כאן בחודשים האחרונים ב. כמעט אף מכרז לא נסגר מעל מחיר השומה, כלומר מעל הערכת השמאי לגבי שווי הקרקע, בטח לא עם הוצאות פיתוח כל כך גבוהות.

באילת, נסגר מכרז להקמת כ-480 דירות. כאן, הבשורה היא לא מהמחיר שהוצע, אלא בעיקר מהחזרה להשקיע גם באזורים קרובים לגבול או כאלה שמוגדרים מסוכנים יחסית. חצי מיליארד שקל השקיעו בשכונה החדשה בצפון מערב העיר במהלך 2022 - וכעת, רמ"י קוצרת את הפירות. נכון, מדובר בהנחה משמעותית של יותר מ-90% במחיר השומה בחלק מהמתחמים, אבל צריך לקחת בחשבון את הוצאות הפיתוח הגבוהות בשכונה, 26-28 מיליון שקל בחלקם, כדי להבין מדוע אפשר לשאוב אופטימיות.

כך למשל, היזם המוכר אייל פרץ שבונה לא מעט פרויקטים בארץ, כולל במסגרת מחיר למשתכן, הגיע הצעה של כחצי מיליון שקל על מתחם לבניית 144 דירות, כשהשומה עמדה על כ-51 מיליון שקל. הסיבה לכך היא כנראה הוצאות הפיתוח המנופחות, שעמדו על יותר מ-35 מיליון שקל. ללא הנחה משמעותית, אף יזם לא היה נכנס לשם. במתחם הזה הוגשה הצעה גבוהה יותר פי 3, אבל היא נפסלה, ככל הנראה על רקע הצעה של יזם שזכה בשטח אחר.

השאלה הגדולה כעת היא האם נרשמת כעת התאוששות במכרזי רמ"י. רק לפני כחודש נסגר מכרז באותה בית שמש שהזכרנו קודם ללא מציעים כלל, לבניית 120 דירות ברמת בית שמש ג' עם מחיר שומה של 13 מיליון שקל והוצאות פיתוח של 106 מיליון שקל. נכון, הוצאות הפיתוח גבוהות, אבל אז אף אחד לא הגיש הצעה ועכשיו, עם הוצאות פיתוח דומות, רמ"י הצליחה לשווק את הקרקע.

נמל יפו (מתוך מכרז רממיקום הפרויקט בתל אביב (מתוך חוברת מכרז רמ"י)

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המחירים בדרך להשתוללות כמו 2021.... (ל"ת)
    חכו וראו 26/03/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בית שמש 25/03/2024 21:08
    הגב לתגובה זו
    אם המספרים נכונים בבית שמש הזוכים עשו עסקה מעולה. 135 מ' ש''ח ל400 דירות לפני בניה זאת אומרת: 337000 ש''ח לדירה לפני בניה. זה גרושים לדירה בבית שמש. אפי' אם עלות הבניה היא 10 א' למ''ר. עלות דירה 75 מ''ר תהיה באזור המליון. מחיר בשוק לדירה כזו, לא פחות מ- 1.8 מליון. עשו סיבוב יפה
  • 2.
    "התעוררות בשוק הנדל"ן"? חחח. היחידים שמתעוררים הקברנים (ל"ת)
    חברה קדישא 24/03/2024 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יותם 24/03/2024 15:05
    הגב לתגובה זו
    יוקר המחיה במדינה בין הגבוהים בעולם. 15 שנה של ביבי. זוכרים את ההבטחה לטפל ביוקר המחיה ובמחירי הדירות במחאת האוהלים אז כמו כל מילה שיו את לביבי מהפה הכל חקוק על הקרח אחרי 5 דקות שנמס הכל נעלם.
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?