סייבר האקר
צילום: peshkov CANVA

חברת החשמל השקיעה בסייבר - וזה מה שקרה

בשנת 2013 לקחה חברת חשמל חלק בהקמה של חברת סייבר שנועדה לתת שירות לחברות תשתית; עשור מאוחר יותר נקלעה החברה לקשיים תזרימיים, בין היתר בעקבות המלחמה, המאיימים על עתיד החברה בה הושקעו  עשרות מיליוני שקלים על ידי חברת החשמל

בשנת 2022 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף בנוגע למוכנותה של חברת החשמל למתקפת סייבר על תשתיותיה. זאת חרף העובדה שאיומי הסייבר הם אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לקיום פעילותה הסדיר של החברה, כפי שהיא עצמה מדווחת. עיון בדוחות השנתיים ששל החברה, חושף ניסיון מוקדם להשקיע בחברת סייבר, שתתמחה בהגנה על חברות תשתית, אשר נקלע בשנה האחרונה לקשיים משמעותיים, המאיימים על המשך פעילותה. 

בשנת 2013 לקחה חברת חשמל חלק בהקמת חברת סייבר בשם סייברג'ים (Cybergym), שמטרתה למנוע מתקפות סייבר על חברות תשתית, בין היתר באמצעות אימון מתמיד של מערכותיהן (מכאן גם נגזר שמה). כחלק מהעסקה עם מקימיי החברה הלוותה חברת החשמל כ-7 מיליון שקל לסייברג'ים. במהלך שנת 2022 העניקה חברת החשמל הלוואה נוספת בהיקף של כ-8 מיליון שקל לחברת הסייבר. כמו כן, החברה התחייבה לקבל שירותים מסייברג'ים לתקופה של 5 שנים, בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

בשנת 2023 ביצעה סייברג'ים סבב גיוס לפי שווי כולל של 75 מיליון דולר, במהלכו השקיעו בה 4 משקיעים סכום כולל של 6.5 מיליון דולר. בעקבות השקעה זו, החזקות חברת החשמל בחברת הסייבר עומדות על כ-38.4%. אלא שסבב גיוס זה לא עלה יפה, וחברת הבת הצליחה לגייס בו פחות כסף ממה שציפתה, ובהתאם בחברת החשמל נהנו מסכום קטן משמעותית מזה שציפו לו בעקבות דילול חלקם בסייברג'ים.

בכך לא תמו צרותיה של חברת הסייבר, אשר סבלה במהלך השנה החולפת מקשיים עסקיים כתוצאה מביטולם של חוזים בחו"ל וצמצום בהיקף הפעילות בארץ. זאת על פי טענתה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בתחילת חודש אוקטובר 2023. מה שהביא את החברה לנקוט בצעדי התייעלות, אשר כללו הפחתת שכר והוצאת עובדים לחל"ת. בנוסף, בחברה צופים קושי תזרימי נקודתי בחודש אוגוסט הקרוב, וכן לקראת הרבעון הראשון של 2025 בשל השפעות המלחמה המתמשכת על פעילותה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אורי 13/05/2025 07:22
    הגב לתגובה זו
    לתשומת לב ההנהלה שוב אם אפשר בכלל לקרוא לה ככה... זה הזמן לפתוח בסטה עדיף...
  • 8.
    דוד הכי טוב 03/05/2024 14:06
    הגב לתגובה זו
    חברה מעולה ! הקנאה הורגת . חבל שמישהו בחברת חשמל לא אוהב את ההצלחה של החברה . ירידה לצורך עלייה השוק הגלובלי ,המלחמה ,קורנה בסוף החברה היא מנוע צמיחה עם פוטנציאל אדיר
  • 7.
    אורן 01/04/2024 19:49
    הגב לתגובה זו
    אותם אימונים שנים
  • 6.
    יובל 25/03/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
    באיחור של עשור
  • 5.
    אורן 24/03/2024 21:40
    הגב לתגובה זו
    קורס של 5 ימים לפני כמה שנים רמה גבוהה לא הייתה שם.
  • 4.
    מנכ״ל אלים שתובע לקוחות ועובדים (ל"ת)
    מאור 24/03/2024 19:32
    הגב לתגובה זו
  • ?? (ל"ת)
    אלעד 24/03/2024 20:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד שמבין 24/03/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    זה היה ברור מהיום הראשון...גם ברשות שדות התעופה חשבו למכור סייבר כולם מכרו סייבר במשקל והיום מוכרים ai פריירים לא מתים
  • 2.
    מנכ״ל כושל (ל"ת)
    אופיר 24/03/2024 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איך קשור למלחמה? (ל"ת)
    שלומיד 24/03/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).