המשטרה החרימה 7 מיליון שקל במזומן ואקדח מביתו של תושב טייבה
שוטרי מחוז מרכז חשפו בפעילות מבצעית יזומה בטייבה 7 מיליון שקל במזומן המוחזקים בשקיות זבל ואקדח בבית בעיר.
בלשי תחנת טייבה בשיתוף לוחמי מג"ב ויחידת הכלבנים במחוז מרכז ביצעו אמש חיפוש יזום בבית בעיר וזאת כחלק מהפעילות ההתקפית כנגד גורמים פליליים בעיר .
המיליונים שנתפסו. צילום דוברות משטרה
במהלך הפעילות שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה איתרו הבלשים בתוך שקיות זבל כ-7 מיליון שקל במזומן ובהמשך תפסו גם אקדח טעון.
בתום הפעילות עצרו השוטרים את החשוד - תושב העיר כבן 29 והיום הוא יובא לדיון בבית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו.
בחודש שעבר פרסמו במשטרה נתונים על היקף הפעילות שלנם מאז תחילת השנה. לפי הנתונים, המשטרה החרימה מתחילת השנה למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים לטובת חילוט. מדובר בכספים ונכסים שהגיעו מפעילות פלילית, בעיקר של ארגוני הפשיעה.
במשטרה הסבירו כי מדובר בעלייה משמעותית בתפיסות לשם חילוט ביחס לשנים עברו, כאשר בשנת 2021 כולה לשם השוואה נתפסו 1.15 מיליארד שקל לשם חילוט, ובשנת 2020 נתפסו לשם חילוט רק 1.04 מיליארד שקל.
אך למרות הנתונים על החרמת כלי רכב וכסף מארגוני הפשיעה. הנתונים הלו לא מספרים את כל הסיפור. במגזר הערבי כמות הרציחות טיפסה השנה משמעותית והוכפלה לעומת השנה שעברה, 170 עד כה לעומת 75 בשנה שעברה. יש במגזר עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים. האם המשטרה עושה מספיק? לא באמת. זה נובע גם מכך שראשי המגזר, ובוודאי חברי הכנסת, לא הסכימו בשום פנים ואופן שהמשטרה תפעל ורק האשימו אותה בגזענות. היום גם הם כבר מבינים שמדובר במכת מדינה והם משנים את הדיבור שלהם (בלי להתנצל על חלקם, רק תוך האשמת הממשלה).
- בעקבות המכסים: המשקיעים בארה״ב מגדילים חשיפה למזומן
- יושב בצד ומחכה: האם באפט ישקיע חלק מ-300 מיליארד הדולר שלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.א-ב 13/09/2023 13:19הגב לתגובה זולהוציא מהמחזור את השטרות של 200 שקל ולתת שבוע להפקיד אותם. אחר כך הופכים לנייר. לצמצם את השימוש במזומן ל3000 שקלים לכל היותר. כל הפקדת מזומן של מעל 10000 שקל לדווח את החשבון המזוכה. לבטל לחלוטין סחירות של שיקים ועסקאות בכרטיס אשראי. הכסף יופקד רק לחשבון המוטב. למה לא יישמו? בגלל הכלכלה השחורה של החרדים וההכרח שלהם להעלים מס.
- 5.יהודים עובדים - ערבים גונבים (ל"ת)מכיר 11/09/2023 11:53הגב לתגובה זו
- ברור..יהודים לא גונבים בכלל. מי אלה עם הכיפה בבית משפט? (ל"ת)מה לא ברור 13/09/2023 11:06הגב לתגובה זו
- 4.dudu 07/09/2023 18:45הגב לתגובה זוהמגזר הערבי מלא בעשרות מיליארדים של שקלים מפעילות פלילית קלה עד פשיעה חמורה ולדעתי חלק גדול מהעבריינים ניתן להכניס לכלא להרבה שנים עם קנס של מיליונים רבים במקום לנסות ולתפוס אותם על עברות חמורות שמאוד קשות לתפיסה ולהענשה
- 3.רשות המסים 07/09/2023 18:14הגב לתגובה זוהאם רשות המיסים מעורבת בחקירה? מס הכנסה?
- 2.למד ממני, המניוק. (ל"ת)פבלו אסקובר 07/09/2023 17:30הגב לתגובה זו
- 1.לילי 07/09/2023 17:20הגב לתגובה זוההזנחה של המשטרה מצמיחה דור של מתעשרים חדשים על חשבון הציבור . הם גובים את זה מהציבור והמשטרה תופסת 10%.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
