יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר טוען כי מדינת ישראל נמצאת הרבה מאחור בכל הקשור לתשתיות וכי "כדי להדביק את הפער צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות". לטענתו נתב"ג לא עומד בעומס והצפי הוא שעוד 7 שנים הפעילות בנתב"ג תהיה כפולה "וזה יצור פקק עצום שכולנו נשלם עליו"
נחמן שפירא | (5)

"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם. זה די ברור למה, אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר", אומר יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר.

החשב הכללי ציין כי  "ישראל נמצאת הרבה מאחור מאחורי מדינות הייחוס שמשווים אותנו, כתוצאה מפערי התשתיות. 20 נקודות אחוז במוצרי תוצר. זה המון. אם בממוצע ב-OECD  אנחנו רואים את מלאי התשתיות ב66%, אצלנו זה בערך 45% וקצב הצבירה שלנו זה 2% בשנה. כדי להדביק את הפער צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות. כשאתה נמצא במדינה מפותחת עם ידע ורמת חיים גבוהה עם כזה פער בתשתיות זו הזדמנות עסקית מאוד גבוהה ומי שיהיה בעולם הזה, כאן ועכשיו מול הצפי בעתיד, פשוט יעשה הרבה כסף".

יהלי רוטנברג צילום גלעד ארצי

החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. צילום גלעד ארצי

לדבריו "בדרך לפה כנראה שכולנו עמדנו בפקקים, כנראה שברגעים אלה יש יזם שמחפש מימון ומתרוצץ בנבכי הבירוקרטיה הישראלית בעולמות התכנון, וברגע זה נולד גם ילד חדש וזוג צעיר נכנס לדירה חדשה. כל זה קורה כרגע. בשנים האחרונות התרגלנו לראות הרבה השקעות בתשתיות, חלק ממגה פרויקטים וחלק מתוצאה של שדרוג ובניה חדשה. אנחנו חיים במדינה עם ריבוי טבעי גבוה. בכל מקום אנחנו רואים את הבניה, ועדיין אנחנו סובלים מפקקי התנועה, סובלים משימוש מועט באנרגיות מתחדשות, יש לנו טיפול מאוד לא יעיל בפסולת ויש צורך בשדרוג של תשתית דיגיטלית. 

הסיבה לפער המשמעותי בהיקף התשתיות מול העולם, לדברי רוטנברג הוא משום ש"אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר. מצד שני אנחנו מדינה מפותחת והתוצר לנפש גבוה. בסוף אי פיתוח תשתיות שווה אובדן תוצר והכנסות לכל אחד מאיתנו ולילדים שלנו. פיתוח תשתיות, זה אותה תוספת לאוצר והגדלה של רמת החיים שלנו."

על הפשיעה במכרזים אמר החשב הכללי "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת". רוטנברג אמר את הדברים בוועידת ישראל ה-10 לתשתיות ותעשייה  ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS.

 

מנסים להביא ישראל חברות תשתיות בינלאומיות

רוטנברג הוסיף כי "יש הרבה פרויקטים שנמצאים בשלבי מימון ואנחנו נמצאים בתנופה של הנפת תשתיות. אנחנו פועלים בהרבה היבטים: להביא לישראל חברות תשתיות בינ"ל שיביאו ידע, כמו למשל איך חופרים מנהרות, זה ידע שהובא לפה על ידי חברות בינלאומיות. גם קידום מכרזים שווה מחירי חשמל יותר נמוכים לכולנו. כי באמצעות הקידום בשיטה בשותפות המגזר הפרטי אנחנו מאפשרים את מחיר החשמל הזול ביותר למשק. זה מהות המכרז. החלופה היא למכור קרקע למרבה המחיר". 

קיראו עוד ב"בארץ"

לגבי עניין התחבורה אמר רוטנברג: "יש הרבה פרויקטים שהתחילו לפעול כדי להקל על העומס: קו ירוק וכחול בירושלים, נתיבים מרכזיים בכביש 5 שיהיו עם חניוני ענק ויאפשרו לאנשים לא להיכנס לתל אביב על הציר של כביש 5 עם שאטלים וחניוני ענק, הרחבה והארכה של כביש 6 וכמובן המטרו.  מגה פרויקט שחייבים להשלים את החקיקה ולמנות את רשות המטרו, להסדיר את נושא מס הגודש, אסור לעקב פרויקט לאומי כזה."

על נתב"ג אמר רוטנברג: "נתב"ג לא עומד בעומס. ב-2023 קיבולת הנוסעים היתה 23 מיליוני נוסעים. בשנת 2030 אנחנו מדברים על 40 מיליון בשנה, 2050 בין 60 ל-70 מיליון בשנה. זה הולך ליצור פקק תנועה עצום שכולנו נשלם עליו, זה בדיוק שקול לפקק תנועה בכביש. להקים שדה חדש לוקח 10 שנים, זה תכנון ותהליכים מורכבים ביותר. שדה חדש זה גם ביזנס אדיר לכל מה שקורה מסביב, עוזר למשק ופותח את השמיים. יש המון עבודה מקצועית סביב הנושא הזה ואנחנו מאוד מחכים להחלטה על מיקום השדה, אבל יחד עם השותפים של משרד התחבורה קידמנו את נושא המכרז כדי לצמצם את לוח הזמנים בנושא".

על ייצור פסולת אמר רוטנברג: "אני קורא מפה לראשי רשויות להפגין מנהיגות גם כלפי תושבים לאמץ מתקנים לטיפול בפסולת במרכזי ערים, אנחנו לא יכולים להמשיך עם ההטמנה. אם זה טוב לערים מרכזיות באירופה זה טוב גם לנו. אנחנו רוצים לעשות מזה הרבה ומהר".

רוטנברג טען בנוגע לפשיעה כי "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה, הנושא של פשיעה במכרזים. זה רחב וזה מטריד מבחינתי. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת. אנחנו עושים מלחמה גדולה בנושא. אפילו שקל אחד זה יותר מדי. הקמנו צוות מיוחד יחד עם המשטרה ופרקליטות המדינה ואנשי החשב הכללי ואנחנו מגבשים סט כלים חדשני למאבק בתחום הזה, זה יאפשר לנו לחסום את הגישה של ארגוני הפשיעה לתקציבי המדינה. אנחנו בימים אלה קובעים כללי משחק חדשים ולא ניתן לגורמי פשיעה לגעת בכספים שלנו, של הציבור".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אביתר כנפו 11/09/2023 08:36
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם יבנו עוד בתי כנסת כולם יתפללו להשם יתברכוא ותבוא הישועה. לא צריך יהיה תשתיות
  • 3.
    עוד מאמר מקצועי וחשוב שהממשלה תזרוק לפח (ל"ת)
    אוהד 07/09/2023 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שיפנה לביבי וחבורתו אחרי 14 שנה ב"ניהול" המדינה (ל"ת)
    רונן 07/09/2023 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רובי 07/09/2023 11:44
    הגב לתגובה זו
    לאף מדינה אין תשתיות דת מפותחות כאלה, בתי כנסת, מקוואות, כוללים, ראשונים בעולם בוודאות.
  • אוהד 07/09/2023 14:45
    הגב לתגובה זו
    לא צריך תשתיות
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).