"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם. זה די ברור למה, אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר", אומר יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר.
החשב הכללי ציין כי "ישראל נמצאת הרבה מאחור מאחורי מדינות הייחוס שמשווים אותנו, כתוצאה מפערי התשתיות. 20 נקודות אחוז במוצרי תוצר. זה המון. אם בממוצע ב-OECD אנחנו רואים את מלאי התשתיות ב66%, אצלנו זה בערך 45% וקצב הצבירה שלנו זה 2% בשנה. כדי להדביק את הפער צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות. כשאתה נמצא במדינה מפותחת עם ידע ורמת חיים גבוהה עם כזה פער בתשתיות זו הזדמנות עסקית מאוד גבוהה ומי שיהיה בעולם הזה, כאן ועכשיו מול הצפי בעתיד, פשוט יעשה הרבה כסף".
החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. צילום גלעד ארצי
לדבריו "בדרך לפה כנראה שכולנו עמדנו בפקקים, כנראה שברגעים אלה יש יזם שמחפש מימון ומתרוצץ בנבכי הבירוקרטיה הישראלית בעולמות התכנון, וברגע זה נולד גם ילד חדש וזוג צעיר נכנס לדירה חדשה. כל זה קורה כרגע. בשנים האחרונות התרגלנו לראות הרבה השקעות בתשתיות, חלק ממגה פרויקטים וחלק מתוצאה של שדרוג ובניה חדשה. אנחנו חיים במדינה עם ריבוי טבעי גבוה. בכל מקום אנחנו רואים את הבניה, ועדיין אנחנו סובלים מפקקי התנועה, סובלים משימוש מועט באנרגיות מתחדשות, יש לנו טיפול מאוד לא יעיל בפסולת ויש צורך בשדרוג של תשתית דיגיטלית.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- איך זה להיות חשבת שכר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה לפער המשמעותי בהיקף התשתיות מול העולם, לדברי רוטנברג הוא משום ש"אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר. מצד שני אנחנו מדינה מפותחת והתוצר לנפש גבוה. בסוף אי פיתוח תשתיות שווה אובדן תוצר והכנסות לכל אחד מאיתנו ולילדים שלנו. פיתוח תשתיות, זה אותה תוספת לאוצר והגדלה של רמת החיים שלנו."
על הפשיעה במכרזים אמר החשב הכללי "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת". רוטנברג אמר את הדברים בוועידת ישראל ה-10 לתשתיות ותעשייה ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS.
מנסים להביא ישראל חברות תשתיות בינלאומיות
רוטנברג הוסיף כי "יש הרבה פרויקטים שנמצאים בשלבי מימון ואנחנו נמצאים בתנופה של הנפת תשתיות. אנחנו פועלים בהרבה היבטים: להביא לישראל חברות תשתיות בינ"ל שיביאו ידע, כמו למשל איך חופרים מנהרות, זה ידע שהובא לפה על ידי חברות בינלאומיות. גם קידום מכרזים שווה מחירי חשמל יותר נמוכים לכולנו. כי באמצעות הקידום בשיטה בשותפות המגזר הפרטי אנחנו מאפשרים את מחיר החשמל הזול ביותר למשק. זה מהות המכרז. החלופה היא למכור קרקע למרבה המחיר".
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
לגבי עניין התחבורה אמר רוטנברג: "יש הרבה פרויקטים שהתחילו לפעול כדי להקל על העומס: קו ירוק וכחול בירושלים, נתיבים מרכזיים בכביש 5 שיהיו עם חניוני ענק ויאפשרו לאנשים לא להיכנס לתל אביב על הציר של כביש 5 עם שאטלים וחניוני ענק, הרחבה והארכה של כביש 6 וכמובן המטרו. מגה פרויקט שחייבים להשלים את החקיקה ולמנות את רשות המטרו, להסדיר את נושא מס הגודש, אסור לעקב פרויקט לאומי כזה."
על נתב"ג אמר רוטנברג: "נתב"ג לא עומד בעומס. ב-2023 קיבולת הנוסעים היתה 23 מיליוני נוסעים. בשנת 2030 אנחנו מדברים על 40 מיליון בשנה, 2050 בין 60 ל-70 מיליון בשנה. זה הולך ליצור פקק תנועה עצום שכולנו נשלם עליו, זה בדיוק שקול לפקק תנועה בכביש. להקים שדה חדש לוקח 10 שנים, זה תכנון ותהליכים מורכבים ביותר. שדה חדש זה גם ביזנס אדיר לכל מה שקורה מסביב, עוזר למשק ופותח את השמיים. יש המון עבודה מקצועית סביב הנושא הזה ואנחנו מאוד מחכים להחלטה על מיקום השדה, אבל יחד עם השותפים של משרד התחבורה קידמנו את נושא המכרז כדי לצמצם את לוח הזמנים בנושא".
על ייצור פסולת אמר רוטנברג: "אני קורא מפה לראשי רשויות להפגין מנהיגות גם כלפי תושבים לאמץ מתקנים לטיפול בפסולת במרכזי ערים, אנחנו לא יכולים להמשיך עם ההטמנה. אם זה טוב לערים מרכזיות באירופה זה טוב גם לנו. אנחנו רוצים לעשות מזה הרבה ומהר".
רוטנברג טען בנוגע לפשיעה כי "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה, הנושא של פשיעה במכרזים. זה רחב וזה מטריד מבחינתי. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת. אנחנו עושים מלחמה גדולה בנושא. אפילו שקל אחד זה יותר מדי. הקמנו צוות מיוחד יחד עם המשטרה ופרקליטות המדינה ואנשי החשב הכללי ואנחנו מגבשים סט כלים חדשני למאבק בתחום הזה, זה יאפשר לנו לחסום את הגישה של ארגוני הפשיעה לתקציבי המדינה. אנחנו בימים אלה קובעים כללי משחק חדשים ולא ניתן לגורמי פשיעה לגעת בכספים שלנו, של הציבור".
- 4.אביתר כנפו 11/09/2023 08:36הגב לתגובה זובעזרת השם יבנו עוד בתי כנסת כולם יתפללו להשם יתברכוא ותבוא הישועה. לא צריך יהיה תשתיות
- 3.עוד מאמר מקצועי וחשוב שהממשלה תזרוק לפח (ל"ת)אוהד 07/09/2023 14:46הגב לתגובה זו
- 2.שיפנה לביבי וחבורתו אחרי 14 שנה ב"ניהול" המדינה (ל"ת)רונן 07/09/2023 12:23הגב לתגובה זו
- 1.רובי 07/09/2023 11:44הגב לתגובה זולאף מדינה אין תשתיות דת מפותחות כאלה, בתי כנסת, מקוואות, כוללים, ראשונים בעולם בוודאות.
- אוהד 07/09/2023 14:45הגב לתגובה זולא צריך תשתיות
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
