נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

ארבעה דברים שהמשקיעים יחפשו הפעם בדוחות הבנקים בוול סטריט

ג'יי פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק ידווחו מחר. שאר הבנקים הגדולים - בשבוע הבא. האזוריים בשבוע שאחריו. בדרך כלל כולם מסתכלים על שורת הרווח של הבנקים, הפעם השאלה המעניינת היא איכות המאזן שלהם
נתנאל אריאל | (1)

אחרי קריסת הבנקים סיליקון וואלי ו-Signature והלאמתו-מכירתו של בנק קרדיט סוויס למתחרה הגדול UBS בשוויץ, עונת הדוחות תיפתח מחר בוול סטריט באופן רשמי עם דוחות הבנקים הגדולים ג'יי פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק, כאשר שאר הגדולים גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה ידווחו צפויים לדווח בשבוע הבא. הבנקים אזוריים פירסט רפובליק וגם PacWest ידווחו בשבוע שאחר כך.

אז לא, אף אחד לא חושב שהבנקים הגדולים הללו צפויים ליפול. הם חזקים יותר, המאזנים שלהם בריאים יותר, ועדיין, החששות מ-2008 קיימים - ומניות הבנקים איבדו אחוזים ניכרים בחודש האחרון. שני המדדים שעוקבים אחרי הבנקים SPDR S&P REGIONAL BANKING ETF ו-KBW Nasdaq Bank (סימול:BKX) נפלו ב-27% וב-19% בהתאמה. נזכיר שבעקבות המשבר ב-2008 קרסו כמעט 500 בנקים בארה"ב (רובם קטנים כמובן), ובהחלט ייתכן שכעת יקרסו בנקים. האורקל מאומהה, וורן באפט, אף התראיין השבוע ואמר שאפשר לצפות לנפילה של בנקים נוספים, אבל גם הוסיף ש"לא צריך להפוך החלטות טיפשיות של מנהלים לפניקה בקרב כל אזרחי ארה"ב. אנשים לא צריכים לדאוג לכך שיאבדו את כספם בבנק אמריקאי". במילים אחרות, לא סביר שכל מערכת הבנקאות בארה"ב נמצאת רגע לפני התמוטטות (לראיון).

מה חושבים אלה שמאמינים שהבנקים חזקים?

משקיעים 'שוורים' מאמינים שחלק ניכר מהחדשות הרעות כבר מתומחרות במניות הבנקים, ושאף על פי שהתחזית לטווח הקרוב עבור הבנקים עשויה להיות עגומה, הבנקים עשויים לבצע ריבאונד כלפי מעלה. כלומר החדשות הרעות כבר מתומחרות אבל חדשות טובות עדיין לא.

מנגד, משקיעים ש'דוביים' חוששים שהגרוע מכל עדיין לא מתומחר במניות הבנקים ושהן עלולות להמשיך לרדת. הסיבה יכולה להיות גם העובדה שהעלאות הריבית של הפדרל ריזרב מן הסתם עלולות לגרום לצרכנים לקחת פחות הלוואות (כי ההחזרים מתייקרים) ולבנקים להכיר ביותר הוצאות להפסדי אשראי שייכנסו למאזנים שלהם. יש אנליסטים בוול סטריט שחתכו את אומדן הרווחים של הבנקים ב-8-10% לשנה הקרובה ולשנה הבאה.

במה יתמקדו המשקיעים בעונת הדוחות הקרובה? הנה ארבעה דברים

1. בריאות המאזן - בדרך כלל השורה התחתונה של הבנקים מקבלות את מירב תשומת הלב בדוחות אבל מתברר שעליית הריבית הביאה לכך שבתיקי האג"ח של הבנקים יש הפסדים לא ממומשים של 620 מיליארד דולר בסוף 2022, ולכן מאזני הבנקים הולכים לעניין מאוד את המשקיעים. חשוב להבין - ההפסדים 'על הנייר' לא יהפכו להפסדים בפועל אלא אם הבנקים ייאלצו למכור נכסים בהפסד כדי להשיג נזילות. אחרי הקריסה של שני הבנקים הפד הגדיר מסגרות מימון כך שלבנקים תהיה גישה קלה יותר לנזילות. ולמרות זאת - המשקיעים ירצו לראות מאזנים בריאים יותר, תוך תשומת לב לרמות הפיקדונות, הלוואות האחרונות מהפד' והמזומנים הזמינים שיש להם.

2. עצירת צמיחת הלוואות. הבנקים עשויים להלוות פחות כסף לאחר העלאת הריבית והחששות של המשקיעים מהלוואות לא טובות. בנקים חייבים להלוות כסף, זה הביזנס שלהם, מזה הם עושים כסף ועדיין - הם לא רוצים להיתפס ככאלה שנותנים שוב הלוואות 'סאב-פריים', בטח בתקופה שכל העיניים של המשקיעים עליהם. אז ייתכן שהם נתנו פחות הלוואות לאחרונה ואם כן - זה עשוי לבוא לידי ביטוי בדוחות. רוב האנליסטים לא חושבים שתהיה ירידה בהלוואות, אבל בהחלט תיתכן האטה בצמיחה בהלוואות ככל שהריבית תישאר גבוהה.

3. הכנסות ריבית נטו קטנות יותר ומרווחי ריבית נטו מצומצמים יותר -  פחות הלוואות חדשות אומרות שהבנקים נוטים פחות לקצור את הפירות של העלאת הריבית של הבנק המרכזי, הפד'. בנוסף, עלויות המימון של הבנקים עולה. בדרך כלל, כשהריבית עולה הבנקים מעלים את הריבית על ההלוואות שלהם מהר יותר מאשר את הריבית על הפיקדונות, וזה מייצר להם רווחים, אבל מה קורה אם המפקידים מושכים את הכסף מהבנקים בחיפוש אחר מוצרים בעלי תשואה גבוהה יותר? או רואים את ערימות המזומנים של המגיפה הולכים וקטנים (הפד' מנסה לצמצם את המאזן העצום שלו). התוצאה במקרה כזה היא שהבנקים עלולים לאבד את מקור המימון הזול שלהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

4. הפרשות להפסדי אשראי - עליית הריבית מקשה על הציבור לעמוד בהחזרים שלו. אפשר היה לראות את זה גם בקורונה, הבנקים נאלצו לרשום עלייה בהפרשות להפסדי אשראי וכתוצאה מכך גם התוצאות שלהם נפגעו. המניות הגיבו בהתאם ונפלו. אחר כך בשנת 2021 ואפילו בשנת 2022 הבנקים בעצם ביטלו את ההפרשות הללו ובעצם הכירו בהכנסות - והרווחים שלהם זינקו. כעת החשש הוא שוב לעלייה בהפרשות להפסדי אשראי - ובהקטנת הרווח בשורה התחתונה. בוודאי כאשר החשש הוא מפני מיתון שהולך ומתקרב. הוראות התקן החשבונאי של הפסדי אשראי צפויים (CECL), מוסיפים תנודתיות לדוחות הבנקים מכיוון שהבנקים צריכים לרשום הפסדים צפויים מראש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר יצחק 14/04/2023 05:39
    הגב לתגובה זו
    מחירי מניות הבנקים ----הונאה חייבים לרדת ב25-35 אחוז במצב הזה זה קזינו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.