נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

ארבעה דברים שהמשקיעים יחפשו הפעם בדוחות הבנקים בוול סטריט

ג'יי פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק ידווחו מחר. שאר הבנקים הגדולים - בשבוע הבא. האזוריים בשבוע שאחריו. בדרך כלל כולם מסתכלים על שורת הרווח של הבנקים, הפעם השאלה המעניינת היא איכות המאזן שלהם
נתנאל אריאל | (1)

אחרי קריסת הבנקים סיליקון וואלי ו-Signature והלאמתו-מכירתו של בנק קרדיט סוויס למתחרה הגדול UBS בשוויץ, עונת הדוחות תיפתח מחר בוול סטריט באופן רשמי עם דוחות הבנקים הגדולים ג'יי פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק, כאשר שאר הגדולים גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה ידווחו צפויים לדווח בשבוע הבא. הבנקים אזוריים פירסט רפובליק וגם PacWest ידווחו בשבוע שאחר כך.

אז לא, אף אחד לא חושב שהבנקים הגדולים הללו צפויים ליפול. הם חזקים יותר, המאזנים שלהם בריאים יותר, ועדיין, החששות מ-2008 קיימים - ומניות הבנקים איבדו אחוזים ניכרים בחודש האחרון. שני המדדים שעוקבים אחרי הבנקים SPDR S&P REGIONAL BANKING ETF ו-KBW Nasdaq Bank (סימול:BKX) נפלו ב-27% וב-19% בהתאמה. נזכיר שבעקבות המשבר ב-2008 קרסו כמעט 500 בנקים בארה"ב (רובם קטנים כמובן), ובהחלט ייתכן שכעת יקרסו בנקים. האורקל מאומהה, וורן באפט, אף התראיין השבוע ואמר שאפשר לצפות לנפילה של בנקים נוספים, אבל גם הוסיף ש"לא צריך להפוך החלטות טיפשיות של מנהלים לפניקה בקרב כל אזרחי ארה"ב. אנשים לא צריכים לדאוג לכך שיאבדו את כספם בבנק אמריקאי". במילים אחרות, לא סביר שכל מערכת הבנקאות בארה"ב נמצאת רגע לפני התמוטטות (לראיון).

מה חושבים אלה שמאמינים שהבנקים חזקים?

משקיעים 'שוורים' מאמינים שחלק ניכר מהחדשות הרעות כבר מתומחרות במניות הבנקים, ושאף על פי שהתחזית לטווח הקרוב עבור הבנקים עשויה להיות עגומה, הבנקים עשויים לבצע ריבאונד כלפי מעלה. כלומר החדשות הרעות כבר מתומחרות אבל חדשות טובות עדיין לא.

מנגד, משקיעים ש'דוביים' חוששים שהגרוע מכל עדיין לא מתומחר במניות הבנקים ושהן עלולות להמשיך לרדת. הסיבה יכולה להיות גם העובדה שהעלאות הריבית של הפדרל ריזרב מן הסתם עלולות לגרום לצרכנים לקחת פחות הלוואות (כי ההחזרים מתייקרים) ולבנקים להכיר ביותר הוצאות להפסדי אשראי שייכנסו למאזנים שלהם. יש אנליסטים בוול סטריט שחתכו את אומדן הרווחים של הבנקים ב-8-10% לשנה הקרובה ולשנה הבאה.

במה יתמקדו המשקיעים בעונת הדוחות הקרובה? הנה ארבעה דברים

1. בריאות המאזן - בדרך כלל השורה התחתונה של הבנקים מקבלות את מירב תשומת הלב בדוחות אבל מתברר שעליית הריבית הביאה לכך שבתיקי האג"ח של הבנקים יש הפסדים לא ממומשים של 620 מיליארד דולר בסוף 2022, ולכן מאזני הבנקים הולכים לעניין מאוד את המשקיעים. חשוב להבין - ההפסדים 'על הנייר' לא יהפכו להפסדים בפועל אלא אם הבנקים ייאלצו למכור נכסים בהפסד כדי להשיג נזילות. אחרי הקריסה של שני הבנקים הפד הגדיר מסגרות מימון כך שלבנקים תהיה גישה קלה יותר לנזילות. ולמרות זאת - המשקיעים ירצו לראות מאזנים בריאים יותר, תוך תשומת לב לרמות הפיקדונות, הלוואות האחרונות מהפד' והמזומנים הזמינים שיש להם.

2. עצירת צמיחת הלוואות. הבנקים עשויים להלוות פחות כסף לאחר העלאת הריבית והחששות של המשקיעים מהלוואות לא טובות. בנקים חייבים להלוות כסף, זה הביזנס שלהם, מזה הם עושים כסף ועדיין - הם לא רוצים להיתפס ככאלה שנותנים שוב הלוואות 'סאב-פריים', בטח בתקופה שכל העיניים של המשקיעים עליהם. אז ייתכן שהם נתנו פחות הלוואות לאחרונה ואם כן - זה עשוי לבוא לידי ביטוי בדוחות. רוב האנליסטים לא חושבים שתהיה ירידה בהלוואות, אבל בהחלט תיתכן האטה בצמיחה בהלוואות ככל שהריבית תישאר גבוהה.

3. הכנסות ריבית נטו קטנות יותר ומרווחי ריבית נטו מצומצמים יותר -  פחות הלוואות חדשות אומרות שהבנקים נוטים פחות לקצור את הפירות של העלאת הריבית של הבנק המרכזי, הפד'. בנוסף, עלויות המימון של הבנקים עולה. בדרך כלל, כשהריבית עולה הבנקים מעלים את הריבית על ההלוואות שלהם מהר יותר מאשר את הריבית על הפיקדונות, וזה מייצר להם רווחים, אבל מה קורה אם המפקידים מושכים את הכסף מהבנקים בחיפוש אחר מוצרים בעלי תשואה גבוהה יותר? או רואים את ערימות המזומנים של המגיפה הולכים וקטנים (הפד' מנסה לצמצם את המאזן העצום שלו). התוצאה במקרה כזה היא שהבנקים עלולים לאבד את מקור המימון הזול שלהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

4. הפרשות להפסדי אשראי - עליית הריבית מקשה על הציבור לעמוד בהחזרים שלו. אפשר היה לראות את זה גם בקורונה, הבנקים נאלצו לרשום עלייה בהפרשות להפסדי אשראי וכתוצאה מכך גם התוצאות שלהם נפגעו. המניות הגיבו בהתאם ונפלו. אחר כך בשנת 2021 ואפילו בשנת 2022 הבנקים בעצם ביטלו את ההפרשות הללו ובעצם הכירו בהכנסות - והרווחים שלהם זינקו. כעת החשש הוא שוב לעלייה בהפרשות להפסדי אשראי - ובהקטנת הרווח בשורה התחתונה. בוודאי כאשר החשש הוא מפני מיתון שהולך ומתקרב. הוראות התקן החשבונאי של הפסדי אשראי צפויים (CECL), מוסיפים תנודתיות לדוחות הבנקים מכיוון שהבנקים צריכים לרשום הפסדים צפויים מראש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר יצחק 14/04/2023 05:39
    הגב לתגובה זו
    מחירי מניות הבנקים ----הונאה חייבים לרדת ב25-35 אחוז במצב הזה זה קזינו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.