יצחק הרצוג
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

75 רבנים ורבניות קוראים לאמץ את מתווה הנשיא למען שמירת אחדות עם ישראל

75 רבנים ורבניות בגילוי דעת ראשון קוראים לאמץ את מתווה הנשיא ולפתוח בהדברות למען שמירת אחדות עם ישראל. בהצהרה פומבית ראשונה, קוראים מעל 70 רבניות ורבנים המשתייכים לציבור הדתי-לאומי להידברות לפני שייגרם קרע בעם, וקוראים לאפשר מיצוי מלא של מתווה הנשיא הרצוג שהוצג ציבורית ביום ראשון האחרון. בין החותמים דמויות מרכזיות במגזר כמו  הרב משה ליכטנשטיין (מראשי ישיבת הר עציון), הרב אהד טהרלב (ראש מדרשת  או"ת לינדנבאום) הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, הרב מאיר נהוראי (ראש רבני בית הלל),  והרב דוד סתיו (יו"ר ארגון רבני צהר) ואף שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון

במכתבם מציינים הרבניות והרבנים:

אנו החתומים מטה קוראים לחברי הכנסת מכל סיעות הבית, לפתוח לאלתר בדיאלוג ברוח קריאתו של הנשיא הרצוג, ולאפשר את מיצויו המלא.  זאת, כדי לנסות ולהגיע לתמיכה רחבה חוצת מחנות בשינויים במערכת המשפט ובמערך האיזונים בין הרשויות, שישמרו על עצמאות הרשויות השונות. השינויים נדרשים כדי להשיב את האיזון בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת לרשות השופטת, וכדי לחזק את אמון העם במוסדות המדינה. שינויים ללא הסכמה רחבה ככל שניתן עלולים לפרום את החוט המקשר בין חלקי העם, לגרום לקרע וליצור שבר, שאחריתו, מי ישורנו! שלמות העם היא תנאי מהותי לאיתנות מדינת ישראל ולעוצמתה.

רב המאחד על המפריד. כי אנשים אחים אנחנו! 

הרשימה המלאה:

1. הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'

2. הרב יצחק אייזנר

3. הרבנית שרה אליאש

4. הרבנית ד"ר תהילה אליצור

5. הרב דניאל בוסקילה

6. הרב ד"ר חיים בורגנסקי

7. הרב אמנון בזק

8. הרבנית אריאלה ביגמן

9. הרב דוד ביגמן

10. הרבנית מלכה בינה

11. הרב אסי בלנק

12. הרב יצחק בן דוד

13. הרב יואל בן נון

14. הרב שלמה ברין

15. הרבנית זיוית ברלינר

16. הרב דב ברקוביץ'

17. הרב פרופ' חיים (ג'יי) ברקוביץ'

18. הרבנית נחמה גולדמן ברש

19. הרב ברוך גיגי

20. הרב יהודה גלעד

21. הרבנית ד"ר טובה גנזל

22. הרב בני הולצמן

23. הרב אביה הכהן

24. הרב ראובן הכהן אוריה

25. הרב פרופ' ג'פרי וולף

26. הרב ד"ר אברהם וולפיש

27. הרב זאב וייטמן

28. הרב שלמה וילק

29. הרב אהד טהרלב

30. הרב משה כהן

31. הרבנית ד"ר רחל לבמור

32. הרב מאיר לדאני

33. הרב בנימין להמן

34. הרב רונן לוביץ'

35. הרב אהרון ליבוביץ'

36. הרב משה ליכנטשטיין

37. הרבנית תמר מאיר

38. הרב יעקב נגן

39. הרב מאיר נהוראי

40. הרבנית ד"ר איילת סג"ל

41. הרב יאיר סילברמן

42. הרב ד"ר יוסף סלוטניק

43. הרב ישראל סמט

44. הרבנית תמי סמט

45. הרב אביע"ד סנדרס

46. הרב דוד סתיו

47. הרבנית דבורה עברון

48. הרב שמואל פויכטונגר

49. הרבנית שלומית פיאמנטה

50. הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

51. הרבנית כרמית פיינטוך

52. הרב שי פירון

53. הרבנית ד"ר אסתר פישר

54. הרבנית שלומית פלינט

55. הרבנית מישל פרבר

56. הרב שאול פרבר

57. הרבנית הדסה פרומן

58. הרב יוסי פרומן

59. הרבנית שרה פרידלנד בן-ארזה

60. הרב יאיר קאהן

61. הרב עמית קולא

62. הרבנית אושרה קורן

63. הרב צבי קורן

64. הרב יצחק קליימן

65. הרבנית ד"ר תרצה קלמן

66. הרב אביה רוזן

67. הרבנית אסתי רוזנברג

68. הרב הלל רחמני

69. הרב שמואל ריינר

70. הרבנית מלי שטריגלר

71. הרב משה שפטר

72. הרב ירחם שמשוביץ'

73. הרבנית רחל שפרכר פרנקל

74. הרב חן שריג

75. הרב ד"ר אליעזר שריאל

שלשום נאם הנשיא לאומה, הנה חלקים מנאומו: "המציאות הישראלית המטלטלת והכואבת, הביאה אותי בשבועות האחרונים לנחם משפחות ששכלו את יקיריהן בגל הטרור הנפשע. משפחה אחר משפחה, משלל גווניה של החברה הישראלית, הביטו בי בעיניים דומעות, וביקשו ממני – בבקשה. מעומק הלב ובזעקה: לא על עצמם ולא על אבלם ביקשו, אלא לעשות הכול כדי לעצור את הטירוף, את המחלוקת שמאיימת על כולנו. המשפחות היקרות האלה, הצטרפו לקולות של מיליונים, מכל צידי המפה הפוליטית, שמבקשים בשבועות האחרונים דבר אחד – לא לצעוד לתוך התהום; להפסיק את אש הקיטוב הנפיצה, לפני שהיא תכלה אותנו. אנחנו כבר מזמן לא בוויכוח פוליטי, אלא על סף קריסה חוקתית וחברתית".

"ולכן, כפי שנהגו נשיאי ישראל בעבר במקרים קיצוניים כאלה – אני מסרב לעמוד מנגד. אני מבקש, אני מתחנן, בפני כל אחת ואחד מכם – אחיי ואחיותיי הישראלים – האיומים מבחוץ גדולים דיים. אלימות מכל סוג – ועל אחת כמה וכמה אלימות נגד משרתי ציבור ונבחריו – היא קו אדום שאל לנו לחצות בשום פנים ואופן. בבחירה בין התפרקות לשותפות – אני בוחר בשותפות. אנחנו בוחרים בשותפות...אני קובע בוודאות: אפשר להגיע להסכמה רחבה, שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח. כן – זה אפשרי!".

הרצוג הציג חמישה עקרונות שלדבריו יהיו בסיס למשא ומתן מיידי ותכליתי, שיסדיר את היחסים בין רשויות השלטון. בינתיים ההצעות לקריאה ראשונות עוברות, כאשר שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן אומרים שפניהם לדיונים ופשרות, אך לא הפסקת ההליך המשפטי.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    תמר 21/02/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה אין ספק שצריך להגיע לאחדות.
  • 7.
    שרה 21/02/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    לא מעניין אותי מהרבנים, כדאי לשבת כבר היום בלי תנאים מוקדמים ולא להקפיא כלום, לא צריך להקשיב לשטויות של לפיד כנראה הוא רוצה את הרס המדינה הזאת.....
  • 6.
    משהאלף 15/02/2023 05:32
    הגב לתגובה זו
    לאיזון התנאי המוקדם, להקפיא את החקיקה, שדורשים נציגי האופוזיציה ראוי להציע תנאי מוקדם נגדי (שהרי אין ארוחות חינם) לפחות להקפיא את פעילותה של היועמ"שית שמונתה מכוונת מטרה למנוע את התפוררות תיקי נתניהו, מלעסוק בענייניו, והאיזון ההכרחי יושג והדרך להבנה תתקצר מאוד.
  • שרה 21/02/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    נכון ביותר, דבר ראשון להפטר מהיועצת המשפטית, להחזיר אותה לסער. שנית לשבת כבר היום ללא תנאים מוקדמים......
  • 5.
    לילי 14/02/2023 20:44
    הגב לתגובה זו
    מתווה הנשיא יתן לגיטימציה למהלך של ביבי לחמוק מהכלא . כל משא ומתן יתן לגיטימציה למהלכים ליצירת דיקטטורה שמטרתה לחלץ מואשמים בשוחד מהכלא .
  • 4.
    מישהו 14/02/2023 20:41
    הגב לתגובה זו
    כמו ברוסיה. אדם אחד מוביל מאות אלפים אל מותם...גם פה , אדם אחד מוביל מדינה שלמה לאבדנה!
  • שרה 21/02/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    למי הכוונה לפיד שמפריע ומספר סיפורים רק בגלל שהפסיד בבחירות????
  • חחח 14/02/2023 21:34
    הגב לתגובה זו
    תתרכז בישראל)))
  • 3.
    תספרו כמה ספרדים יש . איפה הייתם בהתנתקות ???? איפה היה הנשיא אז ? (ל"ת)
    כ.ד 14/02/2023 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רון 14/02/2023 19:41
    הגב לתגובה זו
    חלקם הגדול מוגדרים כ "קלי-דת" (דתיים לייט).
  • 1.
    כל הרבנים האלה שייכים לאג'נדת בנט ושקד שקיבלה מנדט וחצי (ל"ת)
    שלמה 14/02/2023 19:37
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.