יצחק הרצוג
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

בוז'י הרצוג נבחר לנשיא ה-11 של ישראל

הרצוג קיבל 87 מקולותיהם של חברי הכנסת, לעומת 26 שקיבלה מרים פרץ שהתמודדה מולו. הרצוג: "מקבל עליי את האחריות הכבדה שהטלתם על כתפיי ואת הזכות לשרת את הציבור הישראלי כולו"
נתנאל אריאל | (1)

יצחק (בוז'י) הרצוג הוא הנשיא ה-11 של מדינת ישראל, לאחר שנבחר היום לתפקיד ברוב של 87 חברי כנסת ויחליף בתפקיד את ראובן (רובי) רבלין, לקדנציה של 7 שנים. מרים פרץ שהתמודדה מולה קיבלה 26 קולות. הרצוג, בן 60, היה עד היום יו"ר הסוכנות היהודית ולפני כן שימש כשר וחבר כנסת. ב-2015 ניסה להתמודד מול בנימין (ביבי) נתניהו לראשות הממשלה אך נכשל ולאחר מכן הודח מראשות מפלגת העבודה. למרות שנשיא המדינה בישראל הוא תפקיד סמלי וטקסי בעיקרו, יש לו שתי סמכויות עיקריות - להעניק את המנדט להרכבת הממשלה למועמד עם הסיכויים הגבוהים ביותר לדעתו להצליח במשימה, ולהעניק חנינה לאנשים שעברו על החוק. אם נתניהו יורשע, יצטרך הרצוג להחליט האם לתת לו חנינה. הבחירות לנשיאות המדינה התנהלו בעיקר במסדרונות הכנסת, אם כי בגלל המו"מ להרכבת הממשלה נדמה כי הפעם הנושא לא עמד בראש סדר העדיפויות של הח"כים, כאשר כל אחד משני המועמדים ניסה להשיג כמה שיותר מקולותיהם של חברי הכנסת. שני המועמדים הכריזו על מועמדותם לפני שבועיים, ובאותו יום הזמר יהורם גאון החליט לוותר ולא להתמודד לתפקיד. בנאום הניצחון אמר הרצוג: "מקבל את הזכות לשרת את הציבור הישראלי כולו, בתפקיד רם ונישא זה. בכוונתי להיות נשיא של כולם. להטות אוזן קשבת לכל עמדה ולכבד כל אדם. לסמן את הקווים המחברים ולבנות גשרים של הסכמות, כדי לקרב גם את הרחוקים שבניצים - כאן בתוכנו, כמו גם עם אחינו ואחיותינו בתפוצות; להעצים ולטפח את היצירתיות, היוזמה והמקוריות שלנו; למלא בכל יום את צידת האחדות, הערבות הדדית והזהות משותפת, הנחוצות לנו כל כך במסע שלנו להפוך לחברת מופת. להותיר מרווח נשימה לרוקמי הרוח, היצירה והחלומות. למלא את ישראל בתקווה. "חיוני לטפל בפצעים שותתי הדם שנפערו בחברה שלנו בתקופה האחרונה; עלינו להגן על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל שמה הטוב במשפחת העמים; להיאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל; לשמור על עמודי התווך של הדמוקרטיה שלנו; להתעלות אל גודל שעתה של האומה; ולצאת מן המיצר אל המרחב. זו המהות שלנו, החלוציות שלנו והמחויבות של כולנו לארץ הזו" השכר של נשיא המדינה עומד על 62 אלף שקל בחודש (ברוטו) והוא צמוד לשכר הממוצע במשק, ומתגורר בבית הנשיא בירושלים. אביו של בוז'י הרצוג היה הנשיא השישי של ישראל, וסבא שלו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שהנשיא הנבחר קרוי על שמו) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936 ולאחר מכן כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון של ישראל עם הקמתה. לאחר מערכת הבחירות של 1999, נחקר הרצוג בעקבות חשד למעורבותו ב"פרשת העמותות של ברק" שעסקה בעבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. על פי דו"ח מבקר המדינה דאז שהוביל לחקירת משטרה נגדו, הרצוג הזיז כספים מקרן פילנטרופית לעמותות שתמכו באהוד ברק. הרצוג שמר בחקירה על זכות השתיקה ולאחר שיצא נגד פאינה קירשנבוים שנהגה באופן דומה בחקירותיה אמר כי "היום הייתי נוהג אחרת". ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את הרצוג ואמר: "אני מברך את הרצוג על בחירתו ומאחל לו הצלחה רבה בשם כל אזרחי ישראל. אני מודה למרים פרץ על ההתמודדות המכובדת ואני משוכנע שהיא תמשיך לתרום לחברה בישראל כפי שעשתה כל חייה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוהבים אותך בוז'י (ל"ת)
    ערק 02/06/2021 14:35
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)