גו ביידן
צילום: צילום מסך דף האינסטגרם הרשמי, לפי סעיף 27.א לחוק זכויות יוצרים

ג'ו ביידן רוצה להגדיל מיסוי על Buyback; אם יתממש זה יפגע ביכולת של החברות לווסת את מחירי המניות

נשיא ארה"ב מעוניין במיסוי של 4% על ענקיות הטק, הנפט ואחרות שרוכשות מניות של עצמן ומתחמקות ממס - מה זה אומר?
דור עצמון | (3)

הנשיא ג'ו ביידן מעוניין להטיל מס של 4% על רכישות חוזרות (בייבק - Buyback) של מניות. כך אמר הנשיא בנאום לאומה אמש. ההצעה הזו תכפיל פי ארבעה את המס הנוכחי שעומד על 1%. מדובר במס חדש שהתקבל במסגרת חוק הפחתת האינפלציה באוגוסט האחרון ונכנס לתוקף בתחילת השנה הנוכחית.  כבר אז חששו החברות שהמס הזה עלול לעלות וניסו למנוע את יישומו. מדובר במס שעלול להגביל מאוד את "נשק יום הדין" של ענקיות הטק ובכלל - של הפעולה שמצליחה במקרים רבים לווסת את מחירי המניות ואת השווקים.

רכישה עצמית היא פעולה שבה החברה רוכשת מנית של עצמה ובכך בעצם מצד אחד מקטינה את היקף המזומנים שלה, אך מצד שני - מביעה אמון במניית החברה, תומכת בפועל במניית החברה, ומגדילה בעקיפין את הרווח למניה. ברגע שהרווח מחולק על פני כמות נמוכה יותר של מניות (ברגע שיש רכישה עצמית - כמות המניות קטנה) אזי הרווח למניה גדל.

בשורה התחתונה זה מהלך שתורם למניה, והוא מהווה בשנה האחרונה סוג של נשק נגד ירידות. ענקיות הטק ללא יוצא מהכלל מצוידות בהיקף מזומנים פנומנלי והן משתמשות בחלק מהקופה כדי לרכוש מניות של עצמן. זה ריכך את הירידות, הגדיל את הרווח ותרם ל"ביטחון" המשקיעים. אבל ככל שהמס יעלה כך המוטיבציה לרכישות עצמיות תקטן. 

האם ביידן רוצה פגיעה בשוק המניות בקדנציה שלו? כנראה שלא, אבל הוא רוצה את הכספים הענקיים האלו כדי להילחם באינפלציה. בשנה שעברה היו רכישות עצמיות של 1.2 טריליון דולר ב-500 חברות ה-S&P. זה סכום ענק, אבל נראה כי בלי קשר למיסוי הוא לא יחזור ב-2023. אשתקד החברות הוציאו כספים רבים על רכישות כאלו כדי לתמוך במניותיהן והשנה הן צפויות לסבול מירידה ביצירת המזומנים כך שקשה לראות אותן מוציאות אותם סכומים. עם זאת, ענקיות הנפט דיווחו על רכישות עצמיות ענקיות בעבר ועל הגדלת הרכישות בעתיד. דבר שגרם לביקורת ציבורית קשה עליהן. 

רכישות עצמיות נתפסות בעיני הציבור  כדרך של החברות הענקיות לשמר את כוחן ולדאוג למחיר מניותיהן מבלי לשלם מס. יש למהלך תדמית שלילית ולכן גם יחסית קל למסות אותו, אם כי, הרפובליקנים ששולטים בבית הנבחרים מתנגדים ויהיה קשה להעלות את שיעור המס. 

כך או אחרת, באם שיעור המס יעלה וגם אם לא - מספיק שהדיבורים על זה יתגברו, השוק יפנים שהיקף הרכישות העצמיות עלול לרדת. למשקיעים זה פחות טוב. זה מפחית את התמיכה של החברה במניות שלה עצמה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אליעזר כרמלאליעזר כרמל 08/02/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
    צעד כזה יגבער מוטיבציה לחלק יותר דיווידנדים
  • 2.
    קובי 08/02/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    הוא זקן דמנטי שבאמצעותו הצליחו הדמוקרטים לגנוב את הבחירות. אין לו מושג מיהו אז מכאן ועד לכתוב שהוא מעוניין להטיל מס על ביי בק....בדיחה.
  • 1.
    ZZ 08/02/2023 09:31
    הגב לתגובה זו
    והופך את החברות למיני דקנו גידור כשהכסף היה ככ קל ולא להגדיל את היצור והכנסות הליבה במקום
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.