רשות המסים
צילום: רשות המסים

העודף התקציבי של ישראל הסתכם ב-10 מיליארד שקל, 0.6% מהתוצר

משרד האוצר פרסם אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לחודש דצמבר 2022. לפי הדוח, הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.3 מיליארד שקל, ובשנת 2022 כולה הסתכמו ההכנסות ב-436.1 מיליארד שקל - אבל למה בעצם העודף השנתי הוא לא 30 מיליארד שקל?
איציק יצחקי | (5)

כמה כסף הכניסה המדינה בחודש דצמבר? משרד האוצר פרסם אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לחודש דצמבר 2022. לפי הדוח, הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.3 מיליארד שקל, ובשנת 2022 כולה הסתכמו ההכנסות ב-436.1 מיליארד שקל.

על פי הסקירה, חשוב לקחת בחשבון כי הכנסות ממסים, ובמיוחד ההכנסות ממסים ישירים, עלו במחצית השנייה של שנת 2021 ובמחצית הראשונה של שנת 2022 באופן חריג הן ביחס לשנת 2020, שנת משבר הקורונה והן ביחס לשנת 2019, תקופת טרום קורונה.

כמו כן, בשנת 2021 הופרש לקרן פיצויים סכום בגובה של 25% מהכנסות ממס רכישה, בעוד שבשנת 2022 הופסקה ההפרשה לקרן. סכום ההפרשה עמד על כ-0.4 מיליארד שקל בגין חודש דצמבר 2021 וכ-3.2 מיליארד שקל בגין החודשים ינואר-דצמבר 2021.

בינואר ובאפריל 2022 התקבלו תשלומים חריגים של 1.6 ו-1.2 מיליארד שקל בהתאמה. בדצמבר 2021 התקבל תשלום חריג של 1.1 מיליארד שקל במס הכנסה ובסכום דומה במע"מ ייצור מקומי.

גם בשנה שעברה הבטיחה במדינה לסיים בעודף גדול, אבל זה מה שקרה. הנה הכתבה מהשנה שעברה

באוצר מציינים כי בינואר 2023 עודכנה נוסחת מיסוי ירוק וצומצמה ההטבה על כלי רכב חשמליים שגם לאחר השינוי נשארה משמעותית. החל מהשנה עומד שיעור מס הקניה על כלי רכב חשמליים על 20% במקום 83% החל על רכב רגיל. הטבת מס זו מוגבלת לתקרה של 60 אלף שקל. המשמעות היא שרכב חשמלי יכול לקבל הפחתה כוללת במס קניה של עד כ-78,000 שקל (לאחר קבלת זיכוי בגין המיסוי הירוק). כתוצאה משינויי המיסוי, הוקדם יבוא כלי רכב בחודש דצמבר 2022. בעקבות הקדמת היבוא, הוקדמה גביית מס בהיקף המוערך של כ-2.2 מיליארד שקל בדצמבר 2022.

במונחים ריאליים, עלו ההכנסות ממסים ישירים בשנת 2022 ב-13% לעומת שנת 2021. וההכנסות ממסים עקיפים עלו בכ-3%.

בשיעורי מס אחידים, הכנסות המדינה ממסים בדצמבר 2022 ירדו ב‑3% לעומת דצמבר 2021. הגביה ממסים ישירים ירדה ב-7% בעוד שהגביה ממסים עקיפים עלתה ב- 4%. כאמור, הכנסות ממסים במחצית השניה של שנת 2021 ובמיוחד בחודש דצמבר 2021 היו גבוהות באופן חריג. בהשוואה לדצמבר 2019 עלו ההכנסות ממסים ב- 5% בממוצע לשנה. הכנסות ממסים ישירים עלו ב- 9% וממסים עקיפים ב- 1% בממוצע לשנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור של 5% משנת 2012 לשנת 2019. מגמת העלייה נקטעה בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, אך חודשה כבר בסוף שנת 2020 ומאז ועד השיא של המחצית הראשונה של שנת 2022 הגבייה גדלה בקצב מהיר מהרגיל. נתוני הגבייה במחצית השנייה של שנת 2022 מסמנים מגמת ירידה בגבייה לעומת השיא של המחצית הראשונה. יחד עם זאת הגבייה היום נמצאת מעל קו המגמה טרום משבר הקורונה.

סיכום הכנסות

הכנסות רשות המסים בשנת 2022 הסתכמו ב-428.8 מיליארד שקל לעומת 376.4 מיליארד שקל בשנת 2021. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ב-8%. המסים הישירים עלו בכ- 13% והמסים העקיפים עלו ב-2% לעומת שנת 2021.

ההכנסות ממיסים ישירים הסתכמו בשנת 2022 ב-254.9 מיליארד שקל לעומת 216.2 מיליארד שקל בשנת 2021. בשיעורים אחידים, עלתה גביית המסים הישירים בשנת 2022 ב- 13% לעומת שנת 2021 ובכ- 15% בממוצע לשנה לעומת שנת 2019.

מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – בשנת 2022 עלו ההכנסות מעצמאים וחברות ב-18%. הגביה מחברות עלתה ב- 25% ובעצמאים ב- 3%. הגביה מחברות עלתה בעיקר כתוצאה ממספר תשלומים בסכומים חריגים משומה, מרווחים כלואים ומרווחי הון בגין שנים קודמות.

בדצמבר 2022 הסתכמה הגביה בסעיף זה ב- 7.5 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בדצמבר 2021. בשיעורי מס אחידים בנטרול תשלומים חריגים, הגבייה מחברות ירדה בכ-2% והגבייה מעצמאים (כולל בעלי מניות בחברות) נשארה כמעט ללא שינוי. בהשוואה לשנת 2019 עלו הכנסות ממס הכנסה בכ- 16% בחישוב השנתי.

שוק ההון – בשנת 2022 הסתכמו ההכנסות משוק ההון ב- 4.5 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של כ-39%. בדצמבר 2022 נרשמה גביה ברוטו של כ-0.2 מיליארד שקל בלבד, לעומת 0.8 מיליארד שקל בדצמבר 2021. במונחים ריאליים זוהי ירידה של 80%.

לגבי מיסוי מקרקעין - ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בשנת 2022 ב- 25.4 מיליארד שקל, עליה של 17% לעומת שנת 2021. במס שבח נרשמה עליה של 27% ובמס רכישה נרשמה עליה של 9%. עיקר הגידול נרשם בתחילת השנה. גידול זה התמתן במהלך השנה, ובחודשים ספטמבר – דצמבר 2022 ירדו ההכנסות ממיסי מקרקעין לעומת התקופה המקבילה 2021 בה נרשמו הכנסות גבוהות במיוחד ערב העלאת מס הרכישה למשקיעים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איך המדינה לא תרויח 11/01/2023 15:20
    הגב לתגובה זו
    שליברמן עשק אותם וזה לא קרה באף משרד ממשלתי כולם קיבלו רטרואקטיבי. וגם בשנה החמישית עשקו אותם מסתבר ש8200 יש באוצר ואת הציבור מרמים שמורה מתחיל מרויח 9000 שח . בפועל מורה עם תואר שני שעובד 80% משרה עם ורכזות מקצוע מרויח 6200 שח. וזה על גב הילדים שמקבלים מורים מהרחוב שגם הם בורחים להם אחרי 3 חודשים ואם נשארו 3 חודשים זה בגלל חופשות . הילדים שלנו מקבלים מורים לא מוסמכים אלימים מקללים לא יאומן
  • 4.
    הכסף זורם כמים ורק משקיעי הבורסה מופסדים הון תועפות (ל"ת)
    כולם מרויחים 11/01/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דן 11/01/2023 15:05
    הגב לתגובה זו
    באמת לא דרישה בשמיים ....זה יתמרץ כת הכלכלה ויקל על האזרחים ...
  • 2.
    חח 11/01/2023 13:46
    הגב לתגובה זו
    מדינה חזקה ע"ח עבדיה!
  • 1.
    שוק ההון.האנשים הרוויחו 18 מיליארד ? (ל"ת)
    כ ד 11/01/2023 13:24
    הגב לתגובה זו
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.