הישראלים גיהצו 441 מיליארד שקל בכרטיסי האשראי ב-2022
על פי נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים) לסליקה בכרטיסי אשראי, בחודש דצמבר 2022 נמשכה המגמה של עלייה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום של 37.458 מיליארד שקל, נתון המהווה עליה של 7.29% לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי בדצמבר 2021 שהסתכמו ב-34.914 מיליארד שקל. ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בדצמבר עמדה על 1.208 מיליארד שקל, ירידה של 8% לעומת נובמבר 2022 בו ההוצאה היומית הגיעה לנתון שיא של 1.313 מיליארד שקל.
בראייה שנתית, ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צמחו בשנת 2022 בשיעור חד של 9.8% ל-440.8 מיליארד שקל, לעומת שנת 2021 במהלכה הגיעו ההוצאות באשראי לסכום כולל של 401.612 מיליארד שקל. מנתוני סיכום ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי עולה כי הרכישות בעסקאות ללא הצגת כרטיס (אונליין) גדלו ב-10.64% ועמדו ב-2022 על סכום כולל של 253.248 מיליארד שקל לעומת 228.896 מיליארד שקל ב-2021. ההוצאות ברכישות פיסיות בבית העסק גדלו בשנה החולפת ב-8.64% ועמדו על סכום כולל של 187.631 מיליארד שקל ב-2022 לעומת 172.715 מיליארד שקל ב-2021. בתחום משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים חלה צמיחה קטנה יותר בראייה שנתית והן עלו ב-3.77% לסכום כולל של 64.425 מיליארד שקל לעומת 62.086 מיליארד שקל ב-2021.
עוד עולה מנתוני שב"א עולה כי בחודש דצמבר 2022 נרשמו עליות בהוצאות בעסקאות בבתי העסק ובעסקאות האונליין. העלייה החדה ביותר בדצמבר נרשמה בהוצאות בעסקאות אונליין שזינקו בחודש שעבר בשיעור של 7.46% לעומת דצמבר אשתקד. הרכישות בעסקאות אונליין הסתכמו ב-21.221 מיליארד שקל לעומת סכום של 19.747 מיליארד שקל בדצמבר 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד בדצמבר על 684.506 מיליון שקל ירידה של 12% לעומת השיא שנרשם בנובמבר 2022 ועמד על 778.117 מיליון שקל. היקף הרכישות בעסקאות פיסיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם באמצעות כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, עלה ב-7.06% ועמד בדצמבר על 16.239 מיליארד שקל לעומת 15.168 מיליארד שקל בדצמבר 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיסיות בדצמבר עמד על 523.827 מיליון שקל, ירידה של 2.1% לעומת נובמבר 2022 שבו סכום ההוצאות היומי בעסקאות פיסיות היה 534.836 מיליון שקל, היקף משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עלה בדצמבר 2022 בשיעור של 1.74% לעומת דצמבר 2021. בדצמבר הסתכמו משיכות המזומן מהכספומטים בסכום של 5.361 מיליארד שקל לעומת 5.268 מיליארד שקל בדצמבר.
סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: "אנו מסכמים את שנת 2022 במהלכה המשיכו לצמוח בצורה מובהקת ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי. הצמיחה בפעילות ובהוצאות בכרטיסי אשראי גבוהה בצורה משמעותית מצמיחת המשק ונתון זה מוכיח שכרטיס האשראי, ואמצעי התשלום המתקדמים כמו ארנקים דיגיטליים, ממשיכים להיות אמצעי התשלום הצומח, הנפוץ, הנגיש והנוח ביותר עבור הציבור הישראלי".
- 1.ארז 08/01/2023 15:25הגב לתגובה זועכשיו 2023: ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צמחו בשנת 2022 בשיעור חד של 9.8% 2022: שופינג במקום חו"ל: השימוש בכרטיסי אשראי גדל ב־16% ב-2021 2021: היקף הרכישות בכרטיסי אשראי באינטרנט זינק בכ-15% בשנת 2020 לדעתי מתאימה יותר כותרת שהמצב נהיה רע...
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
