הישראלים גיהצו 441 מיליארד שקל בכרטיסי האשראי ב-2022
על פי נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים) לסליקה בכרטיסי אשראי, בחודש דצמבר 2022 נמשכה המגמה של עלייה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום של 37.458 מיליארד שקל, נתון המהווה עליה של 7.29% לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי בדצמבר 2021 שהסתכמו ב-34.914 מיליארד שקל. ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בדצמבר עמדה על 1.208 מיליארד שקל, ירידה של 8% לעומת נובמבר 2022 בו ההוצאה היומית הגיעה לנתון שיא של 1.313 מיליארד שקל.
בראייה שנתית, ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צמחו בשנת 2022 בשיעור חד של 9.8% ל-440.8 מיליארד שקל, לעומת שנת 2021 במהלכה הגיעו ההוצאות באשראי לסכום כולל של 401.612 מיליארד שקל. מנתוני סיכום ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי עולה כי הרכישות בעסקאות ללא הצגת כרטיס (אונליין) גדלו ב-10.64% ועמדו ב-2022 על סכום כולל של 253.248 מיליארד שקל לעומת 228.896 מיליארד שקל ב-2021. ההוצאות ברכישות פיסיות בבית העסק גדלו בשנה החולפת ב-8.64% ועמדו על סכום כולל של 187.631 מיליארד שקל ב-2022 לעומת 172.715 מיליארד שקל ב-2021. בתחום משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים חלה צמיחה קטנה יותר בראייה שנתית והן עלו ב-3.77% לסכום כולל של 64.425 מיליארד שקל לעומת 62.086 מיליארד שקל ב-2021.
עוד עולה מנתוני שב"א עולה כי בחודש דצמבר 2022 נרשמו עליות בהוצאות בעסקאות בבתי העסק ובעסקאות האונליין. העלייה החדה ביותר בדצמבר נרשמה בהוצאות בעסקאות אונליין שזינקו בחודש שעבר בשיעור של 7.46% לעומת דצמבר אשתקד. הרכישות בעסקאות אונליין הסתכמו ב-21.221 מיליארד שקל לעומת סכום של 19.747 מיליארד שקל בדצמבר 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד בדצמבר על 684.506 מיליון שקל ירידה של 12% לעומת השיא שנרשם בנובמבר 2022 ועמד על 778.117 מיליון שקל. היקף הרכישות בעסקאות פיסיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם באמצעות כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, עלה ב-7.06% ועמד בדצמבר על 16.239 מיליארד שקל לעומת 15.168 מיליארד שקל בדצמבר 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיסיות בדצמבר עמד על 523.827 מיליון שקל, ירידה של 2.1% לעומת נובמבר 2022 שבו סכום ההוצאות היומי בעסקאות פיסיות היה 534.836 מיליון שקל, היקף משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עלה בדצמבר 2022 בשיעור של 1.74% לעומת דצמבר 2021. בדצמבר הסתכמו משיכות המזומן מהכספומטים בסכום של 5.361 מיליארד שקל לעומת 5.268 מיליארד שקל בדצמבר.
סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: "אנו מסכמים את שנת 2022 במהלכה המשיכו לצמוח בצורה מובהקת ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי. הצמיחה בפעילות ובהוצאות בכרטיסי אשראי גבוהה בצורה משמעותית מצמיחת המשק ונתון זה מוכיח שכרטיס האשראי, ואמצעי התשלום המתקדמים כמו ארנקים דיגיטליים, ממשיכים להיות אמצעי התשלום הצומח, הנפוץ, הנגיש והנוח ביותר עבור הציבור הישראלי".
- 1.ארז 08/01/2023 15:25הגב לתגובה זועכשיו 2023: ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צמחו בשנת 2022 בשיעור חד של 9.8% 2022: שופינג במקום חו"ל: השימוש בכרטיסי אשראי גדל ב־16% ב-2021 2021: היקף הרכישות בכרטיסי אשראי באינטרנט זינק בכ-15% בשנת 2020 לדעתי מתאימה יותר כותרת שהמצב נהיה רע...

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.