בדיקת המועצה לצרכנות: "הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירים"
הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירי הפיצוחים בחודש האחרון ב 10%, ואת חג החנוכה להעלאת מחירי השוקולדים ב 16% - זו השורה התחתונה של הבדיקה שערכה המועצה לצרכנות.
כמו בכל חודש, המועצה מפרסמת את הבדיקה שלה, שכוללת סל של 770 מוצרים, ומגלה מי ניצל את התקופה האחרונה, משחקי המונדיאל, להעלאת מחירי הפיצוחים והחטיפים. מתברר כי חלק מהיבואנים והיצרנים העלו את מחיר המוצרים באחוז גבוה יותר אפילו מהעלייה הממוצעת. במילים אחרות: אנחנו משלמים יותר. בחישוב גס מדובר בתוספת של 777 שקל לאותו הסל מתחילת השנה.
לפני שנגיע למספרים הנוספים, נספר: בבדיקה נלקחו בחשבון נתוני הרשתות ותתי רשתות שמשדרות לאתר פרייסז. המחירים נבדקו בשלושה תאריכים: 28.12.2022, נתוני החודש שעבר 30.11.22, ונתוני תחילת השנה (12.1.2022). המועצה לקחה בחשבון את המחיר הזול ביותר שמציעה הרשת, ללא מבצעי אשראי. בבדיקה נלקחו בחשבון הרשתות להן לפחות 80% מסך המוצרים. כשמוצר לא נמצא ברשת, נלקח לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו.
לפני ממצאי הבדיקה, אלה המוצרים שעליהם שילמנו יותר בשנה האחרונה:
על פיצוחים באריזה עוד 10%.
שוקולד (מריר וחלב) 16% יותר.
שימורים (ירקות, טונה, תירס, עגבניות וכ"ו) - 13%.
קמח וסולת 13% יותר.
שמנים צמחיים 9% יותר.
חטיפים מתוקים: 15% יותר.
סוכר: 11% יותר.
סלטים ארוזים: 10% יותר.
דגני בוקר וקורנפלקס 9% יותר.
לחם, לחמניות ופיתות: 8% יותר.
מוצר עוף (טרי, קפוא, מצונן): 9% יותר.
מרככי כביסה: 9% יותר.
מוצרי שיער: 9% יותר.
פסטה ספגטי ולזניה: 8% יותר.
ביצים: 6% יותר.
נייר טואלט: 6% יותר.
מהמועצה לצרכנות נמסר: "מסתבר שהממצאים של עליית המחירים לא משקפים את כלל עליות המחיר, שכן, יש חברות שמוצאות דרך יצירתית להימנע מביקורת ציבורית, ובמקום להעלות מחיר- הן מקטינות את האריזות. על מנת למנוע מקרים כאלה, יש להורות על שינוי הברקוד כשמקטינים את האריזה על מנת לאפשר לצרכנים לדעת את המחיר האמיתי".
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתונים על חריגת יצרנים:
ליימן שליסל (קליית גת) פיצוחים באריזה - נצפתה עלייה ממוצעת של כ- 7% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 4% מתחילת השנה (12.1.2021).
אסם - מוצרי טבעול. עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 5% מתחילת השנה (12.1.2021).
מחלבות גד - עלייה ממוצעת של כ- 5% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 13% מתחילת השנה (12.1.2021).
סוגת - עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 2% מתחילת השנה (12.1.2021).
פרוקטור וגמבל - עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 5% מתחילת השנה (12.1.2021).
פררו, נוטלה וקינדר עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 10% מתחילת השנה (12.1.2021).
שטראוס - טעם הטבע. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 5% מתחילת השנה (12.1.2021).
שטראוס - סלטי אחלה. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (3011.2022). עלייה של 12% מתחילת השנה (12.1.2021).
תנובה סנפרוסט - עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022).
אותו מוצר- יותר יקר
ההפרשים לאותם מוצרים בדיוק בין הרשתות השונות מגיעים ל -85 שקל בממוצע.
סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות - 249.3 ₪ ברשת סופר פארם לעומת מחיר של 164.9 ₪ ברשת שופרסל דיל. פער של 84.4 ₪ (51 %).
תמ"ל על בסיס חלב שלב 2 גולד סימילאק 700 גרם נמכר ב 94.9 ₪ ברשת יילו , ובמחיר של 55 ₪ ברשתות יוחננוף, ורמי לוי. פער של 39.90 ₪ (73 %).
צמד כפרי פסטרמה כפרית + סלמי פריזר כפרי טירת צבי 800 גרם, נמכר ב 42 ₪ ברשת יילו ובמחיר של 14.9 ₪ ברשתות מחסני השוק, מחסני השוק בסיטי, מחסני השוק בשבילך. פער של 27 ₪ הפרש. (182 %).
איפה תמצאו את הסל הזול ביותר?
הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה: מגה בעיר. ההפרש ביניהן עומד על 20% .
ההפרש בין הרשת העירונית הזולה (מחסני השוק בסיטי) והיקרה (מגה בעיר) - 10%.
ההפרש בין רשת הדיסקאונט הזולה (רמי לוי) והיקרה (טיב טעם) - 13%.
לסיכום, ניתן לראות שהמועצה איתרה עליות מחירים מובהקות בתחום החטיפים, חרדל, יין, ירקות טריים, משקאות חלב וסויה, שלגונים וחטיפי גלידה. באופן כללי נמצאה עליה מובהקת סטטיסטית במחירים בין לפני שנה, לפני חודש, ולחודש הנוכחי.
- 2.עגד 22/04/2023 02:15הגב לתגובה זומזון לא נחשב לעיקר.
- 1.רון גל 08/01/2023 11:30הגב לתגובה זומה אנחנו מדינת סעד

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)