בדיקת המועצה לצרכנות: "הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירים"
הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירי הפיצוחים בחודש האחרון ב 10%, ואת חג החנוכה להעלאת מחירי השוקולדים ב 16% - זו השורה התחתונה של הבדיקה שערכה המועצה לצרכנות.
כמו בכל חודש, המועצה מפרסמת את הבדיקה שלה, שכוללת סל של 770 מוצרים, ומגלה מי ניצל את התקופה האחרונה, משחקי המונדיאל, להעלאת מחירי הפיצוחים והחטיפים. מתברר כי חלק מהיבואנים והיצרנים העלו את מחיר המוצרים באחוז גבוה יותר אפילו מהעלייה הממוצעת. במילים אחרות: אנחנו משלמים יותר. בחישוב גס מדובר בתוספת של 777 שקל לאותו הסל מתחילת השנה.
לפני שנגיע למספרים הנוספים, נספר: בבדיקה נלקחו בחשבון נתוני הרשתות ותתי רשתות שמשדרות לאתר פרייסז. המחירים נבדקו בשלושה תאריכים: 28.12.2022, נתוני החודש שעבר 30.11.22, ונתוני תחילת השנה (12.1.2022). המועצה לקחה בחשבון את המחיר הזול ביותר שמציעה הרשת, ללא מבצעי אשראי. בבדיקה נלקחו בחשבון הרשתות להן לפחות 80% מסך המוצרים. כשמוצר לא נמצא ברשת, נלקח לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו.
לפני ממצאי הבדיקה, אלה המוצרים שעליהם שילמנו יותר בשנה האחרונה:
על פיצוחים באריזה עוד 10%.
שוקולד (מריר וחלב) 16% יותר.
שימורים (ירקות, טונה, תירס, עגבניות וכ"ו) - 13%.
קמח וסולת 13% יותר.
שמנים צמחיים 9% יותר.
חטיפים מתוקים: 15% יותר.
סוכר: 11% יותר.
סלטים ארוזים: 10% יותר.
דגני בוקר וקורנפלקס 9% יותר.
לחם, לחמניות ופיתות: 8% יותר.
מוצר עוף (טרי, קפוא, מצונן): 9% יותר.
מרככי כביסה: 9% יותר.
מוצרי שיער: 9% יותר.
פסטה ספגטי ולזניה: 8% יותר.
ביצים: 6% יותר.
נייר טואלט: 6% יותר.
מהמועצה לצרכנות נמסר: "מסתבר שהממצאים של עליית המחירים לא משקפים את כלל עליות המחיר, שכן, יש חברות שמוצאות דרך יצירתית להימנע מביקורת ציבורית, ובמקום להעלות מחיר- הן מקטינות את האריזות. על מנת למנוע מקרים כאלה, יש להורות על שינוי הברקוד כשמקטינים את האריזה על מנת לאפשר לצרכנים לדעת את המחיר האמיתי".
- המועצה לצרכנות - רשתות השיווק מנצלות את המלחמה להעלאות מחירים
- המועצה לצרכנות: חברות תעופה מנצלות את המצב ומעלות מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתונים על חריגת יצרנים:
ליימן שליסל (קליית גת) פיצוחים באריזה - נצפתה עלייה ממוצעת של כ- 7% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 4% מתחילת השנה (12.1.2021).
אסם - מוצרי טבעול. עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 5% מתחילת השנה (12.1.2021).
מחלבות גד - עלייה ממוצעת של כ- 5% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 13% מתחילת השנה (12.1.2021).
סוגת - עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 2% מתחילת השנה (12.1.2021).
פרוקטור וגמבל - עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 5% מתחילת השנה (12.1.2021).
פררו, נוטלה וקינדר עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 10% מתחילת השנה (12.1.2021).
שטראוס - טעם הטבע. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של 5% מתחילת השנה (12.1.2021).
שטראוס - סלטי אחלה. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (3011.2022). עלייה של 12% מתחילת השנה (12.1.2021).
תנובה סנפרוסט - עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022).
אותו מוצר- יותר יקר
ההפרשים לאותם מוצרים בדיוק בין הרשתות השונות מגיעים ל -85 שקל בממוצע.
סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות - 249.3 ₪ ברשת סופר פארם לעומת מחיר של 164.9 ₪ ברשת שופרסל דיל. פער של 84.4 ₪ (51 %).
תמ"ל על בסיס חלב שלב 2 גולד סימילאק 700 גרם נמכר ב 94.9 ₪ ברשת יילו , ובמחיר של 55 ₪ ברשתות יוחננוף, ורמי לוי. פער של 39.90 ₪ (73 %).
צמד כפרי פסטרמה כפרית + סלמי פריזר כפרי טירת צבי 800 גרם, נמכר ב 42 ₪ ברשת יילו ובמחיר של 14.9 ₪ ברשתות מחסני השוק, מחסני השוק בסיטי, מחסני השוק בשבילך. פער של 27 ₪ הפרש. (182 %).
איפה תמצאו את הסל הזול ביותר?
הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה: מגה בעיר. ההפרש ביניהן עומד על 20% .
ההפרש בין הרשת העירונית הזולה (מחסני השוק בסיטי) והיקרה (מגה בעיר) - 10%.
ההפרש בין רשת הדיסקאונט הזולה (רמי לוי) והיקרה (טיב טעם) - 13%.
לסיכום, ניתן לראות שהמועצה איתרה עליות מחירים מובהקות בתחום החטיפים, חרדל, יין, ירקות טריים, משקאות חלב וסויה, שלגונים וחטיפי גלידה. באופן כללי נמצאה עליה מובהקת סטטיסטית במחירים בין לפני שנה, לפני חודש, ולחודש הנוכחי.
- 2.עגד 22/04/2023 02:15הגב לתגובה זומזון לא נחשב לעיקר.
- 1.רון גל 08/01/2023 11:30הגב לתגובה זומה אנחנו מדינת סעד

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.