מה שלא רואים במונדיאל: מי באמת חזקה יותר - ספרד או יפן?
כלכלות ספרד ויפן, שתי נבחרות שייפגשו הערב במונדיאל למשחק מכריע, שונות בתכליתן ומהותן ועברו בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת. מי מהן חזקה יותר?
בכל מקרה אחר, הניצחון של נבחרת יפן על נבחרת גרמניה במונדיאל היה הופך לאחת הסנסציות הגדולות של הטורנירים האחרונים. לרוע מזלה, רגע לפני ניצחה ערב הסעודית את ארגנטינה. הירוק צבע את הרחובות והאוהדים היפנים, שקטים ורגועים יותר מטבעם, פשוט חיכו למשחק הבא.
ההפסד של יפן למי שהייתה אמורה להפוך לשק החבטות של הבית, קוסטה ריקה, במשחק שאחרי - כלל לא תפסה את הכותרות, אלא עניין אחר לגמרי. פיפ"א בחרה לתעד את חדר ההלבשה היפני רגע אחרי המשחק מול גרמניה. ביום רגיל, חדר הלבשה במונדיאל אחרי ניצחון נראה כאילו מישהו פרץ אליו - בקבוקים על הרצפה, בגדים קרועים, ריח של אלכוהול מכל עבר. לא אצל היפנים. הבגדים היו מקופלים, חדר ההלבשה היה מצוחצח, הקולבים מסודרים בארון. פיפ"א הצדיעה, גם אנחנו. בסוף, אומרים היפנים, הסדר, הארגון, החינוך והמשמעת הם חזות הכל.
הערב תפגוש יפן את ספרד למשחק שיכריע את תמונת הבית. בניגוד לכלכלה שלה, נבחרת ספרד בכדורגל (שתי אליפויות אירופה וזכיה בגביע העולם בין 2008-2012) מגלה יציבות כבר שנים רבות, אבל רחוקה מלהפוך מחר בבוקר ליפן - הכלכלה שנעה בין המקום השלישי לרביעי בגדולה בעולם אחרי ארה"ב, סין והודו, עם מטבע חזק - שרק הדולר והאירו נסחרים יותר ממנו.
רגע לפני שהקבוצות עולות לכר הדשא באיצטדיון הבינלאומי ח'ליפה, בעל הקשתות הכפולות והמפוארות, בדקנו את הקשת הכלכלית של שתי המדינות הללו. במקרה הזה, השורה התחתונה היא ברורה - כאן אין עולות לשמינית הגמר, גם לא מקום בשלב הבתים. שתיהן רוצות בסך הכל רק דבר אחד - לשפר את נתוני התעסוקה ולגרום לתושבים שלהם קצת נחת. אם לא בטורניר הזה, לפחות בנתוני האינפלציה.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת יפן עוצמתית יותר, אך נמצאת במגמת היחלשות כבר הרבה שנים. היא אמנם מומחית ביצוא בענפי התעשייה, שוק הרכבים שלה הוא מהמפותחים בעולם, ועדיין - ממדינה של 125 מיליון תושבים אתה לא מצפה שתשאף לעקוף בסיבוב את כלכלת ארצות הברית. לצד הציפיות, חשוב להדגיש: המלחמה של האמריקאים בה, בניסיון לבלום את הכוח שלה, תפסו אותה לא מוכנה. למדד הנייקי שלה לקח זמן להתאושש מהמפלה בשנות ה-90, שהפכה אותה למי שמביטה הרחק מאחור על ההתפתחות הנהדרת של האחות (החורגת) הסינית.
ארץ השמש העולה
מדד הניקיי נותר חבוט גם בעשורים האחרונים, אם כי בשנים האחרונות מצבו משתפר. בשנה האחרונה הוא במצב יחסית טוב - ירידה של 3% בלבד מתחילת השנה ובחמש שנים האחרונות הוא בעלייה של קרוב ל-30% לשער של 28,300 נקודות.
התמ"ג היפני מסתכם בכ-5 טריליון דולר, מדובר על 40 אלף דולר לנפש. האינפלציה אומנם עלתה במקביל לעליית המדרגה בעולם, אך היא סביב 3%. הצמיחה ביפן קרובה לאפס כבר שנים רבות. הבעיה הגדולה שלה היא ילודה נמוכה. בעוד 7 שנים האוכלוסיה תרד ל-114 מיליון נפש. כלומר, האוכלוסייה מבוגרת, אפילו מבוגרת מאוד, ומספר האזרחים בירידה, זה גורם לכך שאין מספיק "ידיים עובדות".
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
כדי לצלול להשוואה בין יפן לספרד, צריך להתחבר רגע למה שעבר על ספרד בשנים האחרונות - אחת המדינות הראשונות שהחליפו את המטבע ליורו, ששואפת להילחם בשחיתות והונאות ולעודד את הכלכלה, שסובלת משיעור אבטחה גבוה יחסית, שהגיע בשיאו ל-21% לפני כעשור ומעליית מחירים כמעט בלתי נתפסת בנדל"ן - מחירים שכמעט שילשו את עצמם במהלך עשור עד 2017. בשנתיים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה המצב מתהפך.
ועדיין מדובר באחת הכלכלות הגדולות בעולם - התמ"ג שלה מסתכם ב-1.43 טריליון דולר, התמ"ג לנפש מעל 30 אלף דולר. האינפלציה בספרד עלתה שנה האחרונה ומתקרבת ל-9% והצמיחה ירדה משמעותית.
הכלכלה הספרדית - משתפרת, אבל אבטלה של מעל 12%
הסיפור של ספרד, שמונה 47 מיליון נפש שעדיין מנסה להתאושש ממשבר החוב באירופה שהחמיר את מצבה, עם צמיחה נמוכה יחסית והורדת דירוג אשראי שפגעה בכלכלה שלה בעשור הקודם, הוא שונה לגמרי מהסיפור היפני. מהמשבר ההוא ב-2010, שבו המדינה הכריזה על פשיטת רגל בתחום התעסוקה, על פגיעה מהותית בשוק ההון ועליה בתשואות של האג"ח, דרך העלאת מסים ועליות מחירים, היה רק הכנה לקראת הושטת היד של ממשלת ספרד לעזרה.
היא פנתה לאיחוד האירופי, ביקשה סיוע שיעזור לה לא לקרוס וצמצמה את רמת האבטלה ל-15% בלבד ב-2018 כשכיום היא שוב במגמת עלייה לאור המשבר המחריף באירופה למעל 12%. המשבר אגב, תפס את ספרד בתהליך של מגמת התאוששות כשגם הבורסה שלה בשנה האחרונה, למרות המשבר עלתה ב-3% ובחמש השנים האחרונות ירדה כ-19%.
ובעוד שהאבטלה של הספרדים בשמיים, ביפן רק לשם השוואה - בשנת 2008 עת המשבר הכלכלי העולמי, היא סבלה משיעור האבטלה הגבוה מאז מלחמת העולם השנייה. הוא עמד על פחות מ-6% וכעת, למרות המשבר הוא מתחת ל-3%. מ-2020 החלה תכנית הרפורמה של הממשלה היפנית תחת שינזו אבה שנרצח בחודש יולי השנה, אחרי שכבר גרם להתאוששות של הכלכלה ושוק ההון היפני והצליח להקל גם על שוק התעסוקה.
נכון להיום, הכלכלה היפנית עדיין חזקה, אבל טעונת שיפור מבחינת רמת הצריכה הפרטית שהולכת ויורדת וסובלת גם מהזדקנות האוכלוסיה. במילים אחרות, היפנים לא אוהבים להביא ילדים לעולם. כיום בני הגיל השלישי, בני 65 ומעלה, מהווים שליש מהאוכלוסיה במדינה. הצעירים ביפן, עד גיל 20, הם בקושי 10% מהמדינה. אז נכון שיפן מובילה במדד איכות החיים וגיל התמותה עולה, אבל מה זה נותן כשהאוכלוסיה שלך מצטמצמת ומזדקנת מדי שנה. מה עם העתיד? אם הנתונים ימשיכו לעבוד בקצב הזה, חוזים כלכלנים, אוכלוסית יפן עוד עשויה להיות כמעט בלתי מורגשת ביחס למה שהיא היום.
איך כל הנתונים האלה מתיישרים עם העובדה שהיא לא מפסיקה להתפתח ולהתקדם? למרות הגיל, יפן משקיעה הרבה מאוד משאבים בפיתוח הטכנולוגיה. אז נכון, הכוכבית של נושא הילודה עדיין מהדהדת, אבל עם אבטלה נמוכה יחסית וחסינות כמעט מוחלטת בפני משברים בשנים האחרונות - קשה להתווכח. חלקם אפילו שכח את המפולת הבורסאית מתחילת שנות התשעים. כשהממשלה שלך מורידה את הריבית לרמה שלילית בזמן שאתה סובל מגירעון, צריכה להיות סיבה טובה לכך. עכשיו, כך צופים במדינה, יפן בדרך להיות המעצמה של פעם. זה רק עניין של זמן, הם אומרים - אנחנו בדרך למעלה.
בחזרה לספרד. לצד נקודת התורפה שלה, למדינה הזו יש גם פוטנציאל אדיר. גם היפנים מאוד אוהבים אותה. הם מרבים לבקר במדינה שממוקמת שניה בעולם בכניסת תיירים בשנה. 80 מיליון כאלה הגיעו אליה עד תקופת הקורונה וכעת - היא שוב מרימה את הראש.
על פי תחזיות שונות ונתונים שהתפרסמו השנה, הכלכלה הספרדית דווקא בדרך לשיפור. המדינה סבלה ממשבר ממשוך בשנים האחרונות ואחרי הקורונה עשה רושם שהיא יוצאת ממנו והמלחמה באוקראינה לצד ההאטה העולמית כמובן משליכות עליה, אם כי המגמה נראית עדיין חיובית. הדוח של קרן המטבע הבינלאומית שפורסם לאחרונה גורס כי רמת התעסוקה בספרד התאושש מאז תחילת המגיפה והפעילות הכלכלית בספרד חזרה לסורה. כמו כן, המעבר לכלכלה ירוקה והתמורות בשוק הספרדי מנבאים צמיחה בשנה הקרובה.
הנה כך למשל, נתוני ייצוא הסחורות של ספרד לשנה הקודמת, 2021, מצביעים על עליה של מעל 21%, נתון מעולה ביחס לשנתיים האחרונות. גם מגמת פיתוח הסייבר והאינשורטק במדינה עושים את שלהם.
על פי התחזיות, יפן תציג בשנה הבאה, 2023, צמיחה נמוכה יחסית. 0.5% בלבד, זה הצפי. גם האינפלציה לא אמורה לרדת ותישאר מעל 2% במהלך המחצית הראשונה של השנה הבאה.
לפתע, אנחנו מקבלים תמונה מסקרנת במיוחד. דווקא בימי המשבר שלה, סביב 2010, בדיוק אז ספרד רשמה את תור הזהב - זכיה בשלושה טורנירים רצופים ואינספור הישגים בתחום הספורטיבי. האם דווקא עכשיו, כשהכלכלה שלה מרימה את הראש מעל המים, ספרד תמעד ברגע האמת ולא תרוץ עד הסוף בטורניר הזה?
תשאלו את היפנים. הם חזקים בסטטיסטיקות.
ומילה על כדורגל - לפחות על הנייר, ספרד אמורה הערב לנצח את יפן ולהעפיל לשלב הבא. ההימור שלי שספרד אכן תעפיל לשמינית וגרמניה עולה על חשבון יפן.
- 2.הילודה בספרד נמוכה כמו ביפן. איך שם יש כזאת צמיחה? (ל"ת)נועם 01/12/2022 18:01הגב לתגובה זו
- 1.רוני 01/12/2022 15:08הגב לתגובה זוקנו מניות השיא החדש בדרך
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
טראמפ מחייךהמשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות
שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.
מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.
הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.
חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל
הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.

.jpg)