דלתא איר ליינס
צילום: אתר החברה

שוק התעופה חזר לפעילות טרום הקורונה; אבל מניית דלתא איירליינס רחוקה 50% מהמחיר לפני משבר הקורונה

מה צפויות להיות התוצאות של דלתא ברבעון השני, איך זה שהשיפור לא מתבטא במניה ובאיזה מכפיל רווח נסחרת המניה? 
עומר רוסו | (7)
נושאים בכתבה תיירות תעופה

חברת דלתא איירליינס  DELTA AIR LINES (DAL) תדווח ביום רביעי לפני המסחר את תוצאותיה הכספיות ברבעון השני של השנה, ותספר סיפור מעניין על עולם התעופה שלאחר עידן הקורונה, אם כי, בעידן לא פחות קשה של אינפלציה וחשש מהותי ממיתון.

צפי ההכנסות קונסנזוס האנליסטים לרבעון השני עומד על בין 12.37 מיליארד דולר ל-13.83 מיליארד דולר. מה שבעצם מחזיר את דלתא להכנסות טרום הקורונה. ההכנסות יבטאו צמיחה משנה לשנה של 100% (אז היו כמובן סגרים שהכבידו על העסקים). הצמיחה ביחס לרבעון קודם היא מעל 30%.

הרווח למניה צפוי לעמוד על 1.65 דולר, לאחר שבדוח הקודם אמרו מנהליה שהחברה מתכננת לחזור לרווחיות בזכות זינוק בהזמנות ועליית מחירי כרטיסי הטיסה. הנהלת דלתא מציינת שהצרכנים מוכיחים שהם מסכימים לשלם יותר בעבור כרטיס טיסה לאחר שהשהו את החופשות שלהם במהלך השנתיים האחרונות ובעקבות כך, מצליחה חברת התעופה להתגבר על עלויות הדלק הגבוהות שמגדילות את הוצאותיה. כמו כן, דלתא מתייעלת בדומה לסקטור כולו. 

נפילה במניה למרות שיפור בתוצאות

למרות עליית מחירי הכרטיסים והביקוש הגדול לטיסות והשיפור בתוצאות בכלל, מניית דלתא ירדה בחודשיים האחרונים ב-30%, ביחד עם כל סקטור התעופה. תעודת הסל JETS המכילה את חברות התעופה נפלה ב-27% בשלושה החודשים האחרונים. איך זה שמניות התעופה נופלות כשהרווחים עולים?

כמו כל סקטור שתלוי בצרכן ובמיוחד בצריכה של "מותרות" (צריכה מחזורית), סקטור התעופה ירד בחודשים האחרונים, כך למשל בתי המלון ורשתות האופנה. המשקיעים חוששים מהמיתון הקרב ובא, שעלול לפגוע בהכנסות חברות התעופה בצורה קשה. בתקופה של מיתון, הצרכנים שמים ברקס על ההוצאות, והוצאות שנחשבות מותרות כמובן מופסקות מיד. טיסות הן לא מוצר הכרחי.  

בנוסף, כל חברות התעופה מדווחות על מחסור חריף בטייסים, דבר אשר גורם לאותן חברות לעלות בשכר אשר הן משלמות לאותם טייסים, שבסופו של דבר פוגע ברווחיות החברה. מעבר לכך, כל תחום התעופה נמצא במחסור גדול מאוד של עובדים. עובדים חדשים משתכרים יותר, כלומר מבנה עלויות השכר של חברות התעופה בעלייה. 

הדוחות ברביעי הקרוב יסמנו את הדרך לכל חברות התעופה, כשהאחווה הסקטוריאלית גבוהה מאוד בסקטור התעופה, והגרפים דומים במיוחד. נשאלת השאלה האם ההתאוששות המדהימה מהקורונה והחזרה לרמת ההכנסות טרום הקורונה, לא מצדיקה תמחור גבוה מהתמחור הנוכחי? מניית דלתא, נמצאת ב-50% מתחת למחיר טרום קורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

התשובה לא פשוטה. מצד אחד, אכן הפעילות חזרה למספרים לפני הקורונה, והרווחים עולים, אך עדין לא מגיעים למספרים של לפני הקורונה. דלתא נסחרת במכפיל רווח חזוי לשנת 2023 של 10 זה מכפיל בהחלט סביר, אבל יש גיבנת גדולה. טרום הקורונה החבר היתה עם היקף חוב של כ-8.5 מיליארד דולר. כעת היא עם היקף חוב של 32 מיליארד דולר. יש יותר חובות וזה כמובן משליך באופן ישיר על השווי.

החברה נסחרת בשווי של 30 מיליארד דולר, עם החובות היא בשווי של כ-62 מיליארד דולר. לפני הקורונה  היא נסחרה ב-60 מיליארד דולר והחוב היה 8 מיליארד דולר. כלומר היא היתה עם שווי פעילות של 68 מיליארד דולר - כלומר היא באותה סביבה של שווי. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מאייר 14/07/2022 00:07
    הגב לתגובה זו
    נו אז...השארת אותי במתח
  • 5.
    למה הכתבה מסתיימת בפתאומיות באמצע ? (ל"ת)
    תוהה 12/07/2022 00:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יריב 11/07/2022 17:57
    הגב לתגובה זו
    אז ייתכן שבטווח הקצר החברות יחוו צמיחה כזו או אחרת, אבל לטווח ארוך זו בעיה גדולה.
  • 3.
    אליאס 11/07/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    יש ביקוש עצום ובמקרה כזה חייב להיות רווח טוב
  • אתה לא ברור 12/07/2022 00:38
    הגב לתגובה זו
    אז ... כאילו העלאת נעיון חדש שלא נכתב ואתה רוצה שנתיחס אליו ?
  • 2.
    חגי 11/07/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה שוה להשקיע בה לטווח ארוך
  • 1.
    אא 11/07/2022 15:33
    הגב לתגובה זו
    נו ו? ומה הסקנה?
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.