מוקד טלפוני נציג
צילום: Istock

יוניפור גייסה 140 מיליון דולר להמשך פיתוח מערכת השיחה שלה למרכזי שירות לקוחות טלפוניים

לימור זילבר |

חברת שירותי השיחה הישראלית יוניפור (Uniphore) המספקת פלטפורמת שיחות לארגונים דיווחה כי גייסה 140 מיליון דולר. זהו סבב המימון הרביעי של החברה והגדול ביותר עד היום, שסך הכספים שהושקע בה עד כה הינו 210 מיליון דולר.

יוניפור, המספקת פלטפורמת בינה מלאכותית לארגונים המסייעת לארגן ולנהל את המגעים של מרכזי שירות, לתת חוויית לקוח טובה יותר ובסופו של דבר להביא לתוצאות עסקיות טובות יותר. החברה דיווחה כי המימון מיועד להמשך פיתוח טכנולוגיית הבינה מלאכותית של החברה, לרבות שילוב אוטומציה ולמידת מכונה בארגון. הוא גם יכלול מיקוד ביישומי בינה מלאכותית מבוססי וידאו, לאחר שיוניפור רכשה את Emotion Research Labs מוקדם יותר השנה וגם יישומים בשוקי האמון, אבטחה ו-RPA.

 

בנוסף, דיווחה החברה המינוי של רוב ריוקרט, שותף מנהל ב-Sorenson Capital Partners, למועצת המנהלים של יוניפור.ריוקרט הוא מנהל בכיר מנוסה המתמקד בטכנולוגיה שמביא רקע חזק במוצרים חדשים וצמיחה.

 

בהמשך להודעה על הגיוס, אמר אומש סצ'דב, מנכ"ל ומייסד משותף של יוניפור: "הזרמת ההון הזאת והתוספת החדשה למועצת המנהלים שלנו יזינו את הצמיחה שלנו, ימקמו אותנו להשגת המתחרים ויעזרו לשנות עסקים באמצעות חוויות לקוח משופרות באופן דרמטי". סטפן ברתייה, מנהל הכספים של יוניפור, הוסיף: "מרכזי שירות מתמקדים במתן שירות לקוחות מצוין וביעילות באמצעות בינה מלאכותית ואוטומציה. עם יותר מ-1.15 מיליון נציגי שירות שמועסקים בכל העולם וגם מיקוד גדל בתמיכה בנציגים ושירות לקוחות דיגיטלי, הזדמנות השוק חזקה יותר מאי פעם בעבר. ההודעה של היום על מימון נוסף מאשרת את העניין הרב בתחום הזה ותתמוך בצמיחה החזקה שלנו שצפויה בשנה הבאה ולאחריה".

 

2020 האיצה את החובות הדיגיטליות בכל חברה ושמה את המיקוד באופן ישיר על בינה מלאכותית ואוטומציה כדי לבצע את השינוי הזה שהמומחים מסכימים שהוא חזוי להיות הזדמנות שוק של יותר מ-500 מיליארד דולר. כהוכחה למגמה הזאת, נתוני שוק מראים שארגונים הגדילו את ההסתמכות שלהם על נציגי שירות כדי לשרת את צורכי הלקוחות מרחוק בגלל המגיפה הגלובלית והוראות סגר אזוריות.

יוניפור נהנתה מהתנופה הזאת וצפויה להגיע להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של 100 מיליון דולר מחוזים בשנת הכספים 2022 על סמך תחזית של היפר צמיחה מתמשכת.

 

בשנה האחרונה יוניפור זכתה בעסקאות גדולות כולל כמה מספקי התקשורת, חברות הביטוח וארגוני השירותים הפיננסיים הכי גדולים בעולם. בנוסף, החברה גם זכתה בחוזי לקוחות עם ספקים של חוויית לקוח (CX) כולל Tech Mahindra, NTT DATA, Sitel, Firstsource ו-WNS. העסקאות האלה ואחרות יכולות לתמוך ביותר מ-75,000 נציגי שירות לקוחות שיכולים לטפל בכ-160 מיליון מגעים בכל חודש. יוניפור גם הגדילה את מצבת עובדים בשנה האחרונה עם ההוספה של יותר ממאה עובדים חדשים בכל העולם, 

 

"כמשקיעים מובילים בטכנולוגיות שינוי ארגוניות, התרשמנו מאוד מהצוות של יוניפור וממה שהם הצליחו לעשות עבור הלקוחות והשוק הרחב יותר", אמר רוב ריוקרט, שותף מנהל ב-Sorenson Capital. "אנחנו נרגשים לתמוך ביוניפור ומאמינים ש-2021 תהיה שנת פריצה של חדשנות והתקדמות עצומה בשינוי חוויית הלקוח בארגון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

את סבב המימון האחרון הזה הובילה Sorenson Capital Partners והוא כולל משקיעים חדשים נוספים מאירופה והמזרח התיכון, Serena Capital ו-Sanabil Investments, ומשקיעה אסטרטגית, Cisco Investments. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?