אסתי דווק
צילום: אסתי דווק
מבט עולמי

החדשות הטובות כבר מגולמות במחירים; החדשות הרעות עדיין לא

אנחנו מתקרבים לפרסום תוצאות הרבעון השני וזה עלול להיות מאכזב; השוק מצפה להתאוששות בצורת V בכלכלה הראלית שלא סביר שאכן תתממש; השקעות באג"ח ימשיכו לספק תשואה סבירה
אסתי דווק | (14)

אם מסתכלים על הנתונים הכלכליים האחרונים שמתפרסמים, אפשר לקבל את הרושם שהחלק הגרוע ביותר של המשבר נמצא כעת מאחורינו. עם זאת, ההתאוששות תהיה איטית, וייקח זמן רב עד שנחזור לרמות המחירים שלפני המשבר. ההתאוששות הראשונית מהסגירה המוחלטת כמעט של הכלכלה אמנם חזקה, אולם הנתונים נמצאים עדיין מתחת לרמות שראינו בתחילת 2020. יתרה מכך, רוב האנליסטים מעריכים כי ייתכן שהתמ"ג ברוב הכלכלות הגדולות לא יחזור לרמות שהוא רשם ב-2019 עד 2022. עם זאת, השווקים נצמדו לנתונים ה"פחות רעים מהצפוי" כדי להמשיך ולצעוד קדימה, אם כי נראה שנכנסנו לשלב הקונסולידציה.

ראשית, בעוד שהפתיחה המחודשת של הכלכלות השונות מנוהלת עד כה עם מה שנראה כשליטה על קצב התפשטות הנגיף באסיה ובאירופה, בכמה מדינות בארה"ב ישנה עלייה במקרי ההידבקות – מה שמוביל לחששות מפני גל התפרצות שני של המגיפה ושל החלת מדיניות סגר. אנו ממשיכים להאמין כי זינוקים אלו במספרי הנדבקים הם ספציפיים לאזור כזה או אחר.

עם זאת, הסיכון להתפרצות מחודשת נותר בעינו ועשוי לגרום לשוק להגיב בצורה סוערת. כשאנחנו מתקרבים לקראת פרסום תוצאות הרבעון השני והדיווח על רווחים, הסיכון לתנודות הנובעות מאכזבתם של המשקיעים מהתוצאות נמשך כל עוד השווקים מתומחרים על פי מגמת התאוששות בצורת V, שלא סביר שאכן תתממש בצורה חלקה.

החדשות הטובות כבר מגולמות במחיר

לבסוף, הרבה מהחדשות הטובות כבר מתומחר. המשמעות היא שדרושות חדשות טובות אפילו יותר על מנת שהשווקים ימשיכו לעלות. משום כך, אנחנו שומרים על זהירות ולא מאמינים שהגיע הזמן להיות אגרסיבי מדי בהקצאת המשאבים שלנו. בעוד שהתנודתיות עשויה שוב לעלות בשוקי המניות, אנו צופים שהשקעות באג"ח ימשיכו לספק תשואה טובה, הודות לתמיכה כמעט בלתי מוגבלת של בנקים מרכזיים.

מרווחי האשראי המשיכו להתאושש, ובעוד שהם יכולים גם להתייצב לפני שימשיכו לצעוד בנתיב ההולך ומתהדק שלהם, אנו עדיין רואים פוטנציאל לצמצום המרווחים בטווח הבינוני. אנו שומרים על העדפה לאג"ח בדירוג השקעה (IG) על פני אג"ח בתשואה גבוהה (HY) כאשר הסיכונים נמשכים.

באופן סלקטיבי, אנו רואים הזדמנויות באג"ח בשווקים המתעוררים, במיוחד במרחב הקונצרני הפחות תנודתי שגם נהנה מהטיה כלפי אסיה ולא כלפי אמריקה הלטינית, שם אתגרי מגיפת הקורונה עדיין גדולים מאוד. 

אנו מאמינים כי מחיר הזהב ימשיך להיתמך על ידי שפע הנזילות וריבית נמוכה מאוד למשך זמן רב.

מניות

שוקי המניות המשיכו לעלות עם שיפור הנתונים הכלכליים וציפיות להתאוששות בצורת V ונראה שנכנסנו כעת לשלב הקונסולידציה. עם זאת, אנו מאמינים כי האפשרות לירידה בשוקים מוגבלת בהתחשב בכמות המשקיעים שהחמיצו את הריבאונד, במספר השווקים שנותרו במצב דובי ובכמות המזומנים שאינה מושקעת כיום בשווקים. יחד עם אמצעים לעידוד הכלכלה ונזילות, ככל הנראה לאחר התיקונים יגיעו הקונים. עם זאת, אנו נשארים זהירים ומאמינים שמוקדם מדי להוסיף אלמנט של סיכון רב מדי לתיקי ההשקעות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אנו מאמינים כי נכסים אירופאים יכולים להמשיך ולהדביק את הנכסים האמריקאים בטווח הקצר וממליצים על חשיפה מסוימת לסקטור הפיננסים באירופה אשר צפוי להנות מההקלה בתנאי הסגר ומההצעה להזרמת כספים באמצעות קרן הבראה לנזקי מגיפת הקורונה. אנו עדיין במשקל חסר על השווקים המתעוררים בהתחשב בחששות הכבדים סביב משבר הקורונה, אך נותנים עדיפות לשווקים המתעוררים באסיה.

אגרות חוב

שוקי האג"ח ממשיכים להתנהל היטב הודות לפעולות של בנקים מרכזיים, תוך שמירת התשואות הממשלתיות בטווח רחב. אנו צופים כי מגמה זו תימשך וכי התשואות יישארו יציבות, אך אנו שומרים על פוזיציה מסוייגת לאג"ח ממשלתי, משום שאנו מעדיפים אשראי תאגידי.

אנו מאמינים כי המרווחים הפריפריאליים עשויים להימשך ולהתהדק כאשר אירופה מתאוששת מהמשבר הנוכחי ומכיוון שהסיכוי לתמיכה מהנציבות האירופית אמור לספק דחיפה נוספת. אנו מעניקים משקל יתר לאג"ח בדירוג השקעה (IG) בארה"ב ובאירופה, אך אנו ממשיכים להיות זהירים יותר לגבי אג"ח בתשואה גבוהה (HY) ככל שהשסיכון לחדלות פירעון ממשיך להתקיים. בנוסף, בנקים מרכזיים עשויים להעדיף את ההגנה על IG על לעומת HY.

אנו מזהים הזדמנויות ספציפיות באג"ח בשווקים המתעוררים, במיוחד בחברות המבוססות על מטבע יציב אשר בדרך כלל פחות תנודתיות וחשופות פחות לאמריקה הלטינית. אנו מאמינים כי מטבעות השווקים המתעוררים צריכים להרוויח מהיחלשות הדולר, אך צופים תנודתיות בהתחשב במצב הכלכלי החלש.

מטבעות

נראה כי הדולר האמריקני מתייצב לאחר הירידה האחרונה בערכו, אך הוא עשוי להמשיך להחלש ככל שלחץ הנזילות שראינו בחודש מרץ יירגע, והתיאבון לסיכון יתחזק. ערך הפאונד הבריטי עשוי להיות תנודתי יותר מכיוון שהמשבר לא טופל היטב בבריטניה ומשום שהחששות מפני יישום ברקזיט "קשה" עשויים לשוב. מטבעות השווקים המתעוררים אמורים כאמור להרוויח מדולר חלש, אך עדיין נותרו סיכונים פנימיים ויש לצפות לתנודתיות.

סחורות

מחירי הנפט התאוששו מהירידה שהם חוו מוקדם יותר השנה, אך הם ככל הנראה יישארו מוגבלים לנוכח עודף היצע ועלייה איטית בביקוש. בטווח הבינוני, המחירים צפויים להמשיך ולהתאושש כאשר הייצור והאספקה צפויים להתאזן. הביקוש לזהב כחוף מבטחים יימשך, בהינתן ציפיות האינפלציה ותכניות ה-QE של הבנקים המרכזיים.

הכותבת הינה אסתי דווק, ראש אסטרטגיית שוק גלובלית, Natixis Investment Managers Solutions. בישראל מיוצגת נטיקסיס על ידי חברת "4F Investment Partners"

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יוני 16/07/2020 08:37
    הגב לתגובה זו
    זה מה שכתבה במאי.
  • 13.
    הכול מגולם במחיר.. כמה עומק יש ברדידות של הקלישאות (ל"ת)
    bear 14/07/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    משקיע 13/07/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב שאת לא מנהלת לי את הכסף.
  • 11.
    עוקב אחרי הכתבות שלך , תמיד קרה הפוך ממה שאמרת (ל"ת)
    אריאל 13/07/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דוד 12/07/2020 18:30
    הגב לתגובה זו
    הדינמיקה שהתפתחה שונה לגמרי.
  • 9.
    נשמע הגיוני אבל התפתחה דינמיקה משלה (ל"ת)
    גוד 12/07/2020 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רוזן 12/07/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
    הכתבה חביבה ומאד כללית ולא אומרת שום דבר מחייב לאיזה שהוא כיוון - כך שזו כתבה שטובה לכל אחד שיבין ממנה ויעשה איתה מה שהוא רוצה. לדעתי האישית השווקים המתעוררים וביחוד ברזיל שחטפה כל כך חזק תתאושש בהמשך.
  • 7.
    איזה פחד (ל"ת)
    אמלללהה 12/07/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ליבי 12/07/2020 16:40
    הגב לתגובה זו
    מרחפת האסתי הזו....
  • 5.
    מעניין, תודה. (ל"ת)
    מעניין 12/07/2020 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ירון 12/07/2020 16:22
    הגב לתגובה זו
    איך מזהים כותבת מפוזיציה? מדברת רק על הסיכונים והדו"חות שבדרך, כדי להדגיש כמה המצב לא טוב אבל אפס התיייחסות לעובדה שיש התקדמות רצינית הן עם החיסונים והן עם תרופה. מבחינה פסיכולוגית, ידיעה על התחלת הפצת החיסון, תשנה את כל התמונה
  • 3.
    איזה קישקוש.ברגע שהפד יפסיק להדפיס הכל יקרוס (ל"ת)
    פז 12/07/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גד 12/07/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
    סתם עוד סקירה מעייפת.
  • 1.
    אנונימי 12/07/2020 16:07
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מקצועי ביותר,שאפו,,,,נ,ב יהיה דיווחים בארהב דוחות לא משהו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.