וירוס הקורונה הפך למדבק יותר – האם זו סיבה לבהלה?
האם נגיף הקורונה הופך למדבק יותר? התשובה הקצרה היא כנראה שכן. התשובה היותר מורכבת היא כן, אבל זה לא הופך את הנגיף לקטלני יותר. במחקר שערך מכון המחקר סקריפס (Scripps) – שעוד לא עבר ביקורת עמיתים – קובע שהנגיף המקורי עבר שינוי גנטי, שגם הופך אותו למדבק יותר וגם מאפשר לו להיצמד יותר טוב לגוף.
לפי המחקר, השינוי הגנטי שקיבל את המק"ט D614G, בעצם מכפיל פי 4 עד 5 את כמות השפיצים של הקורונה – הכתר הזה שכולנו למכירים - ובעצם ממקסם את הפוטנציאל של הנגיף להיתפס לתאים בגוף, מה שבתמורה גם הופך אותו למדבק יותר. השינוי הגנטי נצפה כבר במרבית מדינות אירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה והוא שונה מהזן שהתגלה בווהאן בשלהי 2019.
"הווירוסים עם המוטציה היו הרבה יותר מדבקים מאשר אלה בלי המוטציה – כמעט פי 10 בתרבית התאים שבה השתמשנו", אמר מנהל המחקר, הייריון צ'ו.
חוקר נוסף במכון, מייקל פארזן, אמר כי המוטציה התגלתה כבר בפברואר, אך במאי כבר הופיעה ב-70% מהמקרים המאובחנים. "לאורך הזמן, הווירוס מצא דרך להחזיק יותר טוב ולא להתפרק עד שבאמת יש לו צורך בכך. בתהליך של סלקציה עצמית, הווירוס הפך את עצמו ליציב יותר", אמר פארזן.
עם זאת, למרות העדויות המערערות משהו, אין שום אינדיקציה לכך שהשינוי הפך את הווירוס לאגרסיבי יותר או לקטלני יותר ואף לא הגדיל את כמות המאושפזים. בנוסף, הדרך בה מתנהג הנגיף בתרבית שונה מהדרך בה הוא מתנהג בתוך הגוף.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתר על כן, כל וירוס עובר שינויים גנטיים לאורך זמן. זה לא ייחודי לקורונה. עם זאת החוקרים סבורים שבשל השינויים המועטים שעבר הנגיף בפרק הזמן שבו החלו לחקור אותו, מעיד על כך שהוא יותר יציב מווירוס השפעת – שנוטה יותר לשינויים.
בחודש שעבר, חוקרים באוניברסיטת לונדון בחנו יותר מ-15 אלף דוגמיות של הנגיף, לא מצאו כי זן מסוים של וירוס הקורונה החדש הוא מדבק יותר מזנים אחרים. עם זאת, השלב הבא במחקר של D614G יהיה לבחון את השפעתו על בעלי חיים ולראות מה המשמעות של השינויים הגנטיים שעובר הווירוס.
- 10.לאשתי יש שפיצים. נאחזת טוב ! (ל"ת)הרב אשך 15/06/2020 20:22הגב לתגובה זו
- 9.אין וירוס אין כלום (ל"ת)ירון 15/06/2020 19:49הגב לתגובה זו
- 8.לא לפחד ניצחנו. אין גל 2 (ל"ת)רוני כהן 15/06/2020 19:09הגב לתגובה זו
- 7.אין נגיף מת בחום. (ל"ת)אלינור 15/06/2020 19:08הגב לתגובה זו
- 6.אין וירוס ולא היה וירוס. שפעת פשוטה (ל"ת)רוני כהן 15/06/2020 19:08הגב לתגובה זו
- 5.עפ פרופסר לם אין וירוס (ל"ת)רוני 15/06/2020 19:08הגב לתגובה זו
- 4.דוד ס 15/06/2020 18:50הגב לתגובה זומי אמר לכם שהפך להיות מדבר יותר ? על סמך מה מטעים אנשים אף אחד בעולם לא אמר את זה !! ואתם סוטרים את עצמכם בתוכן של הכתבה אבל אתם יודעים איך למשוך עיין של הקורא ! אין בושות לאתר הזה
- 3.נראה כאילו מנסים להוריד את הבורסה (ל"ת)15/06/2020 17:04הגב לתגובה זו
- 2.כותרת לא תואמת לתוכן חחח שקופים ! (ל"ת)דוד ס 15/06/2020 16:46הגב לתגובה זו
- 1.הנגיף לא כזה חכם .זה בא מאלוהים .מתי תבינו (ל"ת)זה לא הנגיף 15/06/2020 16:35הגב לתגובה זו
- למה אין תפילה שתחסל הוירוסים האלה, כשהם עוד קטנים? (ל"ת)אח של אלוהים 15/06/2020 21:02הגב לתגובה זו
- אל-עד 15/06/2020 18:19הגב לתגובה זולהיות ״חכם״ אתה מראה אפס ידע בביולוגיה, התפתחות ואבולוציה.
- זה לא אני (ל"ת)אלוהים 15/06/2020 16:55הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)