מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון
צילום: נטי לוי
ראיון

קמהדע בחזית הפתרונות לקורונה - "תוך כמה חודשים תהיה אפשרות לפתרון"

עמיר לונדון מנכ״ל קמהדע בראיון לביזפורטל: ״אנחנו לוקחים פלזמה אנושית ויודעים להפיק ממנה בתהליך ייחודי שיש לנו נוגדנים או חלבונים ספציפיים"
ניצן כהן | (20)

חברות הפארמה השונות עובדות על כ-20 סוגים שונים של חיסונים לקורונה. כולם מבינים שזהו הגביע הקדוש של עולם הפארמה בעידן הזה כשהאנושות כולה דרוכה לחפש מענה לווירוס שמשבית את הפעילות החברתית הסדירה.

חברת קמהדע 5.33% הוותיקה היא אחת החברות המעניינות שפועלות בענף לא רק בגלל היכולת המוכחת שלה, אלא בעיקר בגלל שהיא אינה מבטיחה פתרון עולמי למגיפה אלא רק למי שנמצא במצב מסכן חיים.

קמהדע הישראלית הוקמה לפני 30 שנה והיא נסחרת בתל-אביב וניו יורק והפתרון שלה מעניין ונסביר: החברה לוקחת פלזמה אנושית מחולי קורונה שהחלימו, מבודדת את הנוגדנים, ככל שיש כאלה, מזריקה אותם לחולה שנמצא במצב מסכן חיים וכך מאפשרת לו לייצר נוגדנים טבעיים שילחמו בווירוס.

״אנחנו לוקחים פלזמה אנושית ויודעים להפיק ממנה בתהליך ייחודי שיש לנו נוגדנים או חלבונים ספציפיים. זה מעיין תהליך זיקוק. מאות אלפי אנשים תרמו פלזמות ויש הרבה מאוד נוגדנים בפלזמה הזו. אנחנו יודעים לבודד את הנוגדנים האלה״. אומר עמיר לונדון מנכ״ל קמהדע בראיון לביזפורטל.

לונדון מסביר כי הנוגדנים נוצרים על ידי חיסון למחלה ספציפית שנוצר או על-ידי חולה שנחשף למחלה ופיתח בעצמו נוגדן, או באמצעות פיתוח של נוגדן. ״המוצר המרכזי שלנו זה הנוגדן לכלבת. בשונה מחיסון ששם מזריקים את הווירוס ואז גורמים למערכת לפתח נוגדנים, מה שאנחנו מייצרים זה את הנוגדן עצמו.

״לוקח כ-14 יום מרגע ההזרקה של נגיף מומת או מוחלש עד פיתוח הנוגדנים וזה לא מה שאנחנו עושים. אנחנו מפיקים את הנוגדנים עצמם, מה שנקרא חיסון פסיבי. אני לא מאתגר את המערכת החיסונית של האדם אלא נותן את הנוגדנים עצמם״.

איך עושים את זה?

״אנחנו עושים את זה באמצעות פלזמה של תורמים שיש להם כבר נוגדנים או בגלל שקיבלו חיסון או שנחשפו למחלה ופיתחו נוגדנים בעצמם. את הנוגדנים האלה אנחנו יודעים להפיק באמצעות טכנולוגיה מאושרת FDA במפעל בבית קמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

״במקרה הספציפי של הקורונה אנחנו יודעים שמאות אנשים מגיעים לבתי חולים ורובם ככולם יצאו משם אחרי כמה שבועות כשהם החלימו. הם החלימו ללא חיסון אלא באמצעות נוגדנים שהגוף שלהם פיתח, כלומר הגוף שלהם פיתח נוגדן בעצמו והתגבר על הווירוס. אנחנו למעשה מעוניינים בתרומה של אותם אנשים וכשאותם אנשים יתרמו פלזמה, אז אנחנו מניחים, שהפלזמה שלהם תהיה מועשרת בנוגדנים כי זו הסיבה שהם החלימו ועכשיו כאן נכנסת הטכנולוגיה שלנו. אנחנו יודעים לקחת כל פלזמה ולבודד ממנה את הנוגדנים״.

מי יקבל את אותם נוגדנים?

״הנוגדנים האלה ישמשו במקרים קשים לאותם אנשים שמצבם ידרדר והם צריכים בוסט של נוגדנים נגד קורונה. צריך לזכור, לא המצאנו כלום. הקונספט קיים כבר הרבה שנים ויש הרבה חברות שיודעות לעשות דברים כאלה ואנחנו אחת המובילות בתחום. עוד 2 חברות בתחום שלנו - אחת יפנית והיום בינ"ל - טקדה, והשנייה אמריקאית הודיעו שהן יוצאות עם אותו הפיתוח״.

אז מה ייחודי לכם?

״הייחוד שלנו הוא שיש לנו טכנולוגיה ואם מסתכלים היום על השוק האמריקאי, אז המוצר שלנו לכלבת הוא הנוגדן האחרון שאושר על ידי ה-FDA כלומר הוא מאוד מעודכן מבחינת דרישות רגולטוריות (אושר בסוף 2017). מרגע שהקורונה פרצה לחיינו, הקונספט הזה היה ברור מאליו וידענו שאנחנו נהיה בפנים.

״אנחנו עובדים על זה כמה שבועות כשיש פלזמה אנחנו בפנים ואנחנו עושים את זה 30 שנה. כמות המבריאים בישראל עכשיו מתחילה, והשאלה היא להשיג את הפלזמה ום תהיה לנו את הפלזמה מאותם מבריאים. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות והגופים הרפואיים כי יש להם את הגישה לחולים המבריאים והטכנולוגיה קיימת״.

איפה אנחנו עומדים?

״הנקודה היא, אי ודאות בזמינות של הפלזמה ועד כמה תהיה נוכחות של נוגדנים אצל המבריאים מכיוון שמדובר כאן על וירוס חדש שלא מכירים, אנחנו מניחים הנחות על סמך וירוסים שאנחנו כן מכירים ומה תהיה נוכחות הנוגדנים בפלזמה. זה תהליך בפיתוח אבל יש כאן טכנולוגיה שעובדת ומוכחת. בהינתן כמות פלזמה מספקת עם כמות נוגדנים מספקת יש תוך כמה חודשים אפשרות לתת פתרון. לא מדובר על פיתוח קליני סטנדרטי שלוקח שנים.

״מכיוון שמדובר על סיטואציה מאוד ספציפית של נתונים קשים ברמת סכנת חיים, אז מדובר על תהליך מואץ המבוסס על העובדה שהטכנולוגיה מוכרת ברמת הבטיחות וידועה עשרות שנים עם וירוסים אחרים.

״צריך לזכור כשאנחנו נותנים טיפול חדשני אנחנו מתערבים במנגנונים של הגוף אבל כשמוסיפים נוגדנים לפלזמה, אין בזה התערבות דרמטית כי אני לא משנה את הפעילות של הגוף, אזי הטכנולוגיה הזו ודרך המתן הזו מוכרת וידועה. אנחנו מנצלים את היכולות האלה לפיתוח מהיר ומואץ״.

איך מגדירים אדם בריא?

״יש הגדרה למי שהבריא. זה אדם שעושים לו ברצף את הבדיקות ורואים שהוא הבריא ובשלב הזה אנחנו מבינים שיש ריכוז נוגדנים שניצח את הווירליות. כמה ואיך? זה חלק מהפיתוח שלנו. במחלות ויראליות אחרות יש נוכחות נוגדנים עניפה.

״למעשה אנחנו צריכים פלזמה נקייה מהווירוס. אנחנו בודקים שלא נשארה וירליות. יש לנו הסכם כבר 10 שנים עם משרד הבריאות ואנחנו מייצרים למדינת ישראל את הנסיוב להקשת נחשים. כל מי שמוכש בארץ על-ידי צפע מקבל את הניוסב שלנו מבית קמה. זה חשוב כי כבר הוכחנו בעבודה עם משרד הבריאות שאנחנו יודעים לתת מענה לפרויקט לאומי״.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    ירמי יצחקי (ד"ר) 24/03/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    אין מספיק פלזמה של מחלימים כדי ליצור אצוות יצור וגם המבריאים צריכים לבוא בהתנדבות לתרום דם. לא בטוח שיבואו.
  • 15.
    לינגו 23/03/2020 22:51
    הגב לתגובה זו
    נו מה יהיה משעמם בבית
  • 14.
    קשקוש בלבוש חרטא בטטה (ל"ת)
    קשקוש 23/03/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
  • אני מניח שאתה אומר את זה על בסיס ההשכלה הרחבה שיש לך (ל"ת)
    יואל 23/03/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    חברה מעולה בלי קשר לפיתוח הזה (ל"ת)
    23/03/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בני 23/03/2020 09:13
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו ניסיון להקפיץ את ערך המניה
  • 11.
    הכשת נחש לא הקשה. עברית כתבים-ע ב ר י ת (ל"ת)
    אריה 23/03/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כול זב חוטם נהיה נביא להקפיץ את המניות (ל"ת)
    יורי 23/03/2020 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אסף 23/03/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    קצת צורם שהם מצפים שאנשים יתרמו להם פלאזמה בעוד הם יעשו מזה הון... שלפחות ידאגו שאם יהיו להם רווחים מזה, אז גם אלו שתכלס נתנו להם את החומר לתרופה, יתוגמלו
  • 8.
    אליהו1 23/03/2020 06:53
    הגב לתגובה זו
    אבל צריך לזכור המגפה הזו יש לה מסר, ושהמסר יקלט היכולת האנושית תמצא לה גם פיתרון.
  • 7.
    שמענו את הסיפור הזה מהסינים כבר בפברואר (ל"ת)
    ממשיכים לחרטט? 23/03/2020 06:52
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי טמבל 23/03/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
    אמרו לך לוקח כמה חודשים לפתח, הגיוני שהם בתהליך
  • 6.
    דודי 22/03/2020 22:53
    הגב לתגובה זו
    אולי עכשיו המדינה תשקיע במדענים שמרויחים משכורת של מלצר אחרי כל כך הרבה שנים של לימודים תבדקו מה ההבדל במשכורת של איש היטק לבין מדען בויצמן בושה למדינה עכשיו נראה מי יציל את האנושות מפתח תוכנה או לחלופין חוקרי מדע
  • 5.
    יוסי 22/03/2020 22:49
    הגב לתגובה זו
    הלואי שתשיגו את התרופה ראשונים
  • 4.
    שטויות שהניסוי יכשל כל המשקיעים יאכלו מרורים!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    כתבה ממומנת 22/03/2020 22:16
    הגב לתגובה זו
  • הפטריוט מהדרום 23/03/2020 07:46
    הגב לתגובה זו
    בכל חידוש יש סכנה של כישלון. לומר בביטחון שרעיון מוכר ומוכח שהצליח בתחומים קרובים ייכשל, מראה על חמוץ, רשע וחסר הבנה מדעית מינימלית!!!
  • יאיר 23/03/2020 06:07
    הגב לתגובה זו
    זו טכנולוגיה ותיקה ומוכחת. זה רק ענין של זמן ומספיק דם מתורמים שנרפאו מהמחלה
  • 3.
    שמוליק 22/03/2020 22:05
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שלבן דוד של הקורונה , הסארס עדיין לא מצאו תרופה ואו חיסון....עברו כ 17 שנה....ופה מבטיחים לנו תרופה בחצע שנה.....הלואי....
  • 2.
    מעניין. שיהיה בהצלחה מחזיקים לכם אצבעות (ל"ת)
    Uu 22/03/2020 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 22/03/2020 21:07
    הגב לתגובה זו
    היזהרו
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 0%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 0.47%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע מזנקת 6%, טאואר 4%; קמטק נופלת 7% - עליות מתונות במדדים

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי -0.7%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%