טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

עוד לפני הקורונה: חברות רבות נוטשות את סין לטובת דרום-מזרח אסיה

מחקר חדש שמפרסם בנק אוף אמריקה חושף מגמה גוברת של מעבר שרשראות אספקה בקרב חברות רבות אל מחוץ לסין, לצד מגמה נרחבת של חזרה לייצור מקומי. זאת, על רקע מלחמת הסחר, אוטומציה, החלטות ממשלתיות, כלכלות מתעוררות ועוד
איתן גרסטנפלד | (3)

העולם חווה תזוזות טקטוניות בשרשראות ההפצה הגלובליות, כך עולה, מדו"ח הסחר העולמי של בנק אוף אמריקה סקיוריטס BofA Securities. המחקר העלה מגמה הולכת ומתרחבת של עזיבת חברות את סין לצד בלימה של תהליכי גלובליזציה.

המחקר שנערך על ידי אנליסטים, המכסים יותר מ-3,000 חברות ברחבי העולם, בדק את נדידת הסחורות מסין ומדינות המזרח הרחוק וההשפעה על הכלכלה המערבית. המחקר מצא כי שרשראות האספקה בסין ומדינות נוספות עומדות בפני שינויים דרמטיים, בין היתר על רקע מלחמת הסחר, אוטומציה, החלטות ממשלתיות, כלכלות מתעוררות ועוד.

תופעה נרחבת של העברת שרשראות האספקה

המחקר בחן בין היתר 12 תעשיות, המפעילות שרשראות אספקה גלובליות בתחומי התוכנה, החומרה, חומרים, בריאות, מזון, מוצרי צריכה ועוד בשווי שוק כולל של 22 טריליון דולר. על פי ממצאי המחקר למעלה מ-80% מהחברות בתעשיות הללו, בכל אחת מהיבשות צפון אמריקה, אירופה ואסיה-פסיפיק, יישמו או הודיעו על תכניות להעברה של לכל הפחות חלק משרשראות האספקה שלהן ממיקומן הנוכחי. 

מקור: דו"ח הסחר העולמי של בנק אוף אמריקה סקיוריטס - BofA Securities 

בעוד שעל פני השטח המגמה בולטת, בפועל המצב דומה לבעבר. נראה כי, חברות רבות מנסות את אסטרטגיית "סין פלוס" (China Plus), שבה הן שומרות לרוב על שרשראות אספקה קיימות, תוך הפעלת תכניות הרצה במקומות חלופיים. על פי הדו"ח, במהלך 12-24 החודשים הבאים, תוכניות ההרצה, יסייעו לקבוע את מהירות השינוי העתידי.

בלימה בתהליכי הגלובליזציה

בשלושת העשורים האחרונים, התרחשה התרחבות דרמטית בסחר הבינלאומי ובגלובליזציה של שרשראות אספקה. עם זאת, האנליסטים של בנק אוף אמריקה מזהים נסיגה ממושכת של תהליכי גלובליזציה. לדבריהם, "העולם נכנס לשלב חסר תקדים, שקשה להעריך את היקפו באחוזים, במהלכו שרשראות האספקה מגיעות הביתה, מתקרבות לצרכנים או מופנות לבעלות ברית אסטרטגיות. יש לכך השלכות עמוקות על אוטומציה ותעשיה, ובכך נוצרות אינספור הזדמנויות לאיזורים אליהם מופנות מחדש שרשראות האספקה".

על פי המחקר, למרות ששרשראות האספקה התפתחו ונעו במשך עשורים, נראה שהמעבר הנוכחי שונה. זאת, בגלל הסיבות שהביאו לשינוי, יעד השינוי, והשיטה בה השינויים האלו מסייעים. לטענתם, בעבר - מכסים וביטחון לאומי היו לרוב הסיבות הנפוצות ביותר לשינוי. בעוד כיום, משא ומתן על מסחר, כמו עסקת השלב הראשוני שנחתמה לאחרונה בין ארה"ב וסין, עשויים בסופו של דבר לגרום להפחתת המכסים ואפילו לביטולם. עם זאת, האנליסטים סבורים כי לא סביר שהחששות בנוגע לביטחון הלאומי יתפוגגו.

נטישת סין

סין, האחראית כיום לרבע מתוספת הערך של התעשייה העולמית, עמדה במרכז מדיניות מכסי המגן של ארה"ב. באופן לא מפתיע, המחקר מאמת את ההנחה שחברות רבות מעבירות מתקני ייצור מסין. מלחמת הסחר היא רק חלק מהסיפור. עליה בשכר, נורמות סביבתיות מחמירות, מסגרת רגולטורית מורכבת והמיקוד הממשלתי להפוך לכלכלה ברמה גבוהה המכוונת שירותים, הגיעו לשיא כשמפעלים החלו לצאת מסין לפני עשור. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תעשיות כמו טקסטיל ובגדים, צעצועים, הנעלה ורהיטים היו הראשונות שיצאו, בהתחשב בכך שהחלק הארי מההכנסה (66%) בענפים אלה שהולך לעלויות עבודה ושכר עבודה בסין עולה במהירות בעשור האחרון.

כדי להדגים את העלייה המשמעותית בשכר העבודה בסין - בשנת 2001, עלויות העבודה הסיניות (במונחים של דולר לעובד) היו דומות לשאר אסיה, אך כיום הן כפולות לעומת מדינות גדולות אחרות באסיה. גם כשהן מותאמות לפרודוקטיביות, עלויות העבודה בסין נמצאות הרבה מעל שווקים מתעוררים אחרים באסיה ואפילו אלה שבסינגפור.  ולכן, הטלת מכסי מגן  והאיום המתמיד של הטלת מכסים גדולה יותר החמירו את יציאתם מתקני הייצור שרשראות האספקה מסין אך לא היו הגורם הישיר לה.

מקור: דו"ח הסחר העולמי של בנק אוף אמריקה סקיוריטס - BofA Securities

מעבר לדרום מזרח אסיה, וחזרה מפתיעה לצפון אמריקה

באשר לכיוון השינוי, מסמנים האנליסטים בבנק, את דרום-מזרח אסיה והודו כיעדים המתוכננים עבור מחצית משרשראות האספקה של צפון אמריקה ואסיה. זאת, כתוצאה מעלויות עבודה אטרקטיביות בדרום-מזרח אסיה והודו.

עם זאת, נתון מפתיע העלה כי, חברות בכמחצית מהתעשיות בצפון אמריקה הצהירו על כוונה לחזור למיקומם המקורי. נתון זה נכון במיוחד עבור מגזרים ותעשיות הייטק שעבורם האנרגיה היא שחקן מרכזי. לדברי כותבי המחקר, ממצא זה, אם יאומת, עשוי לייצג את המהפך הראשון במגמה מרובת עשורים. זאת על רקע העובדה כי צפון אמריקה, עלה כיעד מיועד, ככל הנראה במאמץ להתקרב לבסיסי הלקוחות של החברות. 

מקור: דו"ח הסחר העולמי של בנק אוף אמריקה סקיוריטס - BofA Securities

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג 28/02/2020 18:11
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    לוי 26/02/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    הרבה הסברים אבל כוללנים וחסרי תוכן
  • 1.
    כתבה טובה (ל"ת)
    יאיר בר זוהר 25/02/2020 04:57
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.