אסדה ספינת קידוח אטווד אדוונטג' ATWOOD
צילום: Cornelis Bustraan
גז ונפט

כתב Bizportal הצטרף לסיור בקידוח תמר 8 שמתנהל כעת - צפו בתמונות מלב ים

אסדת הקידוח אטווד אדוונטג' ממוקמת כ-90 ק"מ מחופי ישראל. יצאנו לשטח לבדוק מקרוב  
גיא בן סימון | (12)
נושאים בכתבה נפט

אסדת הקידוח אטווד (Atwood advantage) התמקמה לפני קצת יותר מחודש כ-90 ק"מ מול חופיה המערביים של ישראל וכבר החלה לרדת 5.2 ק"מ מטה, בשאיפה לשחרר לאוויר את הבאר המפיקה השישית בשדה תמר. כתב Bizportal הצטרף לסיור באסדה.

אבל קודם לכן. שותפות תמר החלה לקדוח לאחר 3 שנות הפסקה ואת החיוך על פניו של שר האנרגיה שטייניץ שהתלווה לסיור המיוחד, קשה היה לפספס. רק בשבוע שעבר שטייניץ פתח את הים לתחרות ועל סיפון אסדת הקידוח סיפר ל-Bizportal כי לפני שנכנס לתפקיד הקולגות הסתכלו עליו כמשוגע, והנה היום "מדובר בחלום שהתגשם". שטייניץ לא פרט את השמות של החברות איתן מתנהל מו"מ להתמודדות על הרישיונות ברקע לפתיחת הים לתחרות, אבל בחזונו הוא רואה עשרות אסדות חיפוש פרוסות בים התיכון, בתקווה שיביאו עמן אסדות קידוח עם התגליות הפוטנציאליות. פעילות הקידוח של אטווד, שהינה האסדה הראשונה בדרכה להבאת הגז מזה 3 שנים, צפויה לדברי שטייניץ לעבור לקידוח לווייתן לאחר שתסיים את עבודתה בתמר 8, וזאת 6 שנים לאחר גילוי מאגר לוויתן. רק נזכיר כי שותפויות לווייתן - נובל אנרג'י (40%), דלק (45%) ורציו (15%) - עדיין לא קיבלו החלטת השקעה (FID)בפיתוח המאגר, אך זו אמורה להתקבל בקרוב.

צילומים: גיא בן סימון

פי הבאר של תמר 8 נמצא 3.5 מתחת לקרקעית הים שבעומק של 1.7 קילומטרים. הקידוח נועד לייצר יתירות במערכת ההפקה ולאפשר אספקה מירבית ממאגר תמר בעת ביקושי השיא, וזאת לאור הביקושים הקיימים והצפויים לגז טבעי מהמאגר. בהקשר זה נציין כי לפי איגוד תעשיות חיפושי הנפט וגז, צריכת הגז בישראל עשויה להכפיל את עצמה בתוך עשור ולעמוד על טווח שבין 18-21 BCM לשנה בשנת 2025.

ובחזרה לתמר 8. עלות הקידוח מוערך בכ-265 מיליון דולר כאשר על סיפון האסדה נאמר כי הגז צפוי לזרום בעוד כשלושה חודשים, וזאת בהנחה שלא יהיו תקלות. אסדת הקידוח אטווד אדוונטג' יוצרה בדרום קוריאה בשנת 2013 ונחשבת לאחת מהאסדות החדשות בעולם. האסדה העצומה משרעת לאורך של 238 מטרים ושוקלת 23 מיליון טונה. אטווד אדוונטג' מיועדת לקידוח במים עמוקים (עד ל-3,658 מטרים), ולמעשה צפה על פני המים ללא אחיזה בקרקע. הייצוב על פני המים נעשה באמצעות מנועים מיוחדים המונחים באמצעות מערכת לוויינית שמאפשרת את מיקומה המדויק של האסדה. בחדר השליטה של האסדה, נציג נובל אנרג'י אומר ל-Bizportal כי רמת הדיוק של ייצוב האסדה, שמשתווה באורכה לנושאת מטוסים אמריקאית, עומד על טווח מזערי ביותר של 10 סנטימטר בלבד. התנודות על סיפון האסדה, אגב, בקושי מורגשות מפאת גודלה העצום.

חדר בקרה

כדי לנהל את הפעילות הקודחים נעזרים באמצעים שונים, כמו למשל בצוללת בלתי-מאוישת שנראית כאילו נלקחה מסרט עתידני. הצוללת משמשת 'כדי לעשות סיבוב סביב האסדה כדי לבדוק שהכל תקין, כמו שאתה יוצא לעשות סיבוב סביב הרכב לפני נסיעה', לפי נציגי נובל אנרג'י. הצוללת מסיירת בסביבת ראש הבאר במקום בו עומק הים כ-1.7 ק"מ. ורק נזכיר כי המאגר עצמו מצוי בעומק של כ-3.5 ק"מ מקרקעית הים.

הצוללת

כדי להשיג חלקי חילוף למיניהם או שרותים שונים שהאסדה צורכת, חגים סביבה שתי ספינות ענק, שמשנעים עבור אטווד חלקים לפי הצורך לחופי ישראל ובחזרה.

צילום: גיא בן סימון

בכל רגע נתון על אטווד ישנם 160 אנשי צוות של האסדה, 2 מאבטחים ישראלים ועוד מספר אנשי צוות שמתחלפים כולם לפחות פעם בחודש ואת דרכם ארצה הם עושים במסוק. בבטן האסדה אפשר למצוא חדר אוכל שלא נופל ברמתו ממסעדה ברמה גבוהה לכל דבר.

על אסדת הקידוח ישנם שני מקדחי ענק ולצורך קידוח תמר 8 משתמשים כעת באחד מהם. מגדל הקדיחה הכפול מתנשא לגובה של 64 מטרים, רוחבו 24 מטרים ובעל יכולת נשיאה של מעל 2,200 טון. על סיפן האסדה נמסר כי קשה להעריך את קצב ההתקדמות היומי שכן בכל פעם האסדה עוברת סוג שונה של אדמה. כך למשל, שכבת המלח נחשבת לקשה ביותר לקידוח, שם מרוכזים הגזים שנלכדו זה לאורך שנים. במסגרת הליך הקדיחה עולה בוץ מבטן האדמה, ואותו האסדה מסננת כחלק מעבודתה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

ממראים חזרה ארצה

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אחים צדיק 29/11/2016 10:19
    הגב לתגובה זו
    ענק
  • 9.
    רחל 27/11/2016 08:52
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר? שישראמקו תתחיל לזוז קצת למעלה?
  • 8.
    יותם 27/11/2016 07:29
    הגב לתגובה זו
    תרבו בכתבות כאלה. ולייק על הצילומים.
  • 7.
    פטפטני ומיותר לחלוטין להתייחס למספר המאבטחים באסדה (ל"ת)
    לתשומת לב הכתב 26/11/2016 23:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יופיטר 26/11/2016 20:38
    הגב לתגובה זו
    שטייניץ ששינסקי. לולא הועדה הארורה של ששינסקי, לויתן כבר הייתה מפיקה היום גז.
  • 5.
    מתי יהיה קידוח נפט בליוויתן? מישהו יודע (ל"ת)
    אורו 26/11/2016 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רציו המניה הגרועה ב 7 השנים האחרונות . להיזהר (ל"ת)
    מטוס 26/11/2016 10:27
    הגב לתגובה זו
  • משה ראשל"צ 26/11/2016 18:01
    הגב לתגובה זו
    נכון להיום השווי שלה הוא חמישית משווי הגז שיש לה
  • נחסמת ל 48 שעות אדיוט (ל"ת)
    ספונסר 26/11/2016 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פול 26/11/2016 01:22
    הגב לתגובה זו
    בקרוב
  • 2.
    פול 25/11/2016 16:05
    הגב לתגובה זו
    בגלל התנהגות הממשלה הקידוח בוטל והנפט ישאר בבטן האדמה לנצח נצחים. תודה שטייניץ
  • 1.
    יאללה לויתן (ל"ת)
    יעקב 25/11/2016 10:19
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.