השופטת הכריעה: איש היח"צ נועם טפר הורשע על שגרף רווח של 60 אלף שקלים במסחר במניות - בעזרת 'מידע פנים'

בית המשפט השלום בת"א הרשיע היום (א') את נועם טפר, מבעלי חברת "קשרי משקיעים" בעבר והחברה "פייננשל אקסס", בעבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים לפי חוק ניירות ערך.

כתב האישום כנגד טפר, שהוגש בחודש יוני 2009 ע"י פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ייחס לו עבירות שימוש במידע פנים, וגריפת למעלה מ-60 אלף שקל מעסקאות במניות של חברות אותן ייצג. בכתב האישום צוין כי טפר שימש כ"איש פנים" בחברות מדקון, ארזים, סטארלימס וטאואר, וניצל את מידע הפנים שקיבל בחברות לשם עשיית עסקאות במניות וגריפת רווח. נציין כי טפר החל את עבודתו בחברת "תקשורת פיננסית נועם ילין" ובשנת 2006 עבר לשמש כשותף ב"פייננשל אקסס".

בכתב האישום נטען כי טפר החזיק במידע בדבר משא ומתן שניהלה מדקון בעניין רכישתה ע"י מקסון בשנת 2005, והוא החזיק מידע פנים בנוגע להתקדמות המשא ומתן בין החברות. טפר ביצע במהלך 2005 18 עסקאות ני"ע של מדקון, במסגרתם גרף רווח בסך של כ-30 אלף שקל.

באשר לארזים, חברת הנדל"ן ניהלה לפני כשמונה שנים משא ומתן בדבר אופציה לרכישת 64 נכסי נדל"ן בבריטניה תמורת כ-1.8 מיליארד שקל. בכתב האישום נטען כי טפשר ניהל קשר רציף עם הנהלת ארזים ומעורבותו בעסקה הייתה אינטנסיבית. עם זאת, טפר גרף כ-8.6 אלף שקל בלבד מהשימוש במידע הפנים - אותו טפר התחייב לשמור בסוד.

גם סטארלימס ניהלה בשנת 2005 משא ומתן בנוגע לעסקה לאספקת רישיונות שימוש בתוכנה סטארלימס לאחת מחברות הביוטכנולוגיה הגדולות בעולם תמורת כ-4 מיליון דולר. טפר היה מצוי ברזי העניינים, וניצל זאת לעריכת 7 עסקאות, שבמסגרתן גרף כ-15 אלף שקל.

לגבי טאואר, החל מאמצע 2006 ניהלה חברת השבבים משא ומתן באשר להסדר חובותיה עם הבנקים לאומי ופועלים. לפי מתווה ההסדר אז, הבנקים יוותרו על חלק ניכר מחובות טאואר בתמורה למניות בעלת השליטה החברה לישראל, שהתחייבה להזרים לטאואר כספים ולהזמין עבורה ציוד מספקים שונים לצורך הרחבת כושר הייצור שלה. טפר ניצל מידע זה וביצע 12 עסקאות, במסגרתן גרף רווח של כ-9 אלף שקל.

השופטת דניאלה שריזלי קבעה כי טפר ניצל את הגישה שהיתה לו למידע פנים של 4 חברות שונות להן נתן שירותי קשרי משקיעים ויחסי ציבור ועשה שימוש במידע הפנים שהגיע לידיו מכוח קשריו עם חברות אלה בחמישה מקרים שונים. בהסתמך על מידע הפנים שהיה בידיו ביצע טפר כ-40 עסקאות בהיקף של כחצי מיליון שקל, וגרף רווח של מעל ל-60 אלף שקל.

השופטת שריזלי קיבלה את עמדת הפרקליטות לפיה, אף שטפר לא היה עובד של החברות השונות, הוא נחשב לאיש פנים בהן נוכח קשריו איתן והגישה שהיתה לו למידע פנים בהן. עוד נקבע כי טפר ניצל את האמון אשר ניתן בו ע"י החברות ששכרו את שירותיו, ועשה שימוש במידע אשר הופקד בידיו על מנת ליצור לעצמו יתרון בלתי הוגן על יתר המשקיעים בשוק.