"הוט ו-yes מנהלות קרב בלימה, כעת המאבק הוא מול 'עידן פלוס' אך המלחמה שבדרך - היא תהיה מול סלקום ופרטנר"

בהתאם לרפורמה של משרד התקשורת, 2 החברות הודיעו היום על חבילות של 129 שקל. Bizportal שוחח עם 2 אנליסטים על המשמעות
יעל גרונטמן | (13)

מהפכת 'החבילות הצרות' בשירותי טלוויזיה בישראל, באמצעות לווין או באמצעות כבלים, יצאה לדרך, בהתאם להחלטה שהתקבלה במועצת הכבלים והלוויין שבמשרד התקשורת. שתי החברות הפועלות בישראל, הוט ו-yes מקבוצת בזק הודיעו הבוקר (א') כי עלות 'החבילות הצרות' שלהן תעמוד, לפחות בהתחלה, על 129 בלבד. על רקע ההשפעה הצפויה למהפכה זו על החברות, שוחח Bizportal עם ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בד"ש ברוקראז' ועם רמי רוזן, מנהל המחקר בהראל פיננסים. "בהגדרה, ניתן לומר שה-ARPU (ההכנסה הממוצעת החודשית ממנוי) של חברות הטלוויזיה HOT ו-yes יירד בעקבות השקת החבילות הצרות, אך עדיין לא ברור מה תהיה מידת ועוצמת הפגיעה בחברות ובתוצאותיהן". יעקובי מעריך כי עוצמת הפגיעה בחברות יכולה להיות מוגבלת מכיוון שלדעתו, "מבחינה תאורטית, כשמורידים מחיר ונותנים חבילת שרות טובה, הדבר אמור לעזור בעצירת הנטישה לכיוון עידן פלוס או להתנתקות טואלית של מנויי הלווין והכבלים ואפילו להחזיר חלק מהמנויים לחברות הוותיקות". מנגד, "החברות האלה לא חיות בוואקום ועדיין לא ברור מה יהיה המצב בעידן פלוס והאם השירותים הניתנים במסגרת שירות זה יורחבו כפי שדובר ויועלו ל-18 ערוצים, גם לא ברור עדיין אם שירות זה יעבור הפרטה כוללת ויועבר מידי המדינה לגוף אחר". גורם נוסף שמקשה לדעתו על מדידת ההשפעה של החבילות הצרות על מידת התחרות בשוק הטלוויזיה, כרוך בכניסת חברות הסלולר לשוק התוכן באמצעות שירותי ה-IPTV, "לא ברור איך ומתי יכנסו סלקום ופרטנר לשירותי התוכן (IPTV) במיוחד על רקע השינויים שיעברו על פרטנר עם כניסתו של חיים סבן כבעל השליטה בחברה". לסיכום, נוח לומר שירידה ב-ARPU של HOT ו-yes היא בלתי נמנעת' אך יש עדיין יותר מדי נעלמים על מנת לדעת מה תהיה העוצמה בה יושפעו החברות מהמהלך". קרב בלימה רמי רוזן, מנהל מחלקת המחקר של הראל פיננסים אמר כי צריך להסתכל על המהלך הזה כאל חלק ממהלך כולל בשוק התקשורת הישראלי, "פתיחת השוק הסיטונאי, שזו הרפורמה הבאה שצפויה להתחולל בשוק התקשורת המקומי, תאפשר גם לפרטנר ולסלקום להפוך לקבוצות תקשורת שיוכלו להציע לצרכן הסופי שירותי תקשורת ותוכן". "מה שקורה היום זה ש-HOT ו-yes לא יושבות בחיבוק ידיים אלא פונות היום ללקוח הסופי ומאפשרות לו לקחת חבילה צרה במחיר מוזל. מדובר בקרב בלימה אליו יצאו HOT ו-yes. זו רק קבלת הפנים לחברות החדשות שמתכוונות להכנס לשוק הטלוויזיה, סלקום ופרטנר". לדברי רוזן, "מבחינת הלקוח אני מצפה שתהיה בעתיד אפשרות לפרסונליזציה של החבילות, שכיום הן מאוד קשיחות. אני מאמין שגם חברות הכבלים והלווין ילכו לשם בסופו של דבר. היום זו רק קבלת הפנים ולא הגירסה הסופית של החבילות שנראה בשוק". "אבל עד אז הבעיה המרכזית של HOT ו-yes כיום היא לא הכניסה של סלקום ופרטנר שוק התוכן באמצעים שונים ובהם גם טכנולוגיית ה-IPTV, אלא אובדן נתח השוק לטובת עידן פלוס. הן אומרות לעצמן כיום כי אם הן מפסידות ביזנס לטובת עידן פלוס, אז הן מפסידות את כל ההכנסה מהמנוי. במסגרת האפשרות שניתנה להן כעת להציע חבילות צרות יוכלו HOT ו-yes ביתר קלות למנוע את הנטישה ולשמר את הלקוחות הקיימים, גם אם בשל כך תרד ההכנסה החודשית ממנו. כלומר ברור לנו ש-ARPU הכללי ירד, אבל לא בטוח שמספר המנויים יקטן". לדעת רוזן המהלך הנוכחי לא צפוי כבר להשפיע על מניית הוט כי היא ממילא אמורה להימחק מהמסחר, בעקבות הצעת הרכש של בעל השליטה שהתקבלה. גם מניית בזק המחזיקה ב-yes לא צפויה להיות מושפעת באופן ממשי, מאחר ולפעילות של חברת הלווין יש השפעה שולית על סך הפעילויות של חברת התקשורת הגדולה בישראל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    רמי 03/12/2012 11:28
    הגב לתגובה זו
    הממונה על הגבלים צריך לחקור איך בשוק חופשי התיאום בין YES ל- HOT הוא ב-100% בחבילה גרועה כל כך. אם אין תיאום לא יכול להיות שיציעו חבילות זהות.
  • 12.
    נסראללה 03/12/2012 07:53
    הגב לתגובה זו
    מי זקוק לכל כך הרבה ערוצים?הוכניות חוזרות על עצמן. שימו לב למה שאתם רואים רוב הזמן ותגלו ....ערוץ 2,ערוץ 10,ערוץ 1 וערוץ 24. ידידי חבל כל ה-280 ש"ח שלכם.!!!
  • 11.
    מבין עניין 02/12/2012 23:02
    הגב לתגובה זו
    מקבלים בעצם כלום, עדיף כבר לקנות את הממיר החד פעמי הזה של המדינה, 250-350 ש"ח ולא את החבילות החדשות שאין בהם כלום
  • 10.
    איזק 02/12/2012 19:30
    הגב לתגובה זו
    אם כבר, החברות האלו צריכות לספק דווקא חבילות מורחבות אטרקטיביות במחיר אטרקטיבי כדי להילחם בדיגיטלי. עבור חבילה צרה אין טעם להתחייב כלל.
  • 9.
    הולכת להיות מלחמה, ואנחנו הציבור מחכים. (ל"ת)
    איציק ר 02/12/2012 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בזק עולה!!!!! (ל"ת)
    מחר!!!! 02/12/2012 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ימצאו דרכים אחרות לעשוק אותנו (ל"ת)
    פסימי 02/12/2012 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גם ככה הן ימשיכו לעשוק אותנו (ל"ת)
    מה זה משנה 02/12/2012 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עכשיו רק נותר 02/12/2012 18:41
    הגב לתגובה זו
    דיי לעבוד על כולם. רוצה FULL HD כמו שהוא צריך להיות
  • 4.
    ניתוח מעניין 02/12/2012 18:41
    הגב לתגובה זו
    בדרך למעלה
  • 3.
    שאפו כחלון 02/12/2012 18:40
    הגב לתגובה זו
    חבל שהוא עוזב
  • 2.
    יאללה בלאגן (ל"ת)
    כל הכבוד לשר 02/12/2012 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יאללה 02/12/2012 18:38
    הגב לתגובה זו
    ברור שהבחירות במתח כולם במתח
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.